| 1 וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו | 1 Foi Roboão a Siquém, porque todo o Israel se tinha juntado ali para o constituir rei. |
| 2 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים | 2 Porém Jeroboão, filho de Nabat, achando-se ainda no Egipto, refugiado da face do rei Salomão, ao saber da sua morte, voltou do Egipto, |
| 3 וישלחו ויקראו לו ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר | 3 porque o tinham mandado chamar. Foi, então, Jeroboão, com todo o povo de Israel falar a Roboão; dizendo: |
| 4 אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך | 4 Teu pai impôs-nos um jugo duríssimo; tu, pois, agora, suaviza alguma coisa a dureza do governo de teu pai, aquele pesadíssimo jugo que ele nos impôs, e nós te serviremos. |
| 5 ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם | 5 Roboão respondeu-lhes: Ide-vos, e daqui a três dias vinde ter comigo. Tendo-se retirado o povo, |
| 6 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר | 6 teve o rei Roboão conselho com os anciães que Salomão, seu pai, tinha junto de si, quando vivia, e disse-lhes: Que me aconselhais vós que eu responda a este povo? |
| 7 וידבר אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים | 7 Eles disseram-lhe: Se hoje fores amável com este povo e cederes, se lhe falares com brandura, eles serão teus servos para sempre. |
| 8 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו | 8 Ele, porém, abandonou o conselho que lhe tinham dado os anciães, e consultou os jovens que tinham sido criados com ele e que lhe assistiam. |
| 9 ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו | 9 Disse-lhes: Que me aconselhais vós que eu responda a este povo, que me pediu que suavizasse um pouco o jugo que meu pai lhe impôs? |
| 10 וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי | 10 Disseram-lhe os jovens que tinham sido criados com ele: Assim dirás a este povo que te falou, dizendo: Teu pai tornou o nosso jugo pesadíssimo, tu alivia-nos assim lhe dirás: O meu dedo mínimo é mais grosso do que o costado de meu pai. |
| 11 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים | 11 Se meu pai pôs sobre vós um jugo pesado, eu ainda o farei mais pesado; meu pai fustigou-vos com açoutes, eu acoutar-vos-ei com escorpiões. |
| 12 ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי | 12 Voltou, pois, Jeroboão e todo o povo a Roboão, no terceiro dia, conforme, o rei lhes tinha ordenado, dizendo: Tornai a vir ter comigo daqui a três dias. |
| 13 ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו | 13 O rei respondeu duramente ao povo, desprezando o conselho que os anciães lhe tinham dado. |
| 14 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים | 14 Falou-lhes conforme o que lhe tinham aconselhado os jovens: Meu pai impôs-vos um jugo pesado, eu ainda aumentarei o peso do vosso jugo; meu pai fustigou-vos com açoutes, eu açoutar-vos-ei com escorpiões. |
| 15 ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט | 15 E o rei não deu ouvidos ao povo, porque o Senhor tinha apartado dele a sua face, para realizar a palavra que tinha dito a Jeroboão, filho de Nabat, por meio do profeta Alas, Silonita. |
| 16 וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו | 16 Vendo o povo que o rei o não queria ouvir, respondeu-lhe, dizendo: Que parte temos nós com (a família de) Davide? Que herança (ou proveito) com o filho de Isai? Vai, pois, para as tuas tendas, ó Israel, e tu, ó (descendente de) Davide, trata agora da tua casa. Israel retirou-se para as suas tendas (e sacudiu o jugo de Roboão). |
| 17 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם | 17 Roboão, todavia, reinou sobre todos os filhos de Israel, que habitavam nas cidades de Judá. |
| 18 וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם | 18 O rei Roboão enviou Adurão que era o superintendente dos tributos (para apaziguar os ânimos), mas todo o Israel o apedrejou, e ele morreu. Então o rei Roboão tomou a toda a pressa o seu carro e fugiu para Jerusalém. |
| 19 ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה | 19 E Israel separou-se da casa de Davide, até ao dia de hoje. |
| 20 ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו | 20 Quando todo o Israel soube que Jeroboão tinha voltado, reunidos em cortes, mandaram-no chamar e aclamaram-no rei sobre todo o Israel. Não houve ninguém que seguisse a casa de Davide, senão sòmente a tribo de Judá. |
| 21 ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה | 21 Roboão, quando chegou a Jerusalém , fez juntar toda a casa de Judá e a tribo de Benjamim, cento e oitenta mil homens de guerra, escolhidos, a fim de pelejar contra a casa de Israel, e reduzir o reino à obediência de Roboão, filho de Salomão. |
| 22 ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר | 22 Mas o Senhor dirigiu a sua palavra a Semeias, homem de Deus, dizendo: |
| 23 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר | 23 Fala a Roboão, filho de Salomão, rei de Judá, bem como a toda a casa de Judá e de Benjamim, e a todo o resto do povo. Dize-lhes: |
| 24 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה | 24 Eis o que diz o Senhor: Não vos ponhais em campanha, nem façais guerra contra os filhos de Israel, que são vossos irmãos; cada um volte para sua casa, porque eu é que fiz isto. Ouviram eles a palavra do Senhor, e voltaram, conforme o Senhor lhes tinha mandado. |
| 25 ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל | 25 Jeroboão reedificou Siquém, sobre o monte de Efraim, e residiu ali. Depois saiu de lá para edificar Fanuel. |
| 26 ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד | 26 Jeroboão disse em seu coração: Agora o reino tornará para a casa de Davide, |
| 27 אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה | 27 se este povo for a Jerusalém para lá oferecer sacrifícios na casa do Senhor; e o coração deste povo voltar-se-á para o seu Senhor, para Roboão, rei de Judá; eles me matarão e se voltarão para ele. |
| 28 ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים | 28 Depois de ter considerado bem, fez dois bezerros de ouro e disse ao povo: Não torneis mais a Jerusalém. Eis aqui, ó Israel, os teus deuses, que te tiraram da terra do Egipto. |
| 29 וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן | 29 Colocou um em Betel, e outro em Dan. |
| 30 ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן | 30 Isto foi uma ocasião de pecado, porque o povo ia a Dan para adorar o bezerro. |
| 31 ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי | 31 Também levantou templos nos lugares altos, onde pôs como sacerdotes pessoas do povo, que não eram dos filhos de Levi. |
| 32 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה | 32 Ordenou também um dia de festa no oitavo mês, no dia décimo quinto do mês, à semelhança da solenidade que se celebrava em Judá, e ofereceu sacrifícios sobre o altar. Fez o mesmo em Betel, oferecendo sacrifícios aos bezerros que tinha fabricado. Igualmente estabeleceu em Betel sacerdotes (para os templos) dos lugares altos, que tinha edificado. |
| 33 ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר | 33 Ao décimo quinto dia do oitavo mês, que ele, por seu capricho, tinha feito solene, subiu Jeroboão ao altar, que tinha construído em Betel, e fez uma solene festa aos filhos de Israel, e subiu ao altar para queimar incenso. |
