| 1 זֹאת הִיא הָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית אֲשֶׁר אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם אֲהוּבִים וּבִשְׁתֵּיהֶן אָעִיר בְּדֶרֶךְ הַזְכָּרָה אֶת־תֻּמַּת לְבַבְכֶם | 1 Ταύτην ἤδη, ἀγαπητοί, δευτέραν ὑμῖν γράφω ἐπιστολὴν ἐν αἷς διεγείρω ὑμῶν ἐν ὑπομνήσει τὴν εἰλικρινῆ διάνοιαν |
| 2 לִזְכֹּר אֶת־הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִקֶּדֶם בִּידֵי הַנְּבִיאִים הַקְּדשִׁים וְאֶת־מִצְוַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ אֲשֶׁר נִתְּנָה בְיָדֵנוּ הַשְּׁלִיחִים | 2 μνησθῆναι τῶν προειρημένων ῥημάτων ὑπὸ τῶν ἁγίων προφητῶν καὶ τῆς τῶν ἀποστόλων ὑμῶν ἐντολῆς τοῦ κυρίου καὶ σωτῆρος. |
| 3 וּדְעוּ זֹאת לָכֶם רִאשׁוֹנָה כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ לֵצִים הַהֹלְכִים אַחֲרֵי תַאֲוֺת נַפְשָׁם וְיִתְלוֹצְצוּ לֵאמֹר | 3 τοῦτο πρῶτον γινώσκοντες ὅτι ἐλεύσονται ἐπ’ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν ἐν ἐμπαιγμονῇ ἐμπαῖκται κατὰ τὰς ἰδίας ἐπιθυμίας αὐτῶν πορευόμενοι |
| 4 אַיֵּה הַבְטָחַת בֹּאוֹ כִּי מֵאָז שָׁכְבוּ הָאָבוֹת הַכֹּל עֹמֵד כְּמוֹ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה | 4 καὶ λέγοντες· ποῦ ἐστιν ἡ ἐπαγγελία τῆς παρουσίας αὐτοῦ; ἀφ’ ἧς γὰρ οἱ πατέρες ἐκοιμήθησαν, πάντα οὕτως διαμένει ἀπ’ ἀρχῆς κτίσεως. |
| 5 וְנִסְתָּר מֵהֶם בַּאֲשֶׁר לֹא יֹאבוּ לָדַעַת כִּי מִקֶּדֶם קָמוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בִּדְבַר אֱלֹהִים מִן־הַמַּיִם וְעַל־יְדֵי הַמָּיִם | 5 λανθάνει γὰρ αὐτοὺς τοῦτο θέλοντας ὅτι οὐρανοὶ ἦσαν ἔκπαλαι καὶ γῆ ἐξ ὕδατος καὶ δι’ ὕδατος συνεστῶσα τῷ τοῦ θεοῦ λόγῳ |
| 6 וּבְמַיִם אָבְדָה תֵבֵל מֵאָז כִּי נִשְׁטְפָה בְּמֵי הַמַּבּוּל | 6 δι’ ὃν ὁ τότε κόσμος ὕδατι κατακλυσθεὶς ἀπώλετο· |
| 7 גַּם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ נִצְפְּנוּ בִדְבָרוֹ וְהֵם שְׁמוּרִים לָאֵשׁ לְיוֹם הַדִּין וַאֲבֹד אַנְשֵׁי הָרָשַׁע | 7 οἱ δὲ νῦν οὐρανοὶ καὶ ἡ γῆ τῷ αὐτῷ λόγῳ τεθησαυρισμένοι εἰσὶν πυρὶ τηρούμενοι εἰς ἡμέραν κρίσεως καὶ ἀπωλείας τῶν ἀσεβῶν ἀνθρώπων. |
| 8 וְזֹאת הָאַחַת אַל־תֵּעָלֵם מִכֶּם אֲהוּבִים כִּי יוֹם אֶחָד כְּאֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֵי יְהוָֹה וְאֶלֶף שָׁנִים כְּיוֹם אֶחָד | 8 Ἓν δὲ τοῦτο μὴ λανθανέτω ὑμᾶς, ἀγαπητοί, ὅτι μία ἡμέρα παρὰ κυρίῳ ὡς χίλια ἔτη καὶ χίλια ἔτη ὡς ἡμέρα μία. |
| 9 וְלֹא־יְאַחֵר יְהוָֹה אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ כַּאֲשֶׁר־יֵשׁ חשְׁבִים אֹתָהּ לְאִחוּר כִּי אַךְ־הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ בַּעֲבוּרֵנוּ וְלֹא יַחְפֹּץ בַּאֲבֹד אִישׁ כִּי אִם־בִּפְנוֹת כֻּלָּם לִתְשׁוּבָה | 9 οὐ βραδύνει κύριος τῆς ἐπαγγελίας, ὥς τινες βραδύτητα ἡγοῦνται, ἀλλὰ μακροθυμεῖ εἰς ὑμᾶς μὴ βουλόμενός τινας ἀπολέσθαι ἀλλὰ πάντας εἰς μετάνοιαν χωρῆσαι. |
