| 1 ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון וימלך בנו תחתיו | 1 Depois disto, faleceu Naas, rei dos Amonitas, e seu filho reinou em seu lugar. |
| 2 ויאמר דויד אעשה חסד עם חנון בן נחש כי עשה אביו עמי חסד וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון לנחמו | 2 Davide disse: Quero mostrar o meu afeto a Hanon, filho de Naas, pois que recebi favores de seu pai. E Davide mandou mensageiros para o consolarem na morte de seu pai. Quando eles chegaram ao pais dos Amonitas, para consolarem Hanon, |
| 3 ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך | 3 os grandes dos Amonitas disseram a Hanon: Julgas talvez que Davide, por honrar a memória de teu pai, te mandou homens que te consolassem? Não vês que os servos vieram para explorar e examinar, e esquadrinhar o teu país? |
| 4 ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה וישלחם | 4 Hanon, então, mandou rapar a cabeça e a barba aos servos de Davide, fez-Ihes retalhar as suas túnicas da cintura até aos pés, e despediu-os. |
| 5 וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם | 5 Tendo sido avisado disto, Davide mandou (alguns dos seus homens) ao encontro deles (porque era grande o ultraje que tinham padecido), para lhes dizerem que ficassem em Jericó, até lhes crescer a barba, e que então voltassem. |
| 6 ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים | 6 Vendo, os Amonitas, assim Hanon com o todo o povo, que tinham feito injúria a Davide, mandaram mil talentos de prata, para tomarem a seu soldo carros de guerra e cavalaria da Mesopotâmia, dos Sírios de Maaca e de Soba. |
| 7 וישכרו להם שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה ואת עמו ויבאו ויחנו לפני מידבא ובני עמון נאספו מעריהם ויבאו למלחמה | 7 Assoldaram trinta e dois mil carros e o rei Maaca com o seu povo, os quais acamparam defronte de Medaba. Os Amonitas, tendo-se juntado das suas cidades, saíram para a guerra. |
| 8 וישמע דויד וישלח את יואב ואת כל צבא הגבורים | 8 Davide, informado disto, mandou Joab e todo o exército de homens valentes. |
| 9 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר והמלכים אשר באו לבדם בשדה | 9 Tendo saído os Amonitas, formaram-se em batalha junto da porta da cidade; e os Sírios os reis, que tinham ido em seu socorro, fizeram alto separadamente na campina. |
| 10 וירא יואב כי היתה פני המלחמה אליו פנים ואחור ויבחר מכל בחור בישראל ויערך לקראת ארם | 10 Joab, vendo que lhe queriam dar batalha pela frente e pela retaguarda, escolheu os homens mais esforçados de todo o Israel e marchou contra os Sírios. |
| 11 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערכו לקראת בני עמון | 11 Do resto do exército deu o comando a Abisai, seu irmão, para que enfrentasse os Amonitas. |
| 12 ויאמר אם תחזק ממני ארם והיית לי לתשועה ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך | 12 Disse: Se os Sírios prevalecerem contra mim, tu virás socorrer-me; se os Amonitas prevalecerem contra ti, eu te socorrerei. |
| 13 חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה | 13 Esforça-te e pelejemos valorosamente pelo nosso povo e pelas cidades do nosso Deus; e o Senhor fará o que bem lhe parecer. |
| 14 ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה וינוסו מפניו | 14 Marchou, pois, Joab e o povo que estava com ele à batalha contra os Sírios, e pô-los em fuga. |
| 15 ובני עמון ראו כי נס ארם וינוסו גם הם מפני אבשי אחיו ויבאו העירה ויבא יואב ירושלם | 15 Os Amonitas, vendo que os Sírios tinham fugido, fugiram eles também de Abisai, irmão de Joab, e entraram na cidade. Joab voltou para Jerusalém. |
| 16 וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם | 16 Os Sírios, vendo-se vencidos por Israel, mandaram mensageiros e fizeram vir os Sírios que viviam da banda de além do rio (Eufrates). Sofac, general do exército de Adarezer, era o seu comandante. |
| 17 ויגד לדויד ויאסף את כל ישראל ויעבר הירדן ויבא אלהם ויערך אלהם ויערך דויד לקראת ארם מלחמה וילחמו עמו | 17 Davide, avisado disto, juntou todo o Israel, passou o Jordão, deu de repente sobre eles e acometeu-os pela frente com o seu exército formado em batalha, resistindo eles por seu lado (com valor). |
| 18 וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית | 18 Porém os Sírios fugiram diante de Israel, e Davide matou deles sete mil homens dos carros e quarenta mil de pé, assim como Sofac, general do exército. |
| 19 ויראו עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלימו עם דויד ויעבדהו ולא אבה ארם להושיע את בני עמון עוד | 19 Vendo os servos de Adarezer que eram vencidos pelos Israelitas, passaram para Davide e ficaram-lhe sujeitos. E a Síria não quis mais dar socorro aos Amonitas. |
