Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 לָכֵן בְּנִי הִתְחַזֵּק בַּחֶסֶד אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	1 Σὺ οὖν, τέκνον μου, ἐνδυναμοῦ ἐν τῇ χάριτι τῇ ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ,
2 וְאֶת־אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בִּפְנֵי עֵדִים רַבִּים תַּפְקִידֶנּוּ בִּידֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים אֲשֶׁר־הֵם כְּשֵׁרִים לְלַמֵּד גַּם אֶת־הָאֲחֵרִים	2 καὶ ἃ ἤκουσας παρ’ ἐμοῦ διὰ πολλῶν μαρτύρων, ταῦτα παράθου πιστοῖς ἀνθρώποις, οἵτινες ἱκανοὶ ἔσονται καὶ ἑτέρους διδάξαι.
3 וּסְבֹל הָרָעוֹת כְּאִישׁ חַיִל בִּצְבָא מִלְחֶמֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	3 Συγκακοπάθησον ὡς καλὸς στρατιώτης Χριστοῦ Ἰησοῦ.
4 אִישׁ יֹצֵא לַצָּבָא לֹא יִתְעָרֵב בְּעִסְקֵי הַחַיִּים לְמַעַן יִהְיֶה רָצוּי לְשַׂר הַצָּבָא	4 οὐδεὶς στρατευόμενος ἐμπλέκεται ταῖς τοῦ βίου πραγματείαις, ἵνα τῷ στρατολογήσαντι ἀρέσῃ.
5 וְגַם אִם־נֶאֱבָק אִישׁ לֹא יֻכְתַּר אִם־לֹא יֵאָבֵק כַּמִּשְׁפָּט	5 ἐὰν δὲ καὶ ἀθλῇ τις, οὐ στεφανοῦται ἐὰν μὴ νομίμως ἀθλήσῃ.
6 הָאִכָּר הָעֹבֵד הוּא יֹאכַל רִאשׁוֹנָה מִפְּרִי הָאֲדָמָה	6 τὸν κοπιῶντα γεωργὸν δεῖ πρῶτον τῶν καρπῶν μεταλαμβάνειν.
7 בִּין בַּאֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר כִּי הָאָדוֹן יִתֶּן־לְךָ חָכְמָה בְּכָל־דָּבָר	7 νόει ὃ λέγω· δώσει γάρ σοι ὁ κύριος σύνεσιν ἐν πᾶσιν.
8 זָכוֹר תִּזְכֹּר אֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנֵּעוֹר מִן־הַמֵּתִים אֲשֶׁר הוּא מִזֶּרַע דָּוִד כְּפִי בְּשׂוֹרָתִי	8 Μνημόνευε Ἰησοῦν Χριστὸν ἐγηγερμένον ἐκ νεκρῶν, ἐκ σπέρματος Δαυίδ, κατὰ τὸ εὐαγγέλιόν μου,
9 אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ אֲנִי נֹשֵׂא רָעוֹת עַד לַמּוֹסֵרוֹת כְּעֹשֶׂה עָוֶל אֲבָל דְּבַר הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נֶאֱסָר	9 ἐν ᾧ κακοπαθῶ μέχρι δεσμῶν ὡς κακοῦργος, ἀλλ’ ὁ λόγος τοῦ θεοῦ οὐ δέδεται·
10 וְעַל־כֵּן אֶסְבֹּל אֶת־כֹּל לְמַעַן הַבְּחִירִים לְמַעַן יַשִּׂיגוּ גַם־הֵמָּה אֶת־הַתְּשׁוּעָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עִם־כְּבוֹד עוֹלָמִים	10 διὰ τοῦτο πάντα ὑπομένω διὰ τοὺς ἐκλεκτούς, ἵνα καὶ αὐτοὶ σωτηρίας τύχωσιν τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ μετὰ δόξης αἰωνίου.
