| 1 וַיֵּרֶד חֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַחֲרֵי חֲמֵשֶׁת יָמִים וְאִתּוֹ הַזְּקֵנִים וְטַרְטֻלּוֹס אִישׁ דְּבָרִים וַיּוֹדִיעוּ אֶת־הַנְּצִיב אֶת־דְּבַר רִיבָם עִם־פּוֹלוֹס | 1 Cinq jours après, Ananie, prince des prêtres, descendit avec quelques anciens et un certain Tertullus, orateur, et ils se rendirent chez le gouverneur, pour accuser Paul. |
| 2 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ־לוֹ וַיָּחֶל טַרְטֻלּוֹס לְשִׂטְנוֹ וַיֹּאמַר | 2 Paul ayant été appelé, Tertullus commença à l'accuser, en disant: Comme c'est grâce à toi que nous jouissons d'une paix profonde, et que beaucoup de choses ont été corrigées par ta prévoyance, |
| 3 אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ עַל־יָדְךָ בְּשָׁלוֹם רָב וַאֲשֶׁר נַעֲשֹוּ תַּקָּנוֹת רַבּוֹת לָעָם הַזֶּה בְּהַשְׁגָּחָתֶךָ נְקַבֵּל בְכָל־עֵת וּבְכָל־מָקוֹם בְּכָל־תּוֹדָה פֶלִיקְס הָאַדִּיר | 3 toujours et partout, très excellent Félix, nous recevons ces bienfaits avec toutes sortes d'actions de grâces. |
| 4 אַךְ לְבִלְתִּי הַלְאוֹתְךָ הַרְבֵּה אֶתְחַנֵּן אֵלֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁמָעֵנוּ בְּקֹצֶר דְּבָרֵינוּ כְּחֶמְלָתֶךָ | 4 Mais pour ne pas te retenir plus longuement, je te prie de nous écouter un instant avec ta bienveillance ordinaire. |
| 5 כִּי מָצָאנוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה כְּקֶטֶב וּמְגָרֶה מִדְיָנִים בֵּין כָּל־הַיְּהוּדִים עַל־פְּנֵי תֵבֵל וְהוּא רֹאשׁ כַּת הַנָּצְרִים | 5 Nous avons trouvé que cet homme pestilentiel excite des séditions chez tous les Juifs dans le monde entier, et qu'il est le chef de la secte séditieuse des Nazaréens. |
| 6 וְהוּא גַם־נִסָּה לְחַלֵּל אֶת־הַמִּקְדָּשׁ וַנִּתְפֹּשׂ אוֹתוֹ וַנַּחְפֹּץ לְשָׁפְטוֹ עַל־פִּי תוֹרָתֵנוּ | 6 Il a même essayé de profaner le temple. Nous étant saisis de lui, nous voulions le juger selon notre loi; |
| 7 וַיָּבֹא עָלֵינוּ לוּסִיאַס שַׂר־הָאֶלֶף בְּרָב־כֹּחַ וַיַּחְטְפֵהוּ מִיָּדֵינוּ | 7 mais le tribun Lysias, étant survenu, l'a arraché de nos mains avec une grande violence, |
| 8 וַיְצַו אֶת־שׂטְנָיו כִּי־בוֹא יָבֹאוּ לְפָנֶיךָ וְאַתָּה כִּי־תַחֲקֹר אֹתוֹ תּוּכַל לָדַעַת מִפִּיהוּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ טֹעֲנִים עָלָיו | 8 ordonnant à ses accusateurs de venir devant toi; et tu pourras toi-même, en l'interrogeant, connaître la vérité de tous ces actes dont nous l'accusons. |
| 9 וַיְמַלְאוּ הַיְּהוּדִים אֶת־דְּבָרָיו לֵאמֹר כִּי־כֵן הוּא | 9 Les Juifs ajoutèrent à leur tour que les choses étaient ainsi. |
| 10 וַיִּרְמֹז הַנְּצִיב אֶל־פּוֹלוֹס לְדַבֵּר וַיַּעַן וַיֹּאמַר יַעַן אֲשֶׁר־יָדַעְתִּי כִּי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים שׁוֹפֵט אַתָּה לָעָם הַזֶּה הִנְנִי מִצְטַדֵּק בְּלֵב בָּטוּחַ עַל־עִנְיָנָי | 10 Mais Paul répondit, lorsque le gouverneur lui eut fait signe de parler: Sachant que depuis plusieurs années tu gouvernes cette nation, c'est avec confiance que je défendrai ma cause. |
