Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַאֲנִי אַחַי אוֹדִיעֲכֶם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַׂרְתִּי אֶתְכֶם אֲשֶׁר גַּם־קִבַּלְתֶּם אֹתָהּ וְגַם־עֲמַדְתֶּם בָּהּ	1 Notum autem vobis facio, fratres, evangelium, quod evangelizavi vobis,quod et accepistis, in quo et statis,
2 אֲשֶׁר גַּם־תִּוָּשְׁעוּ בָהּ אִם־תַּחֲזִיקוּ בַדָּבָר אֲשֶׁר בִּשַׂרְתִּי אֶתְכֶם אַךְ אִם לֹא־לַשָּׁוְא הֶאֱמַנְתֶּם	2 per quod et salvamini, qua rationeevangelizaverim vobis, si tenetis, nisi si frustra credidistis!
3 כִּי מָסַרְתִּי לָכֶם בָּרִאשׁוֹנָה אֵת אֲשֶׁר גַּם־קִבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת בְּעַד חַטֹּאתֵינוּ כְּפִי הַכְּתוּבִים	3 Tradidi enimvobis in primis, quod et accepi, quoniam Christus mortuus est pro peccatisnostris secundum Scripturas
4 וְכִי נִקְבַּר וְכִי הוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּפִי הַכְּתוּבִים	4 et quia sepultus est et quia suscitatus est tertiadie secundum Scripturas
5 וְכִי נִרְאָה אֶל־כֵּיפָא וְאַחֲרָיו אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר	5 et quia visus est Cephae et post haec Duodecim;
6 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה לְיוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַחִים כְּאֶחָד אֲשֶׁר רֻבָּם עוֹדָם בַּחַיִּים וּמִקְצָתָם יָשֵׁנוּ	6 deinde visus est plus quam quingentis fratribus simul, ex quibus plures manentusque adhuc, quidam autem dormierunt;
7 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה אֶל־יַעֲקֹב וְאַחֲרָיו אֶל־כָּל־הַשְּׁלִיחִים	7 deinde visus est Iacobo, deindeapostolis omnibus;
8 וְאַחֲרֵי כֻלָּם נִרְאָה גַם־אֵלַי כְּמוֹ אֶל־הַנָּפֶל	8 novissime autem omnium, tamquam abortivo, visus est etmihi.
9 כִּי אֲנִי הַצָּעִיר בַּשְּׁלִיחִים וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא שָׁלִיחַ בַּאֲשֶׁר רָדַפְתִּי אֶת־קְהַל הָאֱלֹהִים	9 Ego enim sum minimus apostolorum, qui non sum dignus vocari apostolus,quoniam persecutus sum ecclesiam Dei;
10 אֲבָל בְּחֶסֶד אֱלֹהִים הָיִיתִי מַה־שֶּׁהָיִיתִי וְחַסְדּוֹ עָלַי לֹא־הָיָה לָרִיק כִּי־יוֹתֵר מִכֻּלָּם עָבַדְתִּי וְלֹא אֲנִי כִּי־אִם־חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמָּדִי	10 gratia autem Dei sum id, quod sum, etgratia eius in me vacua non fuit, sed abundantius illis omnibus laboravi; nonego autem, sed gratia Dei mecum.
11 וְהִנֵּה גַּם־אֲנִי גַּם־הֵמָּה כָּכָה מַשְׁמִיעִים וְכָכָה הֶאֱמַנְתֶּם	11 Igitur sive ego sive illi, sic praedicamus,et sic credidistis.
12 וְאִם־הֻגֵּד הֻגַּד כִּי־הוּקַם הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים אֵיךְ יֹאמְרוּ אֲנָשִׁים מִכֶּם כִּי־אֵין תְּחִיָּה לַמֵּתִים	12 Si autem Christus praedicatur quod suscitatus est a mortuis, quomodo quidamdicunt in vobis quoniam resurrectio mortuorum non est?