11 נֶאֱמָן הַדָּבָר הַזֶּה כִּי אִם־מַתְנוּ אִתּוֹ גַּם־אִתּוֹ נִחְיֶה	11 πιστὸς ὁ λόγος· εἰ γὰρ συναπεθάνομεν, καὶ συζήσομεν·
12 אִם־נִסְבֹּל גַּם־נִמְלֹךְ אִתּוֹ וְאִם־נְנַכֵּר גַּם־הוּא יְנַכֵּר אֹתָנוּ	12 εἰ ὑπομένομεν, καὶ συμβασιλεύσομεν· εἰ ἀρνησόμεθα, κἀκεῖνος ἀρνήσεται ἡμᾶς·
13 אִם־לֹא נַאֲמִין הִנֵּה הוּא קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ כִּי לְכַחֵשׁ בְּעַצְמוֹ לֹא יוּכָל	13 εἰ ἀπιστοῦμεν, ἐκεῖνος πιστὸς μένει, ἀρνήσασθαι γὰρ ἑαυτὸν οὐ δύναται.
14 זֹאת הַזְכֵּר לָהֶם וְהָעֵד לִפְנֵי הָאָדוֹן שֶׁלֹּא לַעֲסֹק בְּמַחֲלֹקֶת מִלִּים אֲשֶׁר לֹא לְהוֹעִיל רַק לְעַוֵּת דַּעַת הַשֹּׁמְעִים	14 Ταῦτα ὑπομίμνῃσκε διαμαρτυρόμενος ἐνώπιον τοῦ θεοῦ μὴ λογομαχεῖν, ἐπ’ οὐδὲν χρήσιμον, ἐπὶ καταστροφῇ τῶν ἀκουόντων.
15 הֱיֵה שָׁקוּד לְהִתְיַצֵּב נֶאֱמָן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּכְפֹעֵל אֲשֶׁר לֹא־יֵבוֹשׁ הַמְחַלֵּק עַל־נָכוֹן דְּבַר הָאֱמֶת	15 σπούδασον σεαυτὸν δόκιμον παραστῆσαι τῷ θεῷ, ἐργάτην ἀνεπαίσχυντον, ὀρθοτομοῦντα τὸν λόγον τῆς ἀληθείας.
16 אֲבָל תִּרְחַק מִדִּבְרֵי הֶבֶל הַפְּסוּלִים כִּי יוֹסִיפוּ הַרְבּוֹת רֶשַׁע	16 τὰς δὲ βεβήλους κενοφωνίας περιΐστασο· ἐπὶ πλεῖον γὰρ προκόψουσιν ἀσεβείας
17 וְשִׂיחָתָם כְּרָקָב תֹּאכַל סָבִיב אֲשֶׁר מֵהֶם הוּמְנִיּוֹס וּפִילִיטוֹס	17 καὶ ὁ λόγος αὐτῶν ὡς γάγγραινα νομὴν ἕξει. ὧν ἐστιν Ὑμέναιος καὶ Φίλητος,
18 אֲשֶׁר תָּעוּ מִן־הָאֱמֶת בְּאָמְרָם כִּי־תְחִיַּת הַמֵּתִים כְּבָר הָיָתָה וַיְבַלְבְּלוּ אֱמוּנַת קְצָת אֲנָשִׁים	18 οἵτινες περὶ τὴν ἀλήθειαν ἠστόχησαν, λέγοντες [τὴν] ἀνάστασιν ἤδη γεγονέναι, καὶ ἀνατρέπουσιν τήν τινων πίστιν.
19 אַךְ־אֵיתָן הוּא יְסוֹד הָאֱלֹהִים וְזֶה חוֹתָמוֹ יֹדֵעַ יְהוָֹה אֵת אֲשֶׁר־לוֹ וְעוֹד יָסוּר מֵעָוֶל כָּל־הַקּוֹרֵא אֶת־שֵׁם הַמָּשִׁיחַ	19 ὁ μέντοι στερεὸς θεμέλιος τοῦ θεοῦ ἕστηκεν, ἔχων τὴν σφραγῖδα ταύτην· ἔγνω κύριος τοὺς ὄντας αὐτοῦ, καί· ἀποστήτω ἀπὸ ἀδικίας πᾶς ὁ ὀνομάζων τὸ ὄνομα κυρίου.
