Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לָכֵן בְּנִי הִתְחַזֵּק בַּחֶסֶד אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	1 Tu ergo, fili mi, confortare in gratia, quae est in Christo Iesu;
2 וְאֶת־אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בִּפְנֵי עֵדִים רַבִּים תַּפְקִידֶנּוּ בִּידֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר־הֵם כְּשֵׁרִים לְלַמֵּד גַּם אֶת־הָאֲחֵרִים	2 et quae audisti a me per multos testes, haec commenda fidelibus hominibus, qui idonei erunt et alios docere.
3 וּסְבֹל הָרָעוֹת כְּאִישׁ חַיִל בִּצְבָא מִלְחֶמֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	3 Collabora sicut bonus miles Christi Iesu.
4 אִישׁ יֹצֵא לַצָּבָא לֹא יִתְעָרֵב בְּעִסְקֵי הַחַיִּים לְמַעַן יִהְיֶה רָצוּי לְשַׂר הַצָּבָא	4 Nemo militans implicat se saeculi negotiis, ut ei placeat, qui eum elegit;
5 וְגַם אִם־נֶאֱבָק אִישׁ לֹא יֻכְתַּר אִם־לֹא יֵאָבֵק כַּמִּשְׁפָּט	5 si autem certat quis agone, non coronatur nisi legitime certaverit.
6 הָאִכָּר הָעֹבֵד הוּא יֹאכַל רִאשׁוֹנָה מִפְּרִי הָאֲדָמָה	6 Laborantem agricolam oportet primum de fructibus accipere.
7 בִּין בַּאֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר כִּי הָאָדוֹן יִתֶּן־לְךָ חָכְמָה בְּכָל־דָּבָר	7 Intellege, quae dico; dabit enim tibi Dominus in omnibus intellectum.
8 זָכוֹר תִּזְכֹּר אֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנֵּעוֹר מִן־הַמֵּתִים אֲשֶׁר הוּא מִזֶּרַע דָּוִד כְּפִי בְּשׂוֹרָתִי	8 Memor esto Iesum Christum resuscitatum esse a mortuis, ex semine David, secundum evangelium meum,
9 אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ אֲנִי נֹשֵׂא רָעוֹת עַד לַמּוֹסֵרוֹת כְּעֹשֶׂה עָוֶל אֲבָל דְּבַר הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נֶאֱסָר	9 in quo laboro usque ad vincula quasi male operans; sed verbum Dei non est alligatum!
10 וְעַל־כֵּן אֶסְבֹּל אֶת־כֹּל לְמַעַן הַבְּחִירִים לְמַעַן יַשִּׂיגוּ גַם־הֵמָּה אֶת־הַתְּשׁוּעָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עִם־כְּבוֹד עוֹלָמִים	10 Ideo omnia sustineo propter electos, ut et ipsi salutem consequantur, quae est in Christo Iesu cum gloria aeterna.
11 נֶאֱמָן הַדָּבָר הַזֶּה כִּי אִם־מַתְנוּ אִתּוֹ גַּם־אִתּוֹ נִחְיֶה	11 Fidelis sermo, Nam, si commortui sumus, et convivemus;
12 אִם־נִסְבֹּל גַּם־נִמְלֹךְ אִתּוֹ וְאִם־נְנַכֵּר גַּם־הוּא יְנַכֵּר אֹתָנוּ	12 si sustinemus, et conregnabimus; si negabimus, et ille negabit nos;
13 אִם־לֹא נַאֲמִין הִנֵּה הוּא קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ כִּי לְכַחֵשׁ בְּעַצְמוֹ לֹא יוּכָל	13 si non credimus, ille fidelis manet, negare enim seipsum non potest.
14 זֹאת הַזְכֵּר לָהֶם וְהָעֵד לִפְנֵי הָאָדוֹן שֶׁלֹּא לַעֲסֹק בְּמַחֲלֹקֶת מִלִּים אֲשֶׁר לֹא לְהוֹעִיל רַק לְעַוֵּת דַּעַת הַשֹּׁמְעִים	14 Haec commone testificans coram Deo verbis non contendere: in nihil utile est, nisi ad subversionem audientium.
15 הֱיֵה שָׁקוּד לְהִתְיַצֵּב נֶאֱמָן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּכְפֹעֵל אֲשֶׁר לֹא־יֵבוֹשׁ הַמְחַלֵּק עַל־נָכוֹן דְּבַר הָאֱמֶת	15 Sollicite cura teipsum probabilem exhibere Deo, operarium inconfusibilem, recte tractantem verbum veritatis.
16 אֲבָל תִּרְחַק מִדִּבְרֵי הֶבֶל הַפְּסוּלִים כִּי יוֹסִיפוּ הַרְבּוֹת רֶשַׁע	16 Profana autem inaniloquia devita, magis enim proficient ad impietatem,
17 וְשִׂיחָתָם כְּרָקָב תֹּאכַל סָבִיב אֲשֶׁר מֵהֶם הוּמְנִיּוֹס וּפִילִיטוֹס	17 et sermo eorum ut cancer serpit; ex quibus est Hymenaeus et Philetus,
18 אֲשֶׁר תָּעוּ מִן־הָאֱמֶת בְּאָמְרָם כִּי־תְחִיַּת הַמֵּתִים כְּבָר הָיָתָה וַיְבַלְבְּלוּ אֱמוּנַת קְצָת אֲנָשִׁים	18 qui circa veritatem aberraverunt dicentes resurrectionem iam factam, et subvertunt quorundam fidem.
19 אַךְ־אֵיתָן הוּא יְסוֹד הָאֱלֹהִים וְזֶה חוֹתָמוֹ יֹדֵעַ יְהוָֹה אֵת אֲשֶׁר־לוֹ וְעוֹד יָסוּר מֵעָוֶל כָּל־הַקּוֹרֵא אֶת־שֵׁם הַמָּשִׁיחַ	19 Sed firmum fundamentum Dei stat habens signaculum hoc: Cognovit Dominus, qui sunt eius, et: Discedat ab iniquitate omnis, qui nominat nomen Domini.
20 כִּי בְּבַיִת גָּדוֹל לֹא־כְלֵי זָהָב וָכֶסֶף בִּלְבָד אֶלָּא גַם־שֶׁל־עֵץ וְשֶׁל חֶרֶשׂ וּמֵהֶם לְכָבוֹד וּמֵהֶם לְבִזָּיוֹן	20 In magna autem domo non solum sunt vasa aurea et argentea sed et lignea et fictilia, et quaedam quidem in honorem, quaedam autem in ignominiam;
21 וְהִנֵּה אִם־טִהַר אִישׁ אֶת־נַפְשׁוֹ מֵאֵלֶּה יִהְיֶה כְלִי לְכָבוֹד מְקֻדָּשׁ וּמוֹעִיל לְבַעַל הַבַּיִת מוּכָן לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	21 si quis ergo emundaverit se ab istis, erit vas in honorem, sanctificatum, utile Domino, ad omne opus bonum paratum.
22 בְּרַח־לְךָ מִתַּאֲוֺת הַנְּעוּרִים וּרְדֹף צֶדֶק וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם־כֹּל הַקֹּרְאִים אֶל־יְהוָֹה בְּלֵב טָהוֹר	22 Iuvenilia autem desideria fuge, sectare vero iustitiam, fidem, caritatem, pacem cum his, qui invocant Dominum de corde puro.
23 וְתִרְחַק מִן־הַשְּׁאֵלוֹת הַתְּפֵלוֹת בְּאֵין מוּסָר בַּאֲשֶׁר תֵּדַע כִּי־אַךְ קְטָטָה מוֹלִידוֹת הֵנָּה	23 Stultas autem et sine disciplina quaestiones devita, sciens quia generant lites;
24 וְעֶבֶד הָאָדוֹן לֹא יִתְקוֹטָט אֶלָּא יְהִי־נוֹחַ לַכֹּל וּמֵבִין לְלַמֵּד וְסַבְלָן	24 servum autem Domini non oportet litigare, sed mansuetum esse ad omnes, aptum ad docendum, patientem,
25 וּמְיַסֵּר בִּנְמִיכוּת רוּחַ אֶת־הַמִּתְנַגְּדִים אוּלַי יִתֵּן הָאֱלֹהִים בִּלְבָבָם לָשׁוּב לְהַכָּרַת הָאֱמֶת	25 cum mansuetudine corripientem eos, qui resistunt, si quando det illis Deus paenitentiam ad cognoscendam veritatem,
26 וְיֵעֹרוּ מִמּוֹקְשֵׁי הַשָּׂטָן אֲשֶׁר צָדָם בָּהֶם לִרְצוֹנוֹ	26 et resipiscant a Diaboli laqueo, a quo capti tenentur ad ipsius voluntatem.
27 וְאַתֶּם הַמִּשְׁחָה אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאִתּוֹ עֹמֶדֶת בָּכֶם וְלֹא תִצְטָרְכוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר יְלַמֶּדְכֶם כִּי אִם־כַּאֲשֶׁר תְּלַמֵּד אֶתְכֶם הַמִּשְׁחָה בְּכָל־דָּבָר הִיא הָאֱמֶת וְאֵינֶנָּה כָזָב וְכַאֲשֶׁר לִמְּדָה אֶתְכֶם כֵּן תַּעַמְדוּ בוֹ
28 וְעַתָּה בָנִים עִמְדוּ בוֹ לְמַעַן יֶאֱמַץ לִבֵּנוּ בְּהֵרָאוֹתוֹ וְלֹא־נֵבוֹשׁ מִפָּנָיו בְּבוֹאוֹ
29 אִם־יְדַעְתֶּם כִּי־צַדִּיק הוּא דְּעוּ כִּי כָּל־עֹשֵׂה צְדָקָה נוֹלַד מִמֶּנּוּ