| 1 וְכֵן אַתֶּן הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לִפְנֵי בַעֲלֵיכֶן לְמַעַן גַּם־אִם־יֵשׁ אֲשֶׁר אֵינָם שֹׁמְעִים לַדָּבָר יִקָּנוּ בְאֵין־אֹמֶר וּדְבָרִים עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂי הַנָּשִׁים | 1 Desgleichen sollt ihr Frauen untertan sein euren Männern, damit euch jene, die dem Worte sich nicht unterwerfen, durch den Wandel der Frauen ohne Worte gewonnen werden, |
| 2 בִּרְאוֹתָם כִּי תִצְנַעְנָה לֶכֶת בְּיִרְאָה | 2 wenn sie euren lauteren, gottesfürchtigen Wandel sehen. |
| 3 וּפְאֵרְכֶן אַל־יְהִי מִבַּחוּץ בְּמַחְלְפוֹת שֵׂעַר וַעֲדִי זָהָב וּלְבִישַׁת מַחֲלָצוֹת | 3 Euer Schmuck bestehe nicht im Äußern, im Haargeflecht, im Anlegen von Gold oder im Tragen von Kleidern, |
| 4 כִּי אִם־הָאָדָם הַצָּפוּן פְּנִימָה בְּרוּחַ עֲנָוָה וְהַשְׁקֵט אֲשֶׁר לֹא יִכְלֶה וְיָקָר הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים | 4 vielmehr ist es der verborgene Herzensmensch in der Unwandelbarkeit eines bescheidenen und ruhigen Geistes, der kostbar ist vor Gott. |
| 5 כִּי כֵן הִתְקַשְּׁטוּ לְפָנִים גַּם־הַנָּשִׁים הַקְּדשׁוֹת הַמְיַחֲלוֹת לֵאלֹהִים בְּהִכָּנְעָן לִפְנֵי בַעֲלֵיהֶן | 5 Denn so schmückten sich einst auch die heiligen Frauen, die auf Gott ihre Hoffnungen setzten und ihren Ehemännern untertan waren. |
| 6 כְּשָׂרָה אֲשֶׁר שָׁמְעָה בְּקוֹל אַבְרָהָם וַתִּקְרָא־לוֹ אָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּן הֱיִיתֶן לָהּ לְבָנוֹת בַּעֲשׂוֹתְכֶן הַטּוֹב וְלֹא תִירֶאנָה מִפָּחַד | 6 So gehorchte Sara dem Abraham, da sie "Herr" zu ihm sagt (1Mos 18,12). Deren Kinder seid ihr geworden, wenn ihr das Gute tut und euch von keinerlei Furcht beunruhigen laßt (Spr 3,25). |
| 7 וְכֵן אַתֶּם הָאֲנָשִׁים שְׁבוּ עִמָּהֶן בִּתְבוּנָה כִּי־כְלִי רָפֶה הָאִשָּׁה וּתְנוּ־לָהּ כָּבוֹד כִּי גַם־לָהֶן יֶשׁ־חֵלֶק בְּנַחֲלַת מַתְּנַת הַחַיִּים פֶּן־תִּכָּלְאוּ מִתְּפִלּוֹתֵיכֶם | 7 Desgleichen sollt ihr Männer verstehend zusammenleben mit dem weiblichen Geschlecht als dem schwächeren; erweist ihnen Ehre als den Miterben der Gnade des Lebens, damit euer Beten nicht vereitelt werde. |
| 8 וְסוֹף דָּבָר הֱיוּ כֻלְּכֶם לֵב אֶחָד בַּעֲלֵי חֶמְלָה אֹהֲבֵי הָאַחִים רַחֲמָנִים וּמִתְקַבְּלִים עַל־הַבְּרִיּוֹת וְשִׁפְלֵי רוּחַ | 8 Ihr alle endlich, seid einmütig, mitfühlend, brüderlich, barmherzig, bescheiden! |
| 9 אַל־תְּשַׁלְּמוּ רָעָה תַּחַת רָעָה אוֹ חֶרְפָּה תַּחַת חֶרְפָּה כִּי אִם־תְּבָרֵכוּ מִדַּעְתְּכֶם כִּי־לָזֹאת נִקְרֵאתֶם לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת־הַבְּרָכָה | 9 Vergeltet nicht Böses mit Bösem, nicht Schmähung mit Schmähung; segnet vielmehr, weil ihr dazu berufen seid, Segen zu erben. |
| 10 כִּי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב יִצֹּר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע וּשְׂפָתָיו מִדַּבֵּר מִרְמָה יָסוּר מֵרָע וְיַעֲשֶׂה־טּוֹב יְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְיִרְדְּפֵהוּ | 10 Denn "wer das Leben liebt und gute Tage sehen will, bewahre seine Zunge vor Bösem und seine Lippen vor hinterlistiger Rede. |
| 11 כִּי־עֵינֵי יְהוָֹה אֶל־צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָם | 11 Er wende sich ab vom Bösen und tue Gutes; er suche Frieden und strebe ihm nach. |
| 12 וּפְנֵי יְהוָֹה בְּעֹשֵׂי רָע | 12 Denn die Augen des Herrn wenden sich nach Gerechten, und seine Ohren zu ihrem Flehen, das Antlitz des Herrn aber gegen solche, die Böses tun" (Ps 34,13ff). |