20 כִּי בְּבַיִת גָּדוֹל לֹא־כְלֵי זָהָב וָכֶסֶף בִּלְבָד אֶלָּא גַם־שֶׁל־עֵץ וְשֶׁל חֶרֶשׂ וּמֵהֶם לְכָבוֹד וּמֵהֶם לְבִזָּיוֹן	20 Ἐν μεγάλῃ δὲ οἰκίᾳ οὐκ ἔστιν μόνον σκεύη χρυσᾶ καὶ ἀργυρᾶ ἀλλὰ καὶ ξύλινα καὶ ὀστράκινα, καὶ ἃ μὲν εἰς τιμὴν ἃ δὲ εἰς ἀτιμίαν·
21 וְהִנֵּה אִם־טִהַר אִישׁ אֶת־נַפְשׁוֹ מֵאֵלֶּה יִהְיֶה כְלִי לְכָבוֹד מְקֻדָּשׁ וּמוֹעִיל לְבַעַל הַבַּיִת מוּכָן לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	21 ἐὰν οὖν τις ἐκκαθάρῃ ἑαυτὸν ἀπὸ τούτων, ἔσται σκεῦος εἰς τιμήν, ἡγιασμένον, εὔχρηστον τῷ δεσπότῃ, εἰς πᾶν ἔργον ἀγαθὸν ἡτοιμασμένον.
22 בְּרַח־לְךָ מִתַּאֲוֺת הַנְּעוּרִים וּרְדֹף צֶדֶק וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם־כֹּל הַקֹּרְאִים אֶל־יְהוָֹה בְּלֵב טָהוֹר	22 Τὰς δὲ νεωτερικὰς ἐπιθυμίας φεῦγε, δίωκε δὲ δικαιοσύνην πίστιν ἀγάπην εἰρήνην μετὰ τῶν ἐπικαλουμένων τὸν κύριον ἐκ καθαρᾶς καρδίας.
23 וְתִרְחַק מִן־הַשְּׁאֵלוֹת הַתְּפֵלוֹת בְּאֵין מוּסָר בַּאֲשֶׁר תֵּדַע כִּי־אַךְ קְטָטָה מוֹלִידוֹת הֵנָּה	23 τὰς δὲ μωρὰς καὶ ἀπαιδεύτους ζητήσεις παραιτοῦ, εἰδὼς ὅτι γεννῶσιν μάχας·
24 וְעֶבֶד הָאָדוֹן לֹא יִתְקוֹטָט אֶלָּא יְהִי־נוֹחַ לַכֹּל וּמֵבִין לְלַמֵּד וְסַבְלָן	24 δοῦλον δὲ κυρίου οὐ δεῖ μάχεσθαι ἀλλ’ ἤπιον εἶναι πρὸς πάντας, διδακτικόν, ἀνεξίκακον,
25 וּמְיַסֵּר בִּנְמִיכוּת רוּחַ אֶת־הַמִּתְנַגְּדִים אוּלַי יִתֵּן הָאֱלֹהִים בִּלְבָבָם לָשׁוּב לְהַכָּרַת הָאֱמֶת	25 ἐν πραΰτητι παιδεύοντα τοὺς ἀντιδιατιθεμένους, μήποτε δώῃ αὐτοῖς ὁ θεὸς μετάνοιαν εἰς ἐπίγνωσιν ἀληθείας
26 וְיֵעֹרוּ מִמּוֹקְשֵׁי הַשָּׂטָן אֲשֶׁר צָדָם בָּהֶם לִרְצוֹנוֹ	26 καὶ ἀνανήψωσιν ἐκ τῆς τοῦ διαβόλου παγίδος, ἐζωγρημένοι ὑπ’ αὐτοῦ εἰς τὸ ἐκείνου θέλημα.
27 וְאַתֶּם הַמִּשְׁחָה אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאִתּוֹ עֹמֶדֶת בָּכֶם וְלֹא תִצְטָרְכוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר יְלַמֶּדְכֶם כִּי אִם־כַּאֲשֶׁר תְּלַמֵּד אֶתְכֶם הַמִּשְׁחָה בְּכָל־דָּבָר הִיא הָאֱמֶת וְאֵינֶנָּה כָזָב וְכַאֲשֶׁר לִמְּדָה אֶתְכֶם כֵּן תַּעַמְדוּ בוֹ
28 וְעַתָּה בָנִים עִמְדוּ בוֹ לְמַעַן יֶאֱמַץ לִבֵּנוּ בְּהֵרָאוֹתוֹ וְלֹא־נֵבוֹשׁ מִפָּנָיו בְּבוֹאוֹ
29 אִם־יְדַעְתֶּם כִּי־צַדִּיק הוּא דְּעוּ כִּי כָּל־עֹשֵׂה צְדָקָה נוֹלַד מִמֶּנּוּ