13 אִם־אֵין תְּחִיָּה לַמֵּתִים גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקָם	13 Si autem resurrectiomortuorum non est, neque Christus suscitatus est!
14 וְאִם־הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקָם כִּי עַתָּה רִיק שְׁמוּעָתֵנוּ וְגַם־רִיק אֱמוּנַתְכֶם	14 Si autem Christus nonsuscitatus est, inanis est ergo praedicatio nostra, inanis est et fides vestra;
15 וְגַם־נִמָּצֵא עֵדֵי שֶׁקֶר לֵאלֹהִים יַעַן אֲשֶׁר־הֲעִידֹנוּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּי הֵקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־לֹא הֱקִימוֹ אִם־אֱמֶת הוּא שֶׁהַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ	15 invenimur autem et falsi testes Dei, quoniam testimonium diximus adversusDeum quod suscitaverit Christum, quem non suscitavit, si revera mortui nonresurgunt.
16 כִּי אִם־הַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ גַּם־הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם	16 Nam si mortui non resurgunt, neque Christus resurrexit;
17 וְאִם־הַמָּשִׁיחַ לֹא קָם הֶבֶל אֱמוּנַתְכֶם וְעוֹדְכֶם בְּחַטֹּאתֵיכֶם	17 quod siChristus non resurrexit, stulta est fides vestra; adhuc estis in peccatisvestris.
18 אֲזַי גַּם־אֲשֶׁר יָשְׁנוּ בַמָּשִׁיחַ אָבֹד אָבָדוּ	18 Ergo et, qui dormierunt in Christo, perierunt.
19 וְאִם־בַּחַיִּים הָאֵלֶּה לְבַד בֹּטְחִים אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ אֻמְלָלִים אֲנַחְנוּ מִכָּל־אָדָם	19 Si in hac vitatantum in Christo sperantes sumus, miserabiliores sumus omnibus hominibus.
20 וְעַתָּה הַמָּשִׁיחַ הוּקַם מִן־הַמֵּתִים וַיְהִי לְרֵאשִׁית הַיְשֵׁנִים	20 Nunc autem Christus resurrexit a mortuis, primitiae dormientium.
21 כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־בָּא הַמָּוֶת עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד גַּם־תְּחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד	21 Quoniamenim per hominem mors, et per hominem resurrectio mortuorum:
22 כִּי כַּאֲשֶׁר בָּאָדָם מֵתִים כֻּלָּם כֵּן גַּם־יִחְיוּ כֻלָּם בַּמָּשִׁיחַ	22 sicut enim inAdam omnes moriuntur, ita et in Christo omnes vivificabuntur.
23 וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד בְּסִדְרוֹ רֵאשִׁית כֻּלָּם הַמָּשִׁיחַ וְאַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר־הֵם לַמָּשִׁיחַ בְּבֹאוֹ	23 Unusquisqueautem in suo ordine: primitiae Christus; deinde hi, qui sunt Christi, in adventueius;
24 וְאַחֲרֵי כֵן הַקֵּץ כְּשֶׁיִּמְסֹר אֶת־הַמַּלְכוּת אֶל־הָאֱלֹהִים הָאָב אַחֲרֵי בַטְּלוֹ כָּל־מִשְׂרָה וְכָל־שָׁלְטָן וּגְבוּרָה	24 deinde finis, cum tradiderit regnum Deo et Patri, cum evacuaverit omnemprincipatum et omnem potestatem et virtutem.
25 כִּי־הוּא מָלֹךְ יִמְלֹךְ עַד כִּי־יָשִׁית אֶת־כָּל־אֹיְבָיו תַּחַת רַגְלָיו	25 Oportet autem illum regnare,donec ponat omnes inimicos sub pedibus eius.