| 13 וּמִי יָרֵעַ לָכֶם אִם־תְּקַנְאוּ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב | 13 Wer kann euch schaden, wenn ihr nach dem Guten trachtet? |
| 14 אֲבָל אַשְׁרֵיכֶם גַּם אִם־תְּעֻנּוּ לְמַעַן הַצְּדָקָה אַךְ־מוֹרָאָם לֹא־תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ | 14 Ja, auch wenn ihr leiden müßtet um der Gerechtigkeit willen, sollt ihr selig sein! "Fürchtet euch nicht in der Furcht vor ihnen und laßt euch nicht in Unruhe bringen" (Is 8,12)! |
| 15 אֶת־יְהוָֹה אֱלֹהִים אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ בִּלְבַבְכֶם וִהְיוּ נְכֹנִים תָּמִיד לְהָשִׁיב דָּבָר בַּעֲנָוָה וּבְיִרְאָה לְכָל־שֹׁאֵל אֶתְכֶם חֶשְׁבּוֹן הַתּוֹחֶלֶת אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם | 15 Christus aber, den Herrn, haltet heilig in euren Herzen, allzeit bereit zur Verantwortung gegenüber einem jeden, der von euch Rechenschaft fordert über die Hoffnung, die ihr in euch tragt. |
| 16 רוּחַ שְׁלֵמָה תְּהִי לָכֶם לְמַעַן יֵבשׁוּ הַמְנַאֲצִים דַּרְכְּכֶם הַטּוֹבָה בַמָּשִׁיחַ בְּהַלְשִׁינָם אֶתְכֶם כְּפֹעֲלֵי אָוֶן | 16 Tut es aber mit Sanftmut und Ehrfurcht, und bewahrt ein gutes Gewissen, damit sie, die euren guten Wandel in Christus schmähen, gerade in dem beschämt werden, worin ihr verleumdet werdet. |
| 17 כִּי טוֹב לָכֶם אִם־חֵפֶץ אֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר תְּעֻנּוּ בַּעֲשׂוֹתְכֶם הַטּוֹב מִשֶּׁתְּעֻנּוּ בַּעֲשׂוֹתְכֶם רָע | 17 Denn es ist besser, daß ihr, wenn Gott es so will, für gute Taten leidet als für schlechte. |
| 18 כִּי גַם־הַמָּשִׁיחַ עֻנָּה וָמֵת פַּעַם אַחַת עַל חַטֹּאתֵינוּ הַצַּדִּיק בְּעַד הָרְשָׁעִים לְקָרֵב אֹתָנוּ אֶל־הָאֱלֹהִים הוּמַת לְפִי הַבָּשָׂר וַיְחִי בָרוּחַ | 18 Denn auch Christus starb einmal für die Sünden, als Gerechter für Ungerechte, um euch zu Gott zu führen, nachdem er dem Fleische nach getötet, dem Geiste nach aber lebendig gemacht wurde. |
| 19 אֲשֶׁר בּוֹ הָלַךְ וַיִּקְרָא גַּם־לָרוּחוֹת אֲשֶׁר בַּמִּשְׁמָר | 19 Im Geiste ging er auch hin zu den Geistern im Gefängnis und predigte ihnen, |
| 20 אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא הֶאֱמִינוּ כַּאֲשֶׁר חִכָּה אֱלֹהִים בְּאֹרֶךְ אַפּוֹ בִּימֵי נֹחַ בְּהֵעָשׂוֹת הַתֵּבָה אֲשֶׁר נִמְלְטוּ אֵלֶיהָ מְעַטִּים וְהֵם שְׁמֹנֶה נְפָשׁוֹת בַּמָּיִם | 20 die einst nicht gehorchen wollten, als in den Tagen Noes Gottes Langmut zuwartete und die Arche gebaut wurde, in der wenige, nämlich acht Seelen, gerettet wurden durch das Wasser hindurch. |
| 21 וְזֶה הוּא אוֹת הַטְּבִילָה אֲשֶׁר כָּעֵת תּוֹשִׁיעַ גַּם־אֹתָנוּ לֹא בְהָסִיר טִנּוּף הַבָּשָׂר כִּי אִם־בִּשְׁאָל־לָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים רוּחַ שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הֲקָמַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | 21 Dieses rettet nunmehr auch euch im Gegenbild, der Taufe; sie ist nicht ein Wegnehmen körperlichen Schmutzes, sondern ein Anrufen Gottes um ein gutes Gewissen kraft der Auferstehung Jesu Christi, |
| 22 אֲשֶׁר הוּא לִימִין אֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבַר הַשָּׁמָיְמָה וַיִּכָּנְעוּ לְפָנָיו הַמַּלְאָכִים וְהָרָשֻׁיּוֹת וְהַגְּבוּרוֹת | 22 der zur Rechten Gottes ist, nachdem er [den Tod verschlungen, damit wir Erben des ewigen Lebens würden, und] aufgefahren ist in den Himmel und Engel und Mächte und Gewalten ihm unterworfen wurden. |
