| 1 ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון | 1 Josias fit ensuite célébrer à Jérusalem la Pâque du Seigneur, et elle fut immolée le quatorzième jour du premier mois. |
| 2 ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה | 2 Il établit les prêtres dans leurs fonctions, et les exhorta de servir dans la maison du Seigneur. |
| 3 ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל | 3 Il parla aussi aux lévites, par les instructions desquelles tout Israël était sanctifié au Seigneur : Remettez l'arche dans le sanctuaire du temple que Salomon, fils de David, roi d'Israël, a fait bâtir; car vous ne la porterez plus. Et maintenant servez le Seigneur votre Dieu, et Son peuple Israël. |
| 4 והכונו לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו | 4 Préparez-vous donc par maisons et par familles, selon la distribution de chacun de vous, ainsi que l'a ordonné David, roi d'Israël, et que l'a écrit Salomon son fils. |
| 5 ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים | 5 Et servez dans le sanctuaire par familles et par groupes lévitiques. |
| 6 ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה | 6 Après avoir été sanctifiés, immolez la Pâque, et disposez aussi vos frères à pouvoir faire ce que le Seigneur a commandé par le ministère de Moïse. |
| 7 וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך | 7 Josias donna à tout le peuple qui se trouva là pour la solennité de la Pâque, des agneaux et des chevreaux de ses troupeaux, et du reste de son bétail, jusqu'à trente mille, et trois mille boeufs. Tous ces animaux étaient de son propre bien. |
| 8 ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות | 8 Ses chefs offrirent aussi ce qu'ils avaient promis, tant au peuple qu'aux prêtres et aux lévites. En outre, Helcias, Zacharie et Jahiel, princes de la maison du Seigneur, donnèrent aux prêtres, pour célébrer cette Pâque, deux mille six cents bêtes de menu bétail, avec trois cents boeufs. |
| 9 וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות | 9 Chonénias, avec Séméias et Nathanaël, ses frères, comme aussi Hasabias, et Jéhiel, et Jozabad, chefs des lévites, donnèrent aux autres lévites, pour célébrer la Pâque, cinq mille menues bêtes et cinq cents boeufs. |
| 10 ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך | 10 Après que tout fut préparé pour ce ministère, les prêtres se rendirent à leurs fonctions, et les lévites aussi, par classes, selon le commandement du roi. |
| 11 וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים | 11 On immola donc la Pâque, et les prêtres en répandirent eux-mêmes le sang, et les lévites écorchèrent les victimes des holocaustes; |
| 12 ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר | 12 et ils les séparèrent, pour les distribuer par maisons et par familles, et pour les offrir au Seigneur, selon ce qui est écrit dans le livre de Moïse; et ils firent la même chose pour les boeufs. |
| 13 ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם | 13 Ensuite ils firent rôtir la Pâque sur le feu, comme il est écrit dans la loi; ils firent cuire les victimes pacifiques dans des marmites, des chaudrons et des pots, et les distribuèrent promptement à tout le peuple. |
| 14 ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן | 14 Après quoi ils en préparèrent pour eux et pour les prêtres : car les prêtres furent occupés jusqu'à la nuit à offrir les holocaustes et les graisses; ce qui fut cause que les lévites n'en purent préparer pour eux, et pour les prêtres, fils d'Aaron, qu'en dernier lieu. |
| 15 והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם | 15 Les chantres, fils d'Asaph, étaient aussi à leur rang, selon l'ordre de David et d'Asaph, d'Héman et d'Idithun, prophètes du roi. Les portiers gardaient toutes les portes, sans s'éloigner un seul moment de leur office : c'est pourquoi les lévites leurs frères leur préparèrent leurs mets sacrés. |
| 16 ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו | 16 Tout le culte du Seigneur fut donc exactement accompli ce jour-là dans la célébration de la Pâque et dans l'oblation des holocaustes sur l'autel du Seigneur, selon que le roi Josias l'avait ordonné. |
| 17 ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים | 17 Et les fils d'Israêl qui se trouvèrent là firent la Pâque en ce temps, et célébrèrent les Azymes durant sept jours. |
| 18 ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם | 18 Il n'y eut point de Pâque semblable à celle-ci dans Israël, depuis le temps du prophète Samuel; et aucun de tous les rois d'Israël n'a fait une Pâque comme celle que Josias fit avec les prêtres, les lévites, tout le peuple de Juda et ce qui se trouva d'Israël, et les habitants de Jérusalem. |
| 19 בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה | 19 Cette Pâque fut célébrée la dix-huitième année du règne de Josias. |
| 20 אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו | 20 Après que Josias eut réparé le temple, Néchao, roi d'Egypte, alla porter la guerre à Charcamis, sur l'Euphrate; et Josias marcha à sa rencontre. |
| 21 וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך | 21 Mais Néchao lui envoya des messagers, qui lui dirent : Qu'avez-vous à démêler avec moi, roi de Juda? Ce n'est pas contre vous que je viens aujourd'hui; mais je viens faire la guerre à une autre maison, contre laquelle Dieu m'a commandé de marcher promptement. Cessez donc de vous opposer à Dieu, qui est avec moi, de peur qu'il ne vous tue. |
| 22 ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו | 22 Josias ne voulut pas s'en retourner; mais il se prépara à le combattre, et il ne se rendit point à ce que lui avait dit Néchao de la part de Dieu; mais il s'avança pour lui livrer bataille dans la plaine de Mageddo. |
| 23 וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד | 23 Et là il fut blessé par des archers, et il dit à ses gens : Retirez-moi de la mêlée, car je suis grièvement blessé. |
| 24 ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו | 24 Ils le transportèrent de son char dans un autre char qui le suivait, selon la coutume des rois, et ils le portèrent à Jérusalem. Il mourut, et fut enseveli dans le tombeau de ses pères, et tout Juda et Jérusalem le pleurèrent, |
| 25 ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות | 25 particulièrement Jérémie, dont les Lamentations sur Josias se chantent jusqu'à ce jour par les musiciens et par les musiciennes; et c'est ce qui a passé comme une loi dans Israël. On les trouve écrites parmi les Lamentations. |
| 26 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה | 26 Le reste des actions de Josias et toutes ses bonnes oeuvres, conformes à ce qui est ordonné par la loi de Dieu, |
| 27 ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה | 27 et tout ce qu'il a fait au commencement et à la fin de son règne, tout cela est écrit dans le livre des rois de Juda et d'Israël. |