| 11 אַתָּה תוּכַל לָדַעַת אֲשֶׁר לֹא עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר יוֹם מֵעֵת עֲלוֹתִי יְרוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲוֺת | 11 Car tu peux savoir qu'il n'y a pas plus de douze jours que je suis monté à Jérusalem pour adorer; |
| 12 וְלֹא בַמִּקְדָּשׁ מְצָאוּנִי מִתְוַכֵּחַ עִם־אִישׁ אוֹ־מְעוֹרֵר מְהוּמָה בָּעָם וְלֹא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְלֹא בָעִיר | 12 et ils ne m'ont pas trouvé dans le temple disputant avec quelqu'un, ni attroupant la foule, non plus que dans les synagogues, |
| 13 גַּם אֵין בִּיכָלְתָּם לְהוֹכִיחַ עָלַי אֵת אֲשֶׁר עַתָּה הֵם שׂטְנִים אוֹתִי | 13 et dans la ville; et ils ne peuvent te prouver ce dont ils m'accusent maintenant. |
| 14 אֲבָל אֶת־זֹאת מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּי־בַדֶּרֶךְ הַהִיא אֲשֶׁר יִקְרָאוּהָ בְּשֵׁם כַּת בָּהּ אֲנִי עֹבֵד אֶת־אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּהַאֲמִינִי בְּכָל־הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים | 14 Mais je t'avoue ceci, que, selon la secte qu'ils appellent hérésie, je sers mon Père et mon Dieu, croyant tout ce qui est écrit dans la loi et les prophètes; |
| 15 וְתִקְוָתִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר גַּם־הֵם יְחַכּוּ־לָהּ זֹאת הִיא כִּי עֲתִידָה לִהְיוֹת תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים | 15 ayant en Dieu cette espérance, comme ils l'ont eux-mêmes, qu'il y aura une résurrection des justes et des méchants. |
| 16 וּבְזֹאת גַּם־עָמַלְתִּי לִהְיוֹת תְּמִים־לֵב לֵאלֹהִים וְלָאָדָם תָּמִיד | 16 C'est pourquoi je travaille moi-même à avoir une conscience sans reproche devant Dieu et devant les hommes. |
| 17 וּמִקֵּץ שָׁנִים רַבּוֹת בָּאתִי לְהָבִיא נְדָבוֹת לְעַמִּי וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן | 17 Après plusieurs années, je suis venu pour faire à ma nation des aumônes, des offrandes et des voeux. |
| 18 וָאֱהִי מִטַּהֵר בַּמִּקְדָּשׁ לֹא בַהֲמוֹן־עָם וְלֹא בִמְהוּמָה וְכֵן מְצָאוּנִי אֲנָשִׁים יְהוּדִים מֵאַסְיָא | 18 C'est dans ces circonstances qu'ils m'ont trouvé purifié dans le temple, sans amas de foule et sans tumulte. |
| 19 אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָיָה לַעֲמָד־הֵנָּה לְפָנֶיךָ וְלַעֲנוֹת בִּי אִם־הָיָה לָהֶם דָּבָר נֶגְדִּי | 19 Et ce sont certains Juifs d'Asie, qui auraient dû comparaître devant toi et m'accuser, s'ils avaient quelque chose contre moi; |