26 וְאַחֲרוֹן הָאֹיְבִים אֲשֶׁר יְבֻטָּל הוּא הַמָּוֶת	26 Novissima autem inimicadestruetur mors;
27 כִּי־כֹל שָׁת תַּחַת רַגְלָיו וּבְאָמְרוֹ כֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו בָּרוּר הוּא שֶׁהַשָּׁת כֹּל תַּחְתָּיו אֵינֶנּוּ בַכְּלָל	27 omnia enim subiecit sub pedibus eius. Cum autem dicat: “Omniasubiecta sunt”, sine dubio praeter eum, qui subiecit ei omnia.
28 וְכַאֲשֶׁר יוּשַׁת הַכֹּל תַּחְתָּיו אָז הַבֵּן גַּם־הוּא יוּשַׁת תַּחַת הַשָּׁת־כֹּל תַּחְתָּיו לְמַעַן יִהְיֶה הָאֱלֹהִים הַכֹּל בַּכֹּל	28 Cum autemsubiecta fuerint illi omnia, tunc ipse Filius subiectus erit illi, qui sibisubiecit omnia, ut sit Deus omnia in omnibus.
29 כִּי מַה־יַּעֲשֹוּ הַנִּטְבָּלִים בְּעַד הַמֵּתִים אִם־אֱמֶת הוּא שֶׁהַמֵּתִים קוֹם לֹא־יָקוּמוּ לָמָּה־זֶּה יִטָּבְלוּ בְּעַד הַמֵּתִים	29 Alioquin quid facient, qui baptizantur pro mortuis? Si omnino mortui nonresurgunt, ut quid et baptizantur pro illis?
30 וְלָמָּה זֶּה אֲנַחְנוּ בְסַכָּנָה בְּכָל־שָׁעָה	30 Ut quid et nos periclitamur omnihora?
31 בִּתְהִלָּתֵנוּ אֲשֶׁר יֶשׁ־לִי בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מֵעִיד אֲנִי עָלַי כִּי־מֵת אָנֹכִי בְּכָל־יוֹם וָיוֹם	31 Cotidie morior, utique per vestram gloriationem, fratres, quam habeo inChristo Iesu Domino nostro!
32 אִם־לְפִי דַרְכּוֹ שֶׁל־אָדָם נִלְחַמְתִּי עִם־הַחַיּוֹת הָרָעוֹת בְּאֶפְסוֹס מַה־תּוֹעֶלֶת יֶשׁ־לִי אִם־הַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ נֹאכְלָה וְנִשְׁתֶּה כִּי־מָחָר נָמוּת	32 Si secundum hominem ad bestias pugnavi Ephesi,quid mihi prodest? Si mortui non resurgunt, manducemus et bibamus, cras enimmoriemur.
33 אַל־נָא תִּתָּעוּ חֶבְרַת אֲנָשִׁים רָעִים מַשְׁחֶתֶת מִדּוֹת טֹבוֹת	33 Noli te seduci: “ Corrumpunt mores bonos colloquia mala ”.
34 הָקִיצוּ בְּמֵישָׁרִים מִשִּׁכָּרוֹן וְאַל־תֶּחֱטָאוּ כִּי־יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין־בָּהֶם דַּעַת אֱלֹהִים לְבָשְׁתְּכֶם אֲנִי אֹמֵר זֹאת	34 Evigilate iuste et nolite peccare! Ignorantiam enim Dei quidam ha bent; adreverentiam vobis loquor.
35 וְאִם־יֹאמַר אִישׁ אֵיךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים וּבְאֵיזֶה גוּף יָבוֹאוּ	35 Sed dicet aliquis: “ Quomodo resurgunt mortui?Quali autem corpore veniunt? ”.
36 אַתָּה הַסָּכָל הֵן מַה־שֶּׁתִּזְרַע לֹא יִחְיֶה בִּלְתִּי אִם־יָמוּת	36 Insipiens! Tu, quod seminas, nonvivificatur, nisi prius moriatur;
37 וּמַה־שֶּׁתִּזְרַע אֵינְךָ זֹרֵעַ אֶת־הַגּוּף אֲשֶׁר יִהְיֶה כִּי אִם־כְּגַרְגֵּר עָרֹם שֶׁל־חִטָּה אוֹ שֶׁל־אַחַד הַזְּרָעִים	37 et, quod seminas, non corpus, quod futurumest, seminas sed nudum granum, ut puta tritici aut alicuius ceterorum.
