| 1 מַשָּׂא מִדְבַּר־יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָֽה׃ | 1 Oracle on the wastelands by the sea: Like whirlwinds sweeping in waves through the Negeb, there comes from the desert, from the fearful land, |
| 2 חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד־לִי הַבּוֹגֵד ׀ בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד ׀ שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כׇּל־אַנְחָתָה הִשְׁבַּֽתִּי׃ | 2 A cruel sight, revealed to me: the traitor betrays, the despoiler spoils. "Go up, Elam; besiege, O Media; I will put an end to all groaning!" |
| 3 עַל־כֵּן מָלְאוּ מׇתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאֽוֹת׃ | 3 Therefore my loins are filled with anguish, pangs have seized me like those of a woman in labor; I am too bewildered to hear, too dismayed to look. |
| 4 תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּֽעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָֽה׃ | 4 My mind reels, shuddering assails me; My yearning for twilight has turned into dread. |
| 5 עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵֽן׃ | 5 They set the table, spread out the rugs; they eat, they drink. Rise up, O princes, oil the shield! |
| 6 כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַֽעֲמֵד הַֽמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּֽיד׃ | 6 For thus says my Lord to me: Go, station a watchman, let him tell what he sees. |
| 7 וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃ | 7 If he sees a chariot, a pair of horses, Someone riding an ass, someone riding a camel, Then let him pay heed, very close heed. |
| 8 וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל־מִצְפֶּה ׀ אֲדֹנָי אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל־מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כׇּל־הַלֵּילֽוֹת׃ | 8 Then the watchman cried, "On the watchtower, O my Lord, I stand constantly by day; And I stay at my post through all the watches of the night. |
| 9 וְהִנֵּה־זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר נָפְלָה נָֽפְלָה בָּבֶל וְכׇל־פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָֽרֶץ׃ | 9 Here he comes now: a single chariot, a pair of horses; He calls out and says, 'Fallen, fallen is Babylon, And all the images of her gods are smashed to the ground.'" |
| 10 מְדֻשָׁתִי וּבֶן־גׇּרְנִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶֽם׃ | 10 O my people who have been threshed, beaten on my threshing floor! What I have heard from the LORD of hosts, The God of Israel, I have announced to you. |
| 11 מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה־מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה־מִּלֵּֽיל׃ | 11 Oracle on Edom: They call to me from Seir, "Watchman, how much longer the night? Watchman, how much longer the night?" |
| 12 אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם־לָיְלָה אִם־תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָֽיוּ׃ | 12 The watchman replies, "Morning has come, and again night. If you will ask, ask; come back again." |
| 13 מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִֽים׃ | 13 Oracle on Arabia: In the thicket in the nomad country spend the night, O caravans of Dedanites. |
| 14 לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹֽשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵֽד׃ | 14 Meet the thirsty, bring them water; you who dwell in the land of Tema, greet the fugitives with bread. |
| 15 כִּֽי־מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי ׀ חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָֽה׃ | 15 They flee from the sword, from the whetted sword; From the taut bow, from the fury of battle. |
| 16 כִּי־כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְכָלָה כׇּל־כְּבוֹד קֵדָֽר׃ | 16 For thus says the Lord to me: In another year, like those of a hireling, all the glory of Kedar shall come to an end. |
| 17 וּשְׁאָר מִסְפַּר־קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵֽי־קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵל דִּבֵּֽר׃ | 17 Few of Kedar's stalwart archers shall remain, for the LORD, the God of Israel, has spoken. |
