Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לָכֵן אַחַי הַקְּדוֹשִׁים חֲבֵרִים לַקְּרִיאָה שֶׁל־מַעְלָה הַבִּיטוּ אֶל־הַשָּׁלִיחַ וְכֹהֵן הוֹדָיָתֵנוּ הַגָּדוֹל אֶל־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	1 Unde, fratres sancti, vocationis caelestis participes, considerate apostolum et pontificem confessionis nostrae Iesum,
2 אֲשֶׁר־הוּא נֶאֱמָן לְעֹשֵׂהוּ כְּמוֹ גַם־משֶׁה בְּכָל־בֵּיתוֹ	2 qui fidelis est ei, qui fecit illum, sicut et Moyses in tota domo illius.
3 כִּי־כָבוֹד גָּדוֹל מִמּשֶׁה נָחַל־זֶה כַּאֲשֶׁר בֹּנֵה הַבַּיִת חָשׁוּב יוֹתֵר מִן־הַבָּיִת	3 Amplioris enim gloriae iste prae Moyse dignus est habitus, quanto ampliorem honorem habet quam domus, qui fabricavit illam.
4 כִּי כָל־בַּיִת יֶשׁ־לוֹ בֹנֶה אֲבָל בּוֹנֵה כֹל הוּא הָאֱלֹהִים	4 Omnis namque domus fabricatur ab aliquo; qui autem omnia fabricavit, Deus est.
5 וְהֵן משֶׁה נֶאֱמָן בְּכָל־בֵּיתוֹ כְּעֶבֶד לְעֵדוּת הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לְהֵאָמֵר	5 Et Moyses quidem fidelis erat in tota domo eius tamquam famulus in testimonium eorum, quae dicenda erant,
6 אֲבָל הַמָּשִׁיחַ הוּא הַבֵּן עַל־בֵּיתוֹ וַאֲנַחְנוּ בֵיתוֹ אִם־נַחֲזִיק בַּבִּטָּחוֹן וּבִתְהִלַּת הַתִּקְוָה וְלֹא־נַרְפֶּנָּה עַד־הַקֵּץ	6 Christus vero tamquam Filius super domum illius; cuius domus sumus nos, si fiduciam et gloriationem spei retineamus.
7 לָכֵן כְּמַאֲמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ	7 Quapropter, sicut dicit Spiritus Sanctus: “ Hodie, si vocem eius audieritis,
8 אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר	8 nolite obdurare corda vestra sicut in exacerbatione, secundum diem tentationis in deserto,
9 אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִי אַרְבָּעִים שָׁנָה	9 ubi tentaverunt me patres vestri in probatione et viderunt opera mea
10 לָכֵן אָקוּט בַּדּוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי	10 quadraginta annos. Propter quod infensus fui generationi huic et dixi: Semper errant corde. Ipsi autem non cognoverunt vias meas;
11 אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי	11 sicut icut iuravi in ira mea: Non introibunt in requiem meam ”.
12 רְאוּ עַתָּה אֶחָי פֶּן־יֵשׁ בְּאֶחָד מִכֶּם לֶב־רַע וַחֲסַר אֱמוּנָה לָסוּר מֵאֱלֹהִים חַיִּים	12 Videte, fratres, ne forte sit in aliquo vestrum cor malum incredulitatis discedendi a Deo vivo,
13 אַךְ־הוֹכֵחַ תּוֹכִיחוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יוֹם יוֹם עַד־שֶׁיִּקָּרֵא הַיּוֹם לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יַקְשֶׁה אִישׁ מִכֶּם אֶת־לִבּוֹ בְּמַדּוּחֵי פָשַׁע	13 sed adhortamini vosmetipsos per singulos dies, donec illud “ hodie ” vocatur, ut non obduretur quis ex vobis fallacia peccati;
14 כִּי נִתְחַבַּרְנוּ לַמָּשִׁיחַ אִם־נַחֲזִיק בְּרֵאשִׁית הַבִּטְחָה וְלֹא נַרְפֶּנָּה עַד־הַקֵּץ	14 participes enim Christi effecti sumus, si tamen initium substantiae usque ad finem firmum retineamus,
15 כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה	15 dum dicitur: “ Hodie, si vocem eius audieritis, nolite obdurare corda vestra quemadmodum in illa exacerbatione ”.
16 מִי אֵפוֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וַיָּרִיבוּ הֲלֹא כָּל־יֹצְאֵי מִצְרַיִם בְּיַד־משֶׁה	16 Qui sunt enim qui audientes exacerbaverunt? Nonne universi, qui profecti sunt ab Aegypto per Moysen?
17 וּבְמִי הִתְקוֹטֵט אַרְבָּעִים שָׁנָה הֲלֹא בַחַטָּאִים אֲשֶׁר נָפְלוּ פִגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר	17 Quibus autem infensus fuit quadraginta annos? Nonne illis, qui peccaverunt, quorum membra ceciderunt in deserto?
18 וּלְמִי נִשְׁבַּע לְבִלְתִּי־בֹא אֶל־מְנוּחָתוֹ אִם־לֹא לַסּוֹרְרִים	18 Quibus autem iuravit non introire in requiem ipsius, nisi illis, qui increduli fuerunt?
19 וַאֲנַחְנוּ רֹאִים כִּי לֹא יָכְלוּ לָבוֹא עַל־אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ	19 Et videmus quia non potuerunt introire propter incredulitatem.