38 וְהָאֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ גוּף כְּפִי רְצוֹנוֹ וּלְכָל־זֶרַע וָזֶרַע אֶת־גּוּפוֹ לְמִינֵהוּ	38 Deusautem dat illi corpus sicut voluit, et unicuique seminum proprium corpus.
39 לֹא כָל־הַבָּשָׂר בָּשָׂר אֶחָד הוּא כִּי מִין אַחֵר הוּא בְּשַׂר הָאָדָם וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הַבְּהֵמָה וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הַדָּגָה וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הָעוֹף	39 Nonomnis caro eadem caro, sed alia hominum, alia caro pecorum, alia caro volucrum,alia autem piscium.
40 וְיֵשׁ גּוּפוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְגוּפוֹת שֶׁבָּאָרֶץ אֲבָל אַחֵר הוּא כְּבוֹד הַגּוּפוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַגּוּפוֹת שֶׁבָּאָרֶץ	40 Et corpora caelestia et corpora terrestria, sed aliaquidem caelestium gloria, alia autem terrestrium.
41 אַחֵר הוּא כְּבוֹד הַשֶּׁמֶשׁ וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַיָּרֵחַ וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַכּוֹכָבִים כִּי־כוֹכָב מִכּוֹכָב נִבְדָּל בִּכְבוֹדוֹ	41 Alia claritas solis, aliaclaritas lunae et alia claritas stellarum; stella enim a stella differt inclaritate.
42 וְכֵן גַּם־בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים הֵן יִזָּרַע בְּכִלָּיוֹן וְיָקוּם בְּלֹא־כִלָּיוֹן	42 Sic et resurrectio mortuorum: seminatur in corruptione, resurgitin incorruptione;
43 יִזָּרַע בְּבִזָּיוֹן וְיָקוּם בְּכָבוֹד יִזָּרַע בְּחֻלְשָׁה וְיָקוּם בִּגְבוּרָה	43 seminatur in ignobilitate, resurgit in gloria; seminatur ininfirmitate, resurgit in virtute;
44 יִזָּרַע גּוּף נַפְשִׁי וְיָקוּם גּוּף רוּחָנִי יֵשׁ גּוּף נַפְשִׁי וְיֵשׁ גּוּף רוּחָנִי	44 seminatur corpus animale, resurgit corpusspiritale. Si est corpus animale, est et spiritale.
45 כֵּן גַּם־כָּתוּב וַיְהִי הָאָדָם הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְנֶפֶשׁ חַיָּה אָדָם הָאַחֲרוֹן לְרוּחַ מְחַיָּה	45 Sic et scriptum est: “ Factus estprimus homo Adam in animam viventem ”; novissimus Adam in Spiritumvivificantem.
46 אֲבָל לֹא שֶׁל־הָרוּחַ הִיא הָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁל־הַנָּפֶשׁ וְאַחֲרֵי־כֵן שֶׁל־הָרוּחַ	46 Sed non prius, quod spiritale est, sed quod animale est; deindequod spiritale.
47 הָאָדָם הָרִאשׁוֹן מִן־הָאֲדָמָה הוּא שֶׁל־עָפָר וְהָאָדָם הַשֵּׁנִי הוּא הָאָדוֹן מִן־הַשָּׁמָיִם	47 Primus homo de terra terrenus, secundus homo de caelo.
48 וּכְמוֹ אֲשֶׁר הוּא מֵעָפָר כָּכָה גַּם־אֲשֶׁר הֵם מֵעָפָר וּכְמוֹ אֲשֶׁר הוּא מִן־הַשָּׁמָיִם כָּכָה גַּם־אֲשֶׁר הֵם מִן־הַשָּׁמָיִם	48 Qualis terrenus, tales et terreni, et qualis caelestis, tales et caelestes;
49 וְכַאֲשֶׁר לָבַשְׁנוּ דְּמוּת הָאָדָם אֲשֶׁר מֵעָפָר כֵּן נִלְבַּשׁ גַּם־דְּמוּת הָאָדָם אֲשֶׁר מִן־הַשָּׁמָיִם	49 et sicut portavimus imaginem terreni, portabimus et imaginem caelestis.
50 וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר אַחַי כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא־יוּכַל לָרֶשֶׁת אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַאֲשֶׁר יִכְלֶה לֹא יִירַשׁ אֵת אֲשֶׁר לֹא־יִכְלֶה	50 Hocautem dico, fratres, quoniam caro et sanguis regnum Dei possidere non possunt,neque corruptio incorruptelam possidebit.
51 הִנֵּה סוֹד אַגִּידָה לָכֶם הֵן לֹא כֻלָּנוּ נִישַׁן הַמָּוֶת אֲבָל כֻּלָּנוּ נִתְחַלָּף	51 Ecce mysterium vobis dico: Nonomnes quidem dormiemus, sed omnes immutabimur,
52 בְּרֶגַע אֶחָד כְּהֶרֶף עַיִן כִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר הָאַחֲרוֹן כִּי יִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְהַמֵּתִים יִחְיוּ בְּלִי כִלָּיוֹן וַאֲנַחְנוּ נִתְחַלָּף	52 in momento, in ictu oculi, innovissima tuba; canet enim, et mortui suscitabuntur incorrupti, et nosimmutabimur.
53 כִּי מַה־שֶּׁעַתָּה לַכִּלָּיוֹן לָבוֹשׁ יִלְבַּשׁ אַל־כִּלָּיוֹן וַאֲשֶׁר יָמוּת לָבוֹשׁ יִלְבַּשׁ אַל־מָוֶת	53 Oportet enim corruptibile hoc induere incorruptelam, et mortaleinduere immortalitatem.
54 וּכְשֶׁיִּלְבַּשׁ מַה־שֶּׁעַתָּה לַכִּלָּיוֹן אַל־כִּלָּיוֹן וּמַה־שֶּׁעַתָּה לַמָּוֶת יִלְבַּשׁ אַל־מָוֶת אָז יִהְיֶה דְּבַר־הַכָּתוּב בֻּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח	54 Cum autem corruptibile hoc induerit incorruptelam, etmortale hoc induerit immortalitatem, tunc fiet sermo, qui scriptus est: “Absorpta est mors in victoria.
55 אַיֵּה עָקְצְךָ הַמָּוֶת אַיֵּה שְׁאוֹל נִצְחוֹנֶךָ	55 Ubi est, mors, victoria tua? Ubi est, mors, stimulus tuus? ”.
56 עֹקֶץ הַמָּוֶת הוּא הַחֵטְא וְכֹחַ הַחֵטְא הִיא הַתּוֹרָה	56 Stimulus autem mortis peccatum est, virtus vero peccati lex.
57 אֲבָל תּוֹדוֹת לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ הַנִּצָּחוֹן עַל־יְדֵי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	57 Deo autemgratias, qui dedit nobis victoriam per Dominum nostrum Iesum Christum.
58 עַל־כֵּן אַחַי חֲבִיבַי הִתְכּוֹנֲנוּ בַּל־תִּמּוֹטוּ וְהַרְבּוּ בְכָל־עֵת בַּעֲבוֹדַת אֲדֹנֵינוּ מִדַּעְתְּכֶם כִּי־לֹא לָרִיק עֲמַלְכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ	58 Itaque, fratres mei dilecti, stabiles estote, immobiles, abundantes in opereDomini semper, scientes quod labor vester non est inanis in Domino.