| 1 וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבֹות יֹצְאֹות מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת | 1 Levanté los ojos de nuevo y vi cuatro carros que salían de entre dos montañas. Las montañas eran de bronce. |
| 2 בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים | 2 El primer carro iba tirado por caballos rojos; el segundo, por caballos negros; |
| 3 וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים | 3 el tercero, por caballos blancos, y el cuarto, por caballos pardos, robustos. |
| 4 וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי | 4 Pregunté al mensajero que hablaba conmigo: —¿Qué es todo esto, señor?—¿Adónde llevan el recipiente? |
| 5 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה אַרְבַּע רֻחֹות הַשָּׁמַיִם יֹוצְאֹות מֵהִתְיַצֵּב עַל־אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ | 5 Me respondió: —Los que salen son los cuatro vientos celestes, los que asisten al Señor de toda la tierra. |
| 6 אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן | 6 Los caballos negros salen hacia el país del norte; los blancos, hacia el oeste; los pardos, hacia el sur. |
| 7 וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ | 7 Se adelantaron los caballos robustos, impacientes por recorrer la tierra. El mensajero les dijo: «¡Salid a recorrer la tierra!». Y recorrieron la tierra. |
| 8 וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיֹּוצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפֹון׃ ס | 8 El mensajero me gritó así: «Mira, los que han salido hacia el país del norte desfogarán mi cólera contra el país del norte». |
| 9 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר | 9 Me llegó la palabra del Señor en estos términos: |
| 10 לָקֹוחַ מֵאֵת הַגֹּולָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טֹובִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיֹּום הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל | 10 «Toma ofrendas de los exiliados, de Jelday, de Tobías y de Yedaías, y vete ese día a casa de Josías, hijo de Sofonías, pues acaban de llegar de Babilonia. |
| 11 וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרֹות וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול | 11 Toma plata y oro, haz una corona y ponla en la cabeza de Josué, hijo de Josadac, el sumo sacerdote. |
| 12 וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמֹו וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהוָה | 12 Y le dirás: «Esto dice el Señor del universo: Este es el hombre llamado Germen; | germinará de sus raíces | y construirá el santuario del Señor. |
| 13 וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל יְהוָה וְהוּא־יִשָּׂא הֹוד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאֹו וְהָיָה כֹהֵן עַל־כִּסְאֹו וַעֲצַת שָׁלֹום תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם | 13 Él construirá el santuario del Señor; asumirá la dignidad real, se sentará en su trono y reinará. En su trono también estará un sacerdote, y la concordia reinará entre ambos. |
| 14 וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטֹובִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן־צְפַנְיָה לְזִכָּרֹון בְּהֵיכַל יְהוָה | 14 La corona será un memorial en el santuario del Señor para Jelday, Tobías y Yedaías, así como para la generosidad del hijo de Sofonías. |
| 15 וּרְחֹוקִים ׀ יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמְעוּן בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ס | 15 Y los que vengan de lejos construirán el santuario del Señor y sabrán que el Señor del universo me envió a ellos, y escucharán atentamente al Señor su Dios». |
| 16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי לַאֲשֶׁר תִּתְּנוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵן עֲבָדִים אַתֶּם לַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ־לוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה | |
| 17 אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶל־תְּכוּנַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר נִמְסַרְתֶּם לוֹ | |
| 18 שֻׁחְרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה | |
| 19 כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר מִפְּנֵי רִפְיוֹן בְּשַׂרְכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הֲכִינוֹתֶם אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע לְהַרְשִׁיעַ כֵּן עַתָּה הָכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה לְהִתְקַדֵּשׁ | |
| 20 כִּי־בְעֵת הֱיוֹתְכֶם עַבְדֵי הַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן־הַצְּדָקָה | |
| 21 וּמָה אֵפוֹא הַפְּרִי שֶׁהָיָה לָכֶם אָז מִן־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַתָּה תֵבשׁוּ מֵהֶם כִּי אַחֲרִיתָם הַמָּוֶת | |
| 22 אָכֵן עַתָּה בִּהְיוֹתְכֶם מְשֻׁחְרָרִים מִידֵי הַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָכֶם פֶּרְיְכֶם לִקְדֻשָּׁה וְאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם | |
| 23 כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ | |
