| 1 וָאֵרֶא כַּאֲשֶׁר פָּתַח הַשֶּׂה אֶחָד מִן־שִׁבְעָה הַחֹתָמוֹת וָאֶשְׁמַע אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת מְדַבֶּרֶת כְּקוֹל רַעַם לֵאמֹר בֹּא וּרְאֵה | 1 Et vidi, cum aperuisset Agnus unum de septem sigillis, et audi vi unum dequattuor animalibus dicens tamquam voce tonitrui: “ Veni ”. |
| 2 וָאַבִּיט וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהָרֹכֵב עָלָיו קֶשֶׁת בְּיָדוֹ וַתִּנָּתֶן־לוֹ עֲטָרָה וַיֵּצֵא מְנַצֵּחַ וּלְמַעַן יְנַצֵּחַ | 2 Et vidi: etecce equus albus; et, qui sedebat super illum, habebat arcum, et data est eicorona, et exivit vincens et ut vinceret.
|
| 3 וּכְפִתְחוֹ אֶת הַחוֹתָם הַשֵּׁנִי וָאֶשְׁמַע אֶת־הַחַיָּה הַשֵּׁנִית אֹמֶרֶת בֹּא וּרְאֵה | 3 Et cum aperuisset sigillum secundum, audivi secundum animal dicens: “ Veni”. |
| 4 וַיֵּצֵא סוּס שֵׁנִי וְהוּא אָדֹם וְלָרֹכֵב עָלָיו נִתַּן לָשֵׂאת אֶת־הַשָּׁלוֹם מִן־הָאָרֶץ לְמַעַן יַהַרְגוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו וַתִּנָּתֶן־לוֹ חֶרֶב גְּדוֹלָה | 4 Et exivit alius equus rufus; et, qui sedebat super illum, datum est ei,ut sumeret pacem de terra, et ut invicem se interficiant; et datus est illigladius magnus.
|
| 5 וּכְפִתְחוֹ אֶת־הַחוֹתָם הַשְּׁלִישִׁי וָאֶשְׁמַע אֶת־הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית אֹמֶרֶת בֹּא וּרְאֵה וָאַבִּיט וְהִנֵּה סוּס שָׁחֹר וְהָרֹכֵב עָלָיו מֹאזְנַיִם בְּיָדוֹ | 5 Et cum aperuisset sigillum tertium, audivi tertium animal dicens: “ Veni ”.Et vidi: et ecce equus niger; et, qui sedebat super eum, habebat stateram inmanu sua. |
| 6 וָאֶשְׁמַע קוֹל מִתּוֹךְ אַרְבַּע הַחַיּוֹת לֵאמֹר קַב חִטִּים בְּדִינָר וּשְׁלשָׁה קַבִּים שְׂעֹרִים בְּדִינָר וְאֶת־הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אַל־תַּשְׁחֵת | 6 Et audivi tamquam vocem in medio quattuor animalium dicentem: “Bilibris tritici denario, et tres bilibres hordei denario; et oleum et vinum nelaeseris ”.
|
| 7 וּכְפִתְחוֹ אֶת־הַחוֹתָם הָרְבִיעִי וָאֶשְׁמַע אֶת־הַחַיָּה הָרְבִיעִית אֹמֶרֶת בֹּא וּרְאֵה | 7 Et cum aperuisset sigillum quartum, audivi vocem quarti animalis dicentis: “Veni ”. |
| 8 וָאֵרֶא וְהִנֵּה סוּס יְרַקְרַק וְהָרֹכֵב עָלָיו שְׁמוֹ הַמָּוֶת וּשְׁאוֹל יוֹצֵאת לְרַגְלָיו וַיִּנָּתֵן לָהֶם שָׁלְטָן עַל־רְבִיעִית הָאָרֶץ לְהָמִית בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר וּבְחַיַּת הָאָרֶץ | 8 Et vidi: et ecce equus pallidus; et, qui sedebat desuper, nomen illiMors, et Infernus sequebatur eum; et data est illis potestas super quartampartem terrae interficere gladio et fame et morte et a bestiis terrae.
