| 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני | 1 O Senhor disse novamente a Moisés: Vai ter com Faraó e lhe dirás: Estas coisas diz o Senhor: Deixa ir o meu povo, para que me ofereça sacrifícios. |
| 2 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים | 2 Se, porém, o não quiseres deixar ir, flagelarei com rãs todo o teu país. |
| 3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך | 3 No rio fervilharão rãs, e elas subirão e entrarão em tua casa, na câmara onde dormes, sobre o teu leito, nas casas dos teus servos, no meio do teu povo, nos teus fornos e nos sobejos dos teus alimentos; |
| 4 ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים | 4 e as rãs irão sobre ti, sobre o teu povo e sobre todos os teus servos. |
| 5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים | 5 O Senhor disse a Moisés: Dize a Aarão: Estende a tua mão sobre os rios, ribeiras e lagoas, e faze sair rãs sobre a terra do Egipto. |
| 6 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים | 6 Aarão estendeu a sua mão sobre as águas do Egipto, e as rãs sairam e cobriram a terra do Egipto. |
| 7 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים | 7 Os magos, porém, fizeram coisa semelhante, por meio dos seus encantamentos, e fizeram sair rãs sobre a terra do Egipto. |
| 8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה | 8 Faraó chamou Moisés e Aarão, e disse-lhes: Rogai ao Senhor que afaste as rãs de mim e do meu povo, e eu deixarei ir o povo para que ofereça sacrifícios ao Senhor. |
| 9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה | 9 Moisés disse a Faraó: Determina-me quando deverei rogar por ti, pelos teus servos e pelo teu povo, a fim de que as rãs sejam afastadas de ti, da tua casa, dos teus servos e do teu povo, e somente fiquem no rio. |
| 10 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו | 10 Ele respondeu: Amanhã. Moisés disse: Farei segundo a tua palavra, para que saibas que não há quem seja como o Senhor nosso Deus. |
| 11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה | 11 As rãs afastar-se-ão de ti, da tua casa, dos teus servos e do teu povo, e sòmente ficarão no rio. |
| 12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה | 12 Moisés e Aarão saíram da presença de Faraó, e Moisés clamou ao Senhor pelo cumprimento da promessa que tinha feito a Faraó relativamente às rãs. |
| 13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת | 13 O Senhor fez conforme a palavra de Moisés, e morreram as rãs das casas, das granjas e dos campos. |
| 14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ | 14 Juntaram-nas em imensos montões, e a terra ficou infeccionada. |
| 15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 15 Mas Faraó, vendo que lhe era dado alívio, endureceu o seu coração e não os ouviu, como o Senhor tinha mandado. |
| 16 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים | 16 O Senhor disse a Moisés: Dize a Aarão: Estende a tua vara, fere o pó da terra, e haja mosquitos em toda a terra do Egipto. |
| 17 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים | 17 Eles fizeram assim. Aarão, pegando na vara, estendeu a mão, feriu o pó da terra, e os mosquitos caíram sobro os homens e sobre os animais; todo o pó da terra se converteu em mosquitos por toda a terra do Egipto. |
| 18 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה | 18 Os magos fizeram dum modo semelhante com os seus encantamentos para produzir mosquitos, e não puderam. Os mosquitos existiam, tanto sobre os homens, como sobre os animais. |
| 19 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה | 19 Então os magos disseram a Faraó: O dedo de Deus está aqui. Porém o coração de Faraó endureceu-se, e não os ouviu, como o Senhor tinha anunciado. |
| 20 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני | 20 O Senhor disse outra vez a Moisés; Levanta-te de madrugada, e apresenta-te a Faraó, quando ele sair para ir junto da água, e dize-lhe: Assim fala o Senhor: Deixa ir o meu povo, a fim de que me ofereça sacrifícios, |
| 21 כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה | 21 Por que, se o não deixares ir, eu mandarei contra ti, contra os teus servos, contra o teu povo, contra as tuas casas, todo o gênero de moscas: e as casas dos Egipcios e toda a terra que habitam, serão cheias de moscas de vários gêneros. |
| 22 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ | 22 Contudo eu, nesse dia, distinguirei a terra de Gessen, onde habita o meu povo, de modo que não haja aí moscas, a fim de que saibas que eu, o Senhor, estou no meio desta terra. |
| 23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה | 23 Estabelecerei (assim) uma distinção entre o meu povo e o teu povo: amanhã terá lugar este sinal. |
| 24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב | 24 E o Senhor assim fez. Vieram moscas molestíssimas sobre as casas de Faraó e dos seus servos, e sobre toda a terra do Egipto; e a terra foi devastada por tais moscas. |
| 25 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ | 25 Faraó chamou Moisés e Aarão, e disse-lhes; Ide, e sacrificai ao vosso Deus nesta terra. |
| 26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו | 26 Moisés respondeu: Não se pode fazer assim, porque sacrificaremos ao Senhor nosso Deus coisas que para os Egípcios é sacrilégio matar; se nós, diante dos Egípcios matarmos o que eles adoram, nos apedrejarão. |
| 27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו | 27 Andaremos três dias de viagem no deserto, e sacríficaremos ao Senhor nosso Deus, como ele nos ordenou. |
| 28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי | 28 Faraó disse: Eu vos deixarei ir para que sacrifiqueis ao Senhor vosso Deus no deserto, mas não vos afasteis muito, e rogai por mim. |
| 29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה | 29 Moisés disse: Logo que eu tiver saído da tua presença, rogarei ao Senhor, e amanhã as moscas se afastarão de Faraó, dos seus servos e do seu povo: mas não queiras mais enganar-me, não deixando sair o povo a fazer sacrifícios ao Senhor. |
| 30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה | 30 Tendo Moisés saído da presença de Faraó, orou ao Senhor. |
| 31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד | 31 Ele fez o que Moisés lhe tinha pedido e tirou as moscas de Faraó, dos seus servos, e do seu povo: não ficou uma só. |
| 32 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם | 32 Porém o coração de Faraó endureceu-se de tal sorte, que nem ainda desta vez deixou ir o povo. |
