| 1 מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר־מוֹאָב נִדְמָֽה׃ | 1 Vaticinio a carico di Moab. Perchè in una notte fu devastata, Ar-Moab è in silenzio; perchè in una notte fu devastata, la muraglia di Moab è in silenzio. |
| 2 עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל־נְבוֹ וְעַל מֵֽידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכׇל־רֹאשָׁיו קׇרְחָה כׇּל־זָקָן גְּרוּעָֽה׃ | 2 La casa e Dibon son salite sugli alti luoghi a piangere: sopra Nabo e sopra Medaba Moab si lamenta, tutte le teste saran calve, tutte le barbe saranno rase. |
| 3 בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּֽכִי׃ | 3 Per le sue contrade vanno vestiti di sacco, sopra i suoi tetti, sopra le sue piazze tutti alzan le strida, si stemprano in lacrime. |
| 4 וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד־יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם עַל־כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּֽוֹ׃ | 4 Alzano le strida Esebon ed Eloale, sino a casa se n'è sentita la voce. Per questo urlano i guerrieri di Moab, ciascuno paventando per sè, manda lamenti. |
| 5 לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד־צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי ׀ מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַֽעֲלֶה־בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת־שֶׁבֶר יְעֹעֵֽרוּ׃ | 5 Il mio cuore manda gemiti per Moab: i suoi difensori son già a Segor, vitella di tre anni. Saigon piangendo per l'erta di Luit, per la strada di Oronaim alzan grida strazianti. |
| 6 כִּי־מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִֽהְיוּ כִּֽי־יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָֽה׃ | 6 Le acque di Nemrim diventeranno deserto: l'erba è secca, vien meno ogni virgulto, perisce ogni verzura. |
| 7 עַל־כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאֽוּם׃ | 7 Secondo l'enormità dei misfatti sarà il loro castigo, li porteranno al torrente dei salci. |
| 8 כִּי־הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת־גְּבוּל מוֹאָב עַד־אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָֽהּ׃ | 8 Le grida si son sentite in giro per tutti i confini di Moab, fino a Gallim i suoi lamenti, fino al Pozzo di Elim le sue urla. |
| 9 כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּֽי־אָשִׁית עַל־דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָֽה׃ | 9 Perchè le acque di Dibon son piene di sangue, aggiungerò (altri castighi) sopra Dibon, e un leone per i fuggiti da Moab e per gli avanzi del paese. |
