| 1 וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 Et le Seigneur parla à Moïse et lui dit : |
| 2 דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים | 2 Dis aux enfants d'Israël : Qu'ils retournent et qu'ils campent devant Phihahiroth, qui est entre Magdalum et la mer, vis-à-vis de Béelséphon. Vous camperez vis-à-vis de ce lieu sur le bord de la mer. |
| 3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר | 3 Car (le) Pharaon va dire des enfants d'Israël : Ils sont embarrassés en des lieux étroits, et renfermés par le désert. |
| 4 וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן | 4 Je lui endurcirai le cœur, et il vous poursuivra ; et je serai glorifié dans (le) Pharaon et dans toute son armée, et les Egyptiens sauront que je suis le Seigneur. Les enfants d'Israël firent ce que le Seigneur leur avait ordonné. |
| 5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו | 5 Et (Cependant) l'on vint dire au roi des Egyptiens que le peuple avait pris la fuite. Alors le cœur du (de) Pharaon et de ses serviteurs fut changé à l'égard du peuple et ils dirent : Qu'avons-nous fait en laissant partir les Israélites, afin qu'ils ne nous fussent plus assujettis ? |
| 6 ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו | 6 Il fit donc préparer son char, et il prit avec lui tout son peuple. |
| 7 ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו | 7 Il emmena aussi six cents chars d'élite et tout ce qui se trouva de chars (de guerre) dans l'Egypte, avec les chefs de toute l'armée. |
| 8 ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה | 8 Et le Seigneur endurcit le cœur du (de) Pharaon, roi d'Egypte, et il se mit à poursuivre les enfants d'Israël. Mais ils étaient sortis sous la conduite d'une main puissante. |
| 9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן | 9 Les Egyptiens poursuivant donc les Israélites qui étaient en avant, et marchant sur leurs traces, les atteignirent campés sur le bord de la mer. Toute la cavalerie et les chars du (de) Pharaon avec toute son armée étaient à Phihahiroth, vis-à-vis de Béelséphon. |
| 10 ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה | 10 Lorsque (le) Pharaon était déjà proche, les enfants d'Israël, levant les yeux et ayant aperçu les Egyptiens derrière eux, furent saisis d'une grande crainte. Et ils crièrent au Seigneur. |
| 11 ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים | 11 Et ils dirent à Moïse : Peut-être n'y avait-il point de sépulcres en Egypte, et c'est pour cela que tu nous as amenés ici, afin que nous mourions dans le désert. Quel dessein avais-tu quand tu nous as fait sortir d'Egypte ? |
| 12 הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר | 12 N'est-ce pas là ce que nous te disions en Egypte : Retire-toi de nous afin que nous servions les Egyptiens ? Car il valait beaucoup mieux que nous leur fussions leurs esclaves que de mourir dans ce désert. |
| 13 ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם | 13 Moïse répondit au peuple : Ne craignez point, demeurez fermes et considérez les merveilles (grandes œuvres) que le Seigneur doit faire aujourd'hui ; car ces Egyptiens que vous voyez devant vous, vous ne les verrez plus jamais. |
| 14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון | 14 Le Seigneur combattra pour vous, et vous demeurerez dans le silence. |
| 15 ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו | 15 Le Seigneur dit ensuite à Moïse : Pourquoi cries-tu vers moi ? Dis aux enfants d'Israël de se mettre en route. |
| 16 ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה | 16 Et toi, élève ta verge et étends ta main sur la mer, et divise-la, afin que les enfants d'Israël marchent à sec au milieu de la mer. |
| 17 ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו | 17 J'endurcirai le cœur des Egyptiens afin qu'ils vous poursuivent, et je serai glorifié dans (le) Pharaon et dans toute son armée, dans ses chars et dans sa cavalerie. |
| 18 וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו | 18 Et les Egyptiens sauront que je suis le Seigneur, lorsque j'aurai été ainsi glorifié dans (le) Pharaon, dans ses chars et dans sa cavalerie. |
| 19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם | 19 Alors l'ange de Dieu, qui marchait devant le camp des Israélites, alla derrière eux, et en même temps la colonne de nuée, quittant la tête du peuple, |
| 20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה | 20 se mit aussi derrière, entre le camp des Egyptiens et le camp d'Israël, et la nuée était ténébreuse (d'une part), et (de l'autre) éclairait la nuit, en sorte que les deux armées ne purent s'approcher dans tout le temps de la nuit. |
| 21 ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים | 21 Moïse ayant étendu sa main sur la mer, le Seigneur l'entr'ouvrit en faisant souffler un vent violent et brûlant pendant toute la nuit, et il la sécha, et l'eau fut divisée (en deux). |
| 22 ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם | 22 Et (Ainsi) les enfants d'Israël marchèrent à sec au milieu de la mer, ayant l'eau à droite et à gauche, qui leur servait comme d'un mur. |
| 23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים | 23 Et les Egyptiens, marchant après eux, se mirent à les poursuivre au milieu de la mer, avec toute la cavalerie du (de) Pharaon, ses chars et ses chevaux. |
| 24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים | 24 Lorsque la veille du matin fut venue, le Seigneur, ayant regardé le camp des Egyptiens à travers la colonne de feu et de nuée, fit périr toute leur armée. |
| 25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים | 25 Il renversa les roues des chars, et ils furent entraînés dans le fond de la mer. Alors les Egyptiens s'entre-dirent : Fuyons les Israélites, parce que le Seigneur combat pour eux contre nous. |
| 26 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו | 26 En même temps le Seigneur dit à Moïse : Etends ta main sur la mer, afin que les eaux retournent sur les Egyptiens, sur leurs chars et sur leur cavalerie. |
| 27 ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים | 27 Moïse étendit donc la main sur la mer, et vers la pointe du jour elle retourna au même lieu où elle était auparavant. Ainsi lorsque les Egyptiens s'enfuyaient, les eaux vinrent au-devant d'eux, et le Seigneur les enveloppa au milieu des flots. |
| 28 וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד | 28 Les eaux revinrent et couvrirent les chars et la cavalerie de toute l'armée du (de) Pharaon, qui était entrée dans la mer en poursuivant Israël, et il n'en échappa (pas) un seul. |
| 29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם | 29 Mais les enfants d'Israël passèrent à sec au milieu de la mer, ayant les eaux à droite et à gauche, qui leur tenaient lieu de mur. |
| 30 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים | 30 En ce jour-là le Seigneur délivra Israël de la main des Egyptiens. |
| 31 וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו | 31 Et ils virent les cadavres des Egyptiens sur le rivage de la mer, et les effets de la main puissante que le Seigneur avait étendue contre eux. Alors le peuple craignit le Seigneur ; il crut au Seigneur et à Moïse son serviteur. |
