| 1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 Giobbe continuò a pronunciare il suo proverbio e disse: |
| 2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני | 2 «Chi mi permetterà di tornare come nei mesi antichi, come ai giorni nei quali Dio mi proteggeva, |
| 3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 quando faceva splendere la sua fiaccola sul mio capo e alla sua luce potevo camminare nelle tenebre; |
| 4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 come ero negli anni del mio autunno, quando Dio proteggeva la mia tenda; |
| 5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 quando Shaddai era ancora con me e mi stavano intorno i miei giovani; |
| 6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן | 6 quando mi bagnavo i piedi nel latte e la pietra mi versava rivi d’olio? |
| 7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי | 7 Quando mi recavo alla porta della città e sulla piazza installavo il mio seggio, |
| 8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 i giovani mi vedevano e si ritiravano; i signori si alzavano e restavano in piedi; |
| 9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 i capi trattenevano le parole, si mettevano la mano sulla bocca; |
| 10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 la voce dei principi si velava e la loro lingua aderiva al palato. |
| 11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 L’orecchio che mi ascoltava mi celebrava, l’occhio che mi vedeva mi rendeva testimonianza; |
| 12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו | 12 perché io ho salvato l’oppresso che supplicava, l’orfano e chi era senza aiuto. |
| 13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 La benedizione del misero saliva verso di me E io facevo esultare il cuore della vedova. |
| 14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 Mi vestii di giustizia ed essa mi vestì, la mia equità mi faceva da mantello e da tiara. |
| 15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 Ero gli occhi per il cieco, ero i piedi per lo zoppo; |
| 16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו | 16 io ero un padre per i poveri ed esaminavo la causa dello sconosciuto. |
| 17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 Rompevo le mascelle al malvagio e dai denti gli strappavo la preda. |
| 18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 E mi dicevo: “Morirò vecchio, moltiplicherò i giorni come la sabbia; |
| 19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי | 19 le mie radici si stendono lungo le acque, la rugiada si posa di notte sui miei rami. |
| 20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 La mia gloria sarà sempre nuova in me, il mio arco nella mia mano si rinnoverà». |
| 21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 Mi ascoltavano con grande attenzione e tutti aspettavano il mio parere. |
| 22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 Quando finivo di parlare, nessuno obiettava, su di loro i miei detti cadevano goccia a goccia; |
| 23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 mi attendevano come una pioggia e aprivano la bocca come alla pioggia tardiva. |
| 24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 Se sorridevo loro, non osavano crederlo e non lasciavano cadere la luce della mia faccia. |
| 25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 Indicavo loro la strada e li guidavo, stavo come un re tra le sue bande o come un consolatore tra gli afflitti. |