| 20 אוֹ אֵלֶּה יְדַבְּרוּ־נָא הֵמָּה מַה־מָּצְאוּ בִי עָוֶל בְּעָמְדִי לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין | 20 ou bien, que ceux-ci mêmes disent s'ils ont trouvé en moi quelque iniquité, lorsque j'ai comparu dans leur assemblée; |
| 21 בִּלְתִּי אִם־הַדָּבָר הָאֶחָד הַהוּא אֲשֶׁר קָרָאתִי בְּעָמְדִי בְתוֹכָם כִּי עַל־תְּחִיַּת הַמֵּתִים אֲנִי נָדוֹן הַיּוֹם לִפְנֵיכֶם | 21 à moins qu'on ne me reproche cette seule parole, que j'ai criée, debout au milieu d'eux: C'est à cause de la resurrection des morts que je suis jugé par vous aujourd'hui. |
| 22 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ פֶלִיקְס אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְאַחֵר אֶת־דִּינָם לְעֵת אַחֶרֶת כִּי עִנְיְנֵי הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת נוֹדְעוּ לוֹ הֵיטֵב וַיֹּאמֶר בְּרֶדֶת אֵלַי לוּסִיאַס שַׂר הָאֶלֶף אֶשְׁפֹּט עַל־דְּבַרְכֶם | 22 Félix, qui connaissait très bien cette doctrine, les ajourna, en disant: Lorsque le tribun Lysias sera descendu, je vous entendrai. |
| 23 וַיְצַו אֶת־שַׂר הַמֵּאָה לָשֹוּם אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר וְלָתֶת־לוֹ רְוָחָה וּלְבִלְתִּי מְנֹעַ אִישׁ מִמְּיֻדָּעָיו מִשָּׁרֵת אֹתוֹ וּמִבּוֹא אֵלָיו | 23 Puis il ordonna au centurion de garder Paul, mais de lui laisser du repos et de n'empêcher aucun des siens de le servir. |
| 24 וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים בָּא פֶלִיקְס עִם־אִשְׁתּוֹ דְּרוּסִלָּה וְהִיא יְהוּדִית וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לְפוֹלוֹס וַיִּשְׁמַע אֹתוֹ עַל־דְּבַר הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ | 24 Quelques jours après, Félix étant venu avec Drusilla, sa femme, qui était Juive, appela Paul, et l'entendit parler de la foi en Jésus-Christ. |
| 25 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ עַל־הַצֶּדֶק וְהַפְּרִישׁוּת וְעַל־הַדִּין הֶעָתִיד לָבוֹא וֶיֶּחֱרַד פֶלִיקְס וַיַּעַן עַתָּה־זֶה לֵךְ וְלִכְשֶׁאֶפְנֶה אָשׁוּב לִקְרֹא־לָךְ | 25 Mais comme il discourait sur la justice, sur la chasteté, et sur le jugement futur, Félix effrayé répondit: Pour le moment, retire-toi; en temps opportun, je t'appellerai. |
| 26 וְהוּא מְקַוֶּה כִּי פוֹלוֹס יִתֶּן־לוֹ שֹׁחַד לְמַעַן יַתִּירֵהוּ וּבַעֲבוּר זֶה קָרָא לוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה וַיְדַבֵּר עִמּוֹ | 26 En outre il espérait que Paul lui donnerait de l'argent; c'est pourquoi aussi il le faisait venir souvent, et s'entretenait avec lui. |
| 27 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וַיָּקָם פָּרְקִיּוֹס פֶסְטוֹס תַּחַת פֶלִיקְס וּפֶלִיקְס חָפֵץ לְהִתְרַצּוֹת אֶל־הַיְּהוּדִים וַיַּעֲזֹב אֶת־פּוֹלוֹס חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים | 27 Deux ans s'étant écoulés, Félix eut pour successeur Portius Festus; et voulant faire plaisir aux Juifs, il laissa Paul en prison. |
