| 1 וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 Le Seigneur parla encore à Moïse, et Il lui dit: |
| 2 קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא | 2 Consacrez-Moi tous les premiers-nés qui ouvrent le sein de leur mère parmi les enfants d'Israël, tant des hommes que des bêtes; car toutes choses sont à Moi. |
| 3 ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ | 3 Et Moïse dit au peuple: Souvenez-vous de ce jour auquel vous êtes sortis de l'Egypte et de la maison de servitude; souvenez-vous que le Seigneur vous a tirés de ce lieu par la force de Son bras, et gardez-vous de manger du pain avec du levain. |
| 4 היום אתם יצאים בחדש האביב | 4 Vous sortez aujourd'hui, dans ce mois des nouveaux blés. |
| 5 והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה | 5 Et lorsque le Seigneur vous aura fait entrer dans la terre des Chananéens, des Héthéens, des Amorrhéens, des Hévéens et des Jébuséens, qu'Il a juré à vos pères de vous donner, dans cette terre où coulent le lait et le miel, vous célébrerez en ce mois ce culte sacré. |
| 6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה | 6 Vous mangerez des pains sans levain pendant sept jours, et le septième sera encore la fête solennelle du Seigneur. |
| 7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך | 7 Vous mangerez des pains sans levain pendant sept jours; il n'y aura pas de pain levé chez vous dans toute l'étendue de vos limites. |
| 8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים | 8 Et en ce jour-là vous direz à votre fils: C'est en mémoire de la grâce que le Seigneur m'a faite lorsque je sortis d'Egypte. |
| 9 והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים | 9 Et ceci sera comme un signe dans votre main et comme un monument devant vos yeux, afin que la loi du Seigneur soit toujours dans votre bouche, parce que le Seigneur vous a tiré d'Egypte par la force de Son bras. |
| 10 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה | 10 Vous observerez ce culte tous les ans au jour qui vous a été ordonné. |
| 11 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך | 11 Et lorsque le Seigneur vous aura fait entrer dans la terre des Chananéens, selon que le serment qu'Il vous en a fait et à vos pères, et qu'Il vous l'aura donnée, |
| 12 והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה | 12 Vous séparerez pour le Seigneur tout ce qui ouvre le sein de sa mère, et tous les premiers-nés de vos bestiaux, et vous consacrerez au Seigneur tous les mâles que vous aurez. |
| 13 וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה | 13 Vous échangerez le premier-né de l'âne pour une brebis; si vous ne le rachetez point, vous le tuerez. Et vous rachèterez avec de l'argent tous les premiers-nés de vos enfants. |
| 14 והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים | 14 Quand donc votre fils vous interrogera un jour et vous dira: Que signifie ceci? Vous lui répondrez: Le Seigneur nous a tiré de l'Egypte, de la maison de servitude par la force de Son bras. |
| 15 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה | 15 Car le Pharaon étant endurci et ne voulant pas nous laisser aller, le Seigneur fit mourir dans l'Egypte tous les premiers-nés, depuis les premiers-nés des hommes jusqu'aux premiers-nés des bêtes. C'est pourquoi j'immole au Seigneur tous les mâles qui ouvrent le sein de leur mère, et je rachète tous les premiers-nés de mes enfants. |
| 16 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים | 16 Ceci donc sera comme un signe en votre main et comme une chose suspendue devant vos yeux pour exciter votre souvenir, parce que le Seigneur nous a tirés d'Egypte par la force de Son bras. |
| 17 ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה | 17 Or le Pharaon ayant fait sortir de ses terres le peuple d'Israël, le Seigneur ne les conduisit point par le chemin du pays des Philistins qui est voisin, de peur qu'ils ne vinssent à se repentir d'étre ainsi sortis, s'ils voyaient s'élever des guerres contre eux, et qu'ils ne retournassent en Egypte. |
| 18 ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים | 18 Mais il leur fit faire un long circuit par le chemin du désert, qui est près de la mer Rouge. Les enfants d'Israël sortirent ainsi en armes de l'Egypte. |
| 19 ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם | 19 Et Moïse emporta aussi avec lui les os de Joseph, selon que Joseph l'avait fait promettre avec serment aux enfants d'Israël, en leur disant: Dieu vous visitera; emportez d'ici mes os avec vous. |
| 20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר | 20 Etant donc partis de Socoth, ils campèrent à Etham, à l'extrémité du désert. |
| 21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה | 21 Et le Seigneur marchait devant eux pour leur montrer le chemin, paraissant durant le jour en une colonne de nuée, et pendant la nuit en une colonne de feu, pour leur servir de guide le jour et la nuit. |
| 22 לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם | 22 Jamais la colonne de nuée ne manqua de paraître devant le peuple pendant le jour, ni la colonne de feu pendant la nuit. |
