Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 30

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני	1 Nunc autem derident me iuniores tempore, quorum non dignabar patres ponere cum canibus gregis mei;
2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח	2 quorum virtus manuum mihi erat pro nihilo, et robur iuvenile perierat totum.
3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה	3 Egestate et fame steriles, qui rodebant in solitudine, serotino tempore fiebant turbo et vastatio;
4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם	4 et mandebant herbas et arborum frutices, et radix iuniperorum erat cibus eorum.
5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב	5 De medio eiciebantur, clamabant contra eos tamquam fures;
6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים	6 ad ripas habitabant torrentium et in cavernis terrae et petrarum;
7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו	7 inter frutices rudebant, sub sentibus se congerebant;
8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ	8 filii stultorum et ignobilium et de terra penitus exturbati.
9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה	9 Nunc in eorum canticum versus sum et factus sum eis in proverbium.
10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק	10 Abominantur me et longe fugiunt a me et faciem meam conspuere non verentur.
11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו	11 Pharetram enim suam aperuit et afflixit me et frenum in os meum immisit.
12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם	12 Ad dexteram progenies surrexerunt; pedes meos subverterunt et complanaverunt contra me semitas ruinae.
13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו	13 Dissipaverunt itinera mea, insidiati sunt mihi et praevaluerunt, et non fuit qui ferret auxilium.
14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו	14 Quasi rupto muro et aperto irruerunt super me et sub ruinis devoluti sunt.
15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי	15 Versi sunt contra me in terrores, persequitur quasi ventus principatum meum, et velut nubes pertransiit salus mea.
16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני	16 Nunc autem in memetipso effunditur anima mea; et possident me dies afflictionis.
17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון	17 Nocte os meum perforatur doloribus; et, qui me comedunt, non dormiunt.
18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני	18 In multitudine roboris tenent vestimentum meum et quasi capitio tunicae succinxerunt me.
19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר	19 Proiecit me in lutum, et assimilatus sum favillae et cineri.
20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי	20 Clamo ad te, et non exaudis me; sto, et non respicis me.
21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני	21 Mutatus es mihi in crudelem et in duritia manus tuae adversaris mihi.
22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה	22 Elevasti me et quasi super ventum ponens dissolvisti me.
23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי	23 Scio quia morti trades me, ubi constituta est domus omni viventi.
24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע	24 Verumtamen non ad ruinam mittit manum; et in exitio eius erit salvatio.
25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון	25 An non flebam quondam super eo, qui afflictus erat, et compatiebatur anima mea pauperi?
26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל	26 Exspectabam bona, et venerunt mihi mala; praestolabar lucem, et eruperunt tenebrae.
27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני	27 Interiora mea efferbuerunt absque ulla requie; praevenerunt me dies afflictionis.
28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע	28 Taetro vultu incedebam sine consolatione, consurgens in turba clamabam.
29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה	29 Frater fui draconum et socius struthionum.
30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב	30 Cutis mea denigrata est super me, et ossa mea aruerunt prae caumate.
31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים	31 Versa est in luctum cithara mea, et organum meum in vocem flentium.