|
| 9 וּכְפִתְחוֹ הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי וָאֵרֶא מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת־נַפְשׁוֹת הַטְּבוּחִים עַל־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל־הָעֵדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה לָהֶם | 9 Et cum aperuisset quintum sigillum, vidi subtus altare animas interfectorumpropter verbum Dei et propter testimonium, quod habebant. |
| 10 וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ עַד־מָתַי אֲדֹנָי הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲמִתִּי לֹא תִשְׁפֹּט וְלֹא־תִקּוֹם אֶת־דָּמֵינוּ מִיּשְׁבֵי הָאָרֶץ | 10 Et clamaverunt vocemagna dicentes: “ Usquequo, Domine, sanctus et verus, non iudicas et vindicassanguinem nostrum de his, qui habitant in terra? ”.
|
| 11 וַיֻּתַּן לְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת וַיֵּאָמֵר אֲלֵיהֶם לָנוּחַ עוֹד זְמָן מְעַט עַד־מְלֹאת מִסְפַּר הָעֲבָדִים חַבְרֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם הָעֲתִידִים לֵהָרֵג כְּמוֹהֶם | 11 Et datae sunt illis singulae stolae albae; et dictum est illis, utrequiescant tempus adhuc modicum, donec impleantur et conservi eorum et fratreseorum, qui interficiendi sunt sicut et illi.
|
| 12 וָאֵרֶא בְּפִתְחוֹ אֶת־הַחוֹתָם הַשִּׁשִּׁי וְהִנֵּה רַעַשׁ גָּדוֹל הָיָה וַיִּקְדַּר הַשֶּׁמֶשׁ כְּשַׂק שֵׂעָר וְהַיָּרֵחַ נֶהְפַּךְ לְדָם | 12 Et vidi, cum aperuisset sigillum sextum, et terraemotus factus est magnus, etsol factus est niger tamquam saccus cilicinus, et luna tota facta est sicutsanguis, |
| 13 וְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם נָפְלוּ אָרְצָה כַּאֲשֶׁר תִּנּוֹעַ תְּאֵנָה בְּרוּחַ חֲזָקָה וְהִשְׁלִיכָה פַּגֶּיהָ | 13 et stellae caeli ceciderunt in terram, sicut ficus mittit grossossuos, cum vento magno movetur, |
| 14 וְהַשָּׁמַיִם מָשׁוּ כְּסֵפֶר נִגְלָל וְכָל־הַר וָאִי הָנְתְּקוּ מִמְּקוֹמָם | 14 et caelum recessit sicut liber involutus, etomnis mons et insula de locis suis motae sunt. |
| 15 וּמַלְכֵי הָאָרֶץ וְהָרֹזְנִים וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהָעֲשִׁירִים וְהַתַּקִּיפִים וְכָל־עֶבֶד וְכָל־בֶּן־חוֹרִין הִתְחַבְּאוּ בַּמְּעָרוֹת וּבְסַלְעֵי הֶהָרִים | 15 Et reges terrae et magnates ettribuni et divites et fortes et omnis servus et liber absconderunt se inspeluncis et in petris montium; |
| 16 וַיֹּאמְרוּ אֶל־הֶהָרִים וְאֶל־הַסְּלָעִים נִפְלוּ עָלֵינוּ וְכַסּוּנוּ מִפְּנֵי הַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא וּמִפְּנֵי חֲמַת הַשֶּׂה | 16 et dicunt montibus et petris: “ Caditesuper nos et abscondite nos a facie sedentis super thronum et ab ira Agni, |
| 17 כִּי בָא יוֹם עֶבְרָתוֹ הַגָּדוֹל וּמִי יוּכַל לְהִתְיַצֵּב | 17 quoniam venit dies magnus irae ipsorum, et quis poterit stare? ”.
|