| 10 בֹּא יָבֹא יוֹם־יְהוָֹה כְּגַנָּב בַּלָּיְלָה אָז הַשָּׁמַיִם בְּשָׁאוֹן יַחֲלֹפוּ וְהַיְסֹדוֹת יְבֹעֲרוּ וְהִתְמֹגֲגוּ וְהָאָרֶץ וְהַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָלֶיהָ יִשָּׂרֵפוּ | 10 Ἥξει δὲ ἡμέρα κυρίου ὡς κλέπτης ἐν ᾗ οἱ οὐρανοὶ ῥοιζηδὸν παρελεύσονται, στοιχεῖα δὲ καυσούμενα λυθήσεται, καὶ γῆ καὶ τὰ ἐν αὐτῇ ἔργα οὐχ εὑρεθήσεται. |
| 11 וְעַתָּה אִם־כָּל־אֵלֶּה יָמוּגוּ מַה־מְּאֹד חַיָּבִים אַתֶּם לְהִתְהַלֵּךְ בִּקְדֻשָּׁה וּבַחֲסִידוּת | 11 Τούτων οὕτως πάντων λυομένων ποταποὺς δεῖ ὑπάρχειν ὑμᾶς ἐν ἁγίαις ἀναστροφαῖς καὶ εὐσεβείαις |
| 12 וּלְחַכּוֹת לְבֹא יוֹם־יְהוָֹה וּלְהָחִישׁ אֹתוֹ אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ הַשָּׁמַיִם יָמוּגוּ בָאֵשׁ וְהַיְסֹדוֹת יְבֹעֲרוּ וְנָמַסּוּ | 12 προσδοκῶντας καὶ σπεύδοντας τὴν παρουσίαν τῆς τοῦ θεοῦ ἡμέρας δι’ ἣν οὐρανοὶ πυρούμενοι λυθήσονται καὶ στοιχεῖα καυσούμενα τήκεται. |
| 13 וַאֲנַחְנוּ כְּפִי הַבְטָחָתוֹ מְחַכִּים לְשָׁמַיִם חֲדָשִׁים וּלְאֶרֶץ חֲדָשָׁה אֲשֶׁר־צֶדֶק יָלִין בָּם | 13 καινοὺς δὲ οὐρανοὺς καὶ γῆν καινὴν κατὰ τὸ ἐπάγγελμα αὐτοῦ προσδοκῶμεν ἐν οἷς δικαιοσύνη κατοικεῖ. |
| 14 עַל־כֵּן אֲהוּבִים אֲשֶׁר לָאֵלֶּה חִכִּיתֶם שִׁקְדוּ לְהִמָּצֵא לְפָנָיו בְּשָׁלוֹם נְקִיִּים וְזַכִּים מִפָּשַׁע | 14 Διό, ἀγαπητοί, ταῦτα προσδοκῶντες σπουδάσατε ἄσπιλοι καὶ ἀμώμητοι αὐτῷ εὑρεθῆναι ἐν εἰρήνῃ |
| 15 וְאֶת־אֹרֶךְ רוּחַ אֲדֹנֵינוּ תַּחְשְׁבוּ לִתְשׁוּעָה כַּאֲשֶׁר גַּם־אָחִינוּ הָאָהוּב פּוֹלוֹס כָּתַב אֲלֵיכֶם כְּפִי הַחָכְמָה הַנְּתוּנָה לוֹ | 15 καὶ τὴν τοῦ κυρίου ἡμῶν μακροθυμίαν σωτηρίαν ἡγεῖσθε, καθὼς καὶ ὁ ἀγαπητὸς ἡμῶν ἀδελφὸς Παῦλος κατὰ τὴν δοθεῖσαν αὐτῷ σοφίαν ἔγραψεν ὑμῖν, |
| 16 וְכֵן בְּכָל־אִגְּרוֹתָיו בְּדַבְּרוֹ־שָׁם עַל־אֵלֶּה וּבָהֶן יֵשׁ דְּבָרִים קְשֵׁי הַהֲבָנָה וְהַבֹּעֲרִים וְהַפְּתָאִים יַהַפְכוּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר גַּם־יַעֲשֹוּ לַכְּתָבִים הָאֲחֵרִים לְאָבְדַן נַפְשָׁם | 16 ὡς καὶ ἐν πάσαις ταῖς ἐπιστολαῖς λαλῶν ἐν αὐταῖς περὶ τούτων ἐν αἷς ἐστιν δυσνόητά τινα ἃ οἱ ἀμαθεῖς καὶ ἀστήρικτοι στρεβλώσουσιν ὡς καὶ τὰς λοιπὰς γραφὰς πρὸς τὴν ἰδίαν αὐτῶν ἀπώλειαν. |
| 17 וְאַתֶּם אֲהוּבִים אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם זֹאת הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם פֶּן־תִּמָּשְׁכוּ אַחֲרֵי טָעוּת אַנְשֵׁי בְלִיַּעַל וּנְפַלְתֶּם מִמָּעֻזְּכֶם | 17 Ὑμεῖς οὖν, ἀγαπητοί, προγινώσκοντες φυλάσσεσθε, ἵνα μὴ τῇ τῶν ἀθέσμων πλάνῃ συναπαχθέντες ἐκπέσητε τοῦ ἰδίου στηριγμοῦ, |
| 18 וּרְבוּ בְּחֶסֶד וּבְדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד גַּם־הַיּוֹם וְגַם־לְיוֹם הָעוֹלָם אָמֵן | 18 αὐξάνετε δὲ ἐν χάριτι καὶ γνώσει τοῦ κυρίου ἡμῶν καὶ σωτῆρος Ἰησοῦ Χριστοῦ. αὐτῷ ἡ δόξα καὶ νῦν καὶ εἰς ἡμέραν αἰῶνος. |
