Giobbe איוב Iyov 8

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹּאמַֽר׃	1 Respondens autem Baldad Suhites dixit:
2 עַד־אָן תְּמַלֶּל־אֵלֶּהוְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי־פִֽיךָ׃	2 “ Usquequo loqueris talia, et spiritus vehemens sermones oris tui?
3 הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּטוְאִם־שַׁדַּי יְעַוֵּת־צֶֽדֶק׃	3 Numquid Deus supplantat iudicium, aut Omnipotens subvertit, quod iustum est?
4 אִם־בָּנֶיךָ חָֽטְאוּ־לוֹוַֽיְשַׁלְּחֵם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃	4 Et si filii tui peccaverunt ei, et dimisit eos in manu iniquitatis suae,
5 אִם־אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל־אֵלוְאֶל־שַׁדַּי תִּתְחַנָּֽן׃	5 tu tamen, si diluculo consurrexeris ad Deum et Omnipotentem fueris deprecatus,
6 אִם־זַךְ וְיָשָׁר אָתָּהכִּֽי־עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָוְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶֽךָ׃	6 si mundus et rectus incesseris, statim evigilabit ad te et pacatum reddet habitaculum iustitiae tuae;
7 וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָרוְאַחֲרִֽיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹֽד׃	7 in tantum ut, si priora tua fuerint parva, et novissima tua multiplicentur nimis.
8 כִּֽי־שְׁאַל־נָא לְדֹר רִישׁוֹןוְכוֹנֵן לְחֵקֶר אֲבוֹתָֽם׃	8 Interroga enim generationem pristinam et diligenter investiga patrum memoriam.
9 כִּֽי־תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָעכִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ׃	9 Hesterni quippe sumus et ignoramus, quoniam sicut umbra dies nostri sunt super terram.
10 הֲלֹא־הֵם יוֹרוּךָ יֹאמְרוּ לָךְוּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּֽים׃	10 Nonne ipsi docebunt te, loquentur tibi et de corde suo proferent eloquia?
11 הֲיִֽגְאֶה־גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּהיִשְׂגֶּה־אָחוּ בְלִי־מָֽיִם׃	11 Numquid virere potest scirpus absque umore, aut crescere carectum sine aqua?
12 עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵףוְלִפְנֵי כׇל־חָצִיר יִיבָֽשׁ׃	12 Cum adhuc sit in flore, nec carpatur manu, ante omnes herbas arescit.
13 כֵּן אׇרְחוֹת כׇּל־שֹׁכְחֵי אֵלוְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵֽד׃	13 Sic viae omnium, qui obliviscuntur Deum, et spes impii peribit.
14 אֲשֶׁר־יָקוֹט כִּסְלוֹוּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ׃	14 Cuius spes filum tenue, et sicut tela aranearum fiducia eius.
15 יִשָּׁעֵן עַל־בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹדיַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקֽוּם׃	15 Innitetur super domum suam et nonstabit; fulciet eam et non consurget.
16 רָטֹב הוּא לִפְנֵי־שָׁמֶשׁוְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵֽא׃	16 Umectus videtur, antequam veniat sol, et in horto suo germen eius egredietur.
17 עַל־גַּל שׇׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּבֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶֽה׃	17 Super acervum petrarum radices eius densabuntur, et inter lapides commorabitur.
18 אִם־יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקֹמוֹוְכִחֶשׁ בּוֹ לֹא רְאִיתִֽיךָ׃	18 Si absorbuerit eum de loco suo, negabit eum et dicet: “Non novi te”.
19 הֶן־הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹוּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָֽחוּ׃	19 Haec est enim laetitia viae eius, ut rursum de terra alii germinentur.
20 הֶן־אֵל לֹא יִמְאַס־תָּםוְלֹֽא־יַחֲזִיק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃	20 Deus non proiciet simplicem nec porriget manum malignis,
21 עַד־יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָוּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָֽה׃	21 donec impleatur risu os tuum, et labia tua iubilo.
22 שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁתוְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶֽנּוּ׃	22 Qui oderunt te, induentur confusione, et tabernaculum impiorum non subsistet ”.