| 1 ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים | 1 Now the wife of one of the sons of the prophets cried to Elisha, "Your servant my husband is dead; and you know that your servant feared the LORD, but the creditor has come to take my two children to be his slaves." |
| 2 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן | 2 And Elisha said to her, "What shall I do for you? Tell me; what have you in the house?" And she said, "Your maidservant has nothing in the house, except a jar of oil." |
| 3 ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי | 3 Then he said, "Go outside, borrow vessels of all your neighbors, empty vessels and not too few. |
| 4 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי | 4 Then go in, and shut the door upon yourself and your sons, and pour into all these vessels; and when one is full, set it aside." |
| 5 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת | 5 So she went from him and shut the door upon herself and her sons; and as she poured they brought the vessels to her. |
| 6 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן | 6 When the vessels were full, she said to her son, "Bring me another vessel." And he said to her, "There is not another." Then the oil stopped flowing. |
| 7 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר | 7 She came and told the man of God, and he said, "Go, sell the oil and pay your debts, and you and your sons can live on the rest." |
| 8 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם | 8 One day Elisha went on to Shunem, where a wealthy woman lived, who urged him to eat some food. So whenever he passed that way, he would turn in there to eat food. |
| 9 ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד | 9 And she said to her husband, "Behold now, I perceive that this is a holy man of God, who is continually passing our way. |
| 10 נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה | 10 Let us make a small roof chamber with walls, and put there for him a bed, a table, a chair, and a lamp, so that whenever he comes to us, he can go in there." |
| 11 ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה | 11 One day he came there, and he turned into the chamber and rested there. |
| 12 ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו | 12 And he said to Gehazi his servant, "Call this Shunammite." When he had called her, she stood before him. |
| 13 ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת | 13 And he said to him, "Say now to her, See, you have taken all this trouble for us; what is to be done for you? Would you have a word spoken on your behalf to the king or to the commander of the army?" She answered, "I dwell among my own people." |
| 14 ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן | 14 And he said, "What then is to be done for her?" Gehazi answered, "Well, she has no son, and her husband is old." |
| 15 ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח | 15 He said, "Call her." And when he had called her, she stood in the doorway. |
| 16 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך | 16 And he said, "At this season, when the time comes round, you shall embrace a son." And she said, "No, my lord, O man of God; do not lie to your maidservant." |
| 17 ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע | 17 But the woman conceived, and she bore a son about that time the following spring, as Elisha had said to her. |
| 18 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים | 18 When the child had grown, he went out one day to his father among the reapers. |
| 19 ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו | 19 And he said to his father, "Oh, my head, my head!" The father said to his servant, "Carry him to his mother." |
| 20 וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת | 20 And when he had lifted him, and brought him to his mother, the child sat on her lap till noon, and then he died. |
| 21 ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא | 21 And she went up and laid him on the bed of the man of God, and shut the door upon him, and went out. |
| 22 ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה | 22 Then she called to her husband, and said, "Send me one of the servants and one of the asses, that I may quickly go to the man of God, and come back again." |
| 23 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום | 23 And he said, "Why will you go to him today? It is neither new moon nor sabbath." She said, "It will be well." |
| 24 ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך | 24 Then she saddled the ass, and she said to her servant, "Urge the beast on; do not slacken the pace for me unless I tell you." |
| 25 ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז | 25 So she set out, and came to the man of God at Mount Carmel. When the man of God saw her coming, he said to Gehazi his servant, "Look, yonder is the Shunammite; |
| 26 עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום | 26 run at once to meet her, and say to her, Is it well with you? Is it well with your husband? Is it well with the child?" And she answered, "It is well." |
| 27 ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי | 27 And when she came to the mountain to the man of God, she caught hold of his feet. And Gehazi came to thrust her away. But the man of God said, "Let her alone, for she is in bitter distress; and the LORD has hidden it from me, and has not told me." |
| 28 ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי | 28 Then she said, "Did I ask my lord for a son? Did I not say, Do not deceive me?" |
| 29 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער | 29 He said to Gehazi, "Gird up your loins, and take my staff in your hand, and go. If you meet any one, do not salute him; and if any one salutes you, do not reply; and lay my staff upon the face of the child." |
| 30 ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה | 30 Then the mother of the child said, "As the LORD lives, and as you yourself live, I will not leave you." So he arose and followed her. |
| 31 וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער | 31 Gehazi went on ahead and laid the staff upon the face of the child, but there was no sound or sign of life. Therefore he returned to meet him, and told him, "The child has not awaked." |
| 32 ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו | 32 When Elisha came into the house, he saw the child lying dead on his bed. |
| 33 ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה | 33 So he went in and shut the door upon the two of them, and prayed to the LORD. |
| 34 ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד | 34 Then he went up and lay upon the child, putting his mouth upon his mouth, his eyes upon his eyes, and his hands upon his hands; and as he stretched himself upon him, the flesh of the child became warm. |
| 35 וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו | 35 Then he got up again, and walked once to and fro in the house, and went up, and stretched himself upon him; the child sneezed seven times, and the child opened his eyes. |
| 36 ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך | 36 Then he summoned Gehazi and said, "Call this Shunammite." So he called her. And when she came to him, he said, "Take up your son." |
| 37 ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא | 37 She came and fell at his feet, bowing to the ground; then she took up her son and went out. |
| 38 ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים | 38 And Elisha came again to Gilgal when there was a famine in the land. And as the sons of the prophets were sitting before him, he said to his servant, "Set on the great pot, and boil pottage for the sons of the prophets." |
| 39 ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו | 39 One of them went out into the field to gather herbs, and found a wild vine and gathered from it his lap full of wild gourds, and came and cut them up into the pot of pottage, not knowing what they were. |
| 40 ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל | 40 And they poured out for the men to eat. But while they were eating of the pottage, they cried out, "O man of God, there is death in the pot!" And they could not eat it. |
| 41 ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר | 41 He said, "Then bring meal." And he threw it into the pot, and said, "Pour out for the men, that they may eat." And there was no harm in the pot. |
| 42 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו | 42 A man came from Baal-shalishah, bringing the man of God bread of the first fruits, twenty loaves of barley, and fresh ears of grain in his sack. And Elisha said, "Give to the men, that they may eat." |
| 43 ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר | 43 But his servant said, "How am I to set this before a hundred men?" So he repeated, "Give them to the men, that they may eat, for thus says the LORD, 'They shall eat and have some left.'" |
| 44 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה | 44 So he set it before them. And they ate, and had some left, according to the word of the LORD. |
