| 1 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין | 1 David aveva appena oltrepassato la sommità ed ecco farglisi incontro Ziba, servitore di Mefibaal, con una coppia di asini da sella, che portavano duecento pani, cento picce d’uva passa, cento di frutta stagionata e un otre di vino. |
| 2 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר | 2 Il re disse a Ziba: «A che ti servono queste cose?» Rispose Ziba: «Gli asini per la casa del re per cavalcare; i pani e le frutta stagionate in cibo per i giovani; il vino per dare da bere a chi fosse sfinito nel deserto». |
| 3 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי | 3 Disse il re: «Dov’è il figlio del tuo signore?» Ziba rispose al re: «Ecco sta a Gerusalemme, poiché ha detto: “Oggi la casa di Israele mi restituirà il regno di mio padre”». |
| 4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך | 4 Il re disse a Ziba: «Ecco tutto ciò che ha Mefibaal è tuo!» Ziba rispose: «Io mi prostro: possa trovare grazia ai tuoi occhi, o mio signore re!» |
| 5 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל | 5 Il re David giunse a Bakhurim ed ecco avanzarsi di là un uomo della famiglia della casa di Saul: si chiamava Shimei, figlio di Ghera. Man mano avanzava, malediceva |
| 6 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו | 6 e colpiva con sassi David e tutti i servitori del re: David: eppure tutta la truppa e tutti i prodi gli stavano a destra e a sinistra. |
| 7 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל | 7 Shimei diceva imprecando: «Esci, esci, uomo sanguinario, buono a nulla! |
| 8 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה | 8 Jahvè ha fatto ricadere sopra di te tutto il sangue della casa di Saul, al posto del quale ti sei messo a regnare; Jahvè ha messo il regno in mano di Assalonne tuo figlio! Eccoti dunque nel tuo malanno perché tu sei uomo sanguinario». |
| 9 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו | 9 Allora Abishai, figlio di Zeruia, disse al re: «Perché questo cane morto maledice il mio signore re? Potessi andare a tagliargli la testa!» |
| 10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן | 10 Ma il re rispose: «Che c’è tra me e voi, O figli di Zeruia? Se maledice, è perché Jahvè gli ha detto: “Maledici David!”. Chi dunque dirà: “Perché agisci così?”». |
| 11 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה | 11 Poi disse David ad Abishai e a tutti i suoi servitori: «Ecco, il figlio che è uscito dal mio seno va cercando la mia vita: tanto più naturalmente un Beniaminita! Lasciatelo maledire, perché Jahvè glielo ha ordinato. |
| 12 אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה | 12 Forse Jahvè guarderà la mia afflizione e mi renderà del bene in cambio di questa sua maledizione di oggi». |
| 13 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר | 13 Camminavano dunque David e i suoi uomini per la strada: Shimei, procedendo sul declivo del monte, parallelamente a lui, man mano procedeva, malediceva, tirava sassi e lanciava polvere. |
| 14 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם | 14 Infine il re e tutta la gente che era con lui giunsero a... sfiniti e ivi presero respiro. |
| 15 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו | 15 Assalonne intanto con tutti gli uomini di Israele era entrato a Gerusalemme; Akhitofel era con lui. |
| 16 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך | 16 Ora, come Khushai l’Archita, amico di David, venne da Assalonne, Khushai disse ad Assalonne: «Viva il re! viva il re!» |
| 17 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך | 17 Assalonne disse a Khushai: "«È questo l’amore verso il tuo amico? perché non sei andato con il tuo amico?» |
| 18 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב | 18 Khushai l’Archita rispose ad Assalonne: «No! Per colui che Jahvè, questo popolo e tutti li uomini di Israele hanno scelto, io sarò per lui e con lui rimarrò! |
| 19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך | 19 In secondo luogo a chi presterò servizio? non forse al figlio di lui? Come ho servito alla presenza di tuo padre così sarò alla tua presenza». |
| 20 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה | 20 Assalonne disse poi ad Akhitofel: «Prendete consiglio tra di voi: che cosa si deve fare?» |
| 21 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך | 21 Rispose Akhitofel ad Assalonne: «Entra dalle concubine che tuo padre ha lasciato a custodire la casa: tutto Israele saprà che ti sei irremissibilmente inimicato tuo padre e si rafforzeranno le mani di coloro che sono con te». |
| 22 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל | 22 Si tese per Assalonne la tenda sul terrazzo ed egli entrò dalle concubine di suo padre sotto gli occhi di tutto Israele. |
| 23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם | 23 Il consiglio che dava Akhitofel in quei giorni era come se uno avesse domandato la parola di Dio: tanto era stimato un consiglio di Akhitofel da David e da Assalonne. |
