Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וְאִישׁ הָיָה בְקִסְרִין וּשְׁמוֹ קָרְנֵילִיּוֹס שַׂר־מֵאָה מִן־הַגְּדוּד הַנִּקְרָא הָאִיטַלְקִי	1 Vir autem quidam erat in Cæsarea, nomine Cornelius, centurio cohortis quæ dicitur Italica,
2 וְהוּא חָסִיד וִירֵא אֱלֹהִים עִם־כָּל־בְּנֵי בֵיתוֹ וְעֹשֵׂה צְדָקוֹת הַרְבֵּה לָעָם וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד לֵאלֹהִים	2 religiosus, ac timens Deum cum omni domo sua, faciens eleemosynas multas plebi, et deprecans Deum semper.
3 וּמַחֲזֶה נִרְאָה אֵלָיו כַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית לַיּוֹם וַיַּרְא מַלְאַךְ אֱלֹהִים בָּא אֵלָיו פְּנִימָה וְאֹמֵר קָרְנֵילִיּוֹס	3 Is vidit in visu manifeste, quasi hora diei nona, angelum Dei introëuntem ad se, et dicentem sibi : Corneli.
4 וַיַּבֵּט אֵלָיו וַיִּירָא וַיֹּאמֶר מַה־זֶּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו תְּפִלּוֹתֶיךָ וְצִדְקוֹתֶיךָ עָלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	4 At ille intuens eum, timore correptus, dixit : Quid est, domine ? Dixit autem illi : Orationes tuæ et eleemosynæ tuæ ascenderunt in memoriam in conspectu Dei.
5 וְעַתָּה שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים אֶל־יָפוֹ וְהָבֵא אֵלֶיךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס	5 Et nunc mitte viros in Joppen, et accersi Simonem quemdam, qui cognominatur Petrus :
6 הוּא מִתְגּוֹרֵר עִם־בּוּרְסִי אֶחָד שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ אֲשֶׁר בֵּיתוֹ עַל־יַד הַיָּם הוּא יֹאמַר לְךָ אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת	6 hic hospitatur apud Simonem quemdam coriarium, cujus est domus juxta mare : hic dicet tibi quid te oporteat facere.
7 וַיֵּלֶךְ־לוֹ הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר אֶל־קָרְנֵילִיּוֹס וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנַיִם מֵעַבְדֵי בֵיתוֹ וְאֶל־אִישׁ מִלְחָמָה אֶחָד יְרֵא אֱלֹהִים מִן־הָעֹמְדִים תָּמִיד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ	7 Et cum discessisset angelus qui loquebatur illi, vocavit duos domesticos suos, et militem metuentem Dominum ex his qui illi parebant.
8 וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים וַיִּשְׁלָחֵם אֶל־יָפוֹ	8 Quibus cum narrasset omnia, misit illos in Joppen.
9 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וְהֵמָּה הֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ וּקְרֵבִים לָעִיר וַיַּעַל פֶּטְרוֹס עַל־הַגָּג לְהִתְפַּלֵּל כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית	9 Postera autem die, iter illis facientibus, et appropinquantibus civitati, ascendit Petrus in superiora ut oraret circa horam sextam.
10 וְהוּא רָעֵב וַיִּתְאָו לִטְעָם־לָחֶם וּבַהֲכִינָם לוֹ נָפְלָה תַרְדֵּמָה עָלָיו	10 Et cum esuriret, voluit gustare. Parantibus autem illis, cecidit super eum mentis excessus :
11 וַיַּרְא אֶת־הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְהִנֵּה־כְלִי יֹרֵד אֵלָיו כִּדְמוּת מִטְפַּחַת־בַּד גְּדוֹלָה וַיּוּרַד בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתָיו עַל־הָאָרֶץ	11 et vidit cælum apertum, et descendens vas quoddam, velut linteum magnum, quatuor initiis submitti de cælo in terram,
12 וּבְתוֹכוֹ מִכָּל־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ וְחַיָּה וָרֶמֶשׂ וְעוֹף הַשָּׁמָיִם	12 in quo erant omnia quadrupedia, et serpentia terræ, et volatilia cæli.
13 וַיְהִי־קוֹל אֵלָיו לֵאמֹר קוּם פֶּטְרוֹס זְבַח וֶאֱכֹל	13 Et facta est vox ad eum : Surge, Petre : occide, et manduca.
14 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָכַלְתִּי כָּל־פִּגּוּל וְטָמֵא	14 Ait autem Petrus : Absit Domine, quia numquam manducavi omne commune et immundum.
15 וַיְהִי־עוֹד קוֹל אֵלָיו פַּעַם שֵׁנִית לֵאמֹר אֶת־אֲשֶׁר טִהַר הָאֱלֹהִים אַתָּה אַל־תְּטַמְּאֶנּוּ	15 Et vox iterum secundo ad eum : Quod Deus purificavit, tu commune ne dixeris.
16 וְכֵן הָיָה שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהַכְּלִי שָׁב וְהֹעֲלָה הַשָּׁמָיְמָה	16 Hoc autem factum est per ter : et statim receptum est vas in cælum.
17 וַיְהִי בְּהִתְפָּעֵם רוּחַ פֶּטְרוֹס עַל־הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה וְהִנֵּה הָאֲנָשִׁים הַשְּׁלוּחִים מֵאֵת קָרְנֵילִיּוֹס שָׁאֲלוּ לְבֵית שִׁמְעוֹן וַיַּעַמְדוּ עַל־הַפָּתַח	17 Et dum intra se hæsitaret Petrus quidnam esset visio quam vidisset, ecce viri qui missi erant a Cornelio, inquirentes domum Simonis astiterunt ad januam.
18 וַיִּקְרְאוּ וַיִּדְרְשׁוּ הֲיֵשׁ מִתְגּוֹרֵר שָׁם שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס	18 Et cum vocassent, interrogabant, si Simon qui cognominatur Petrus illic haberet hospitium.
19 וּפֶטְרוֹס עוֹדֶנּוּ חשֵׁב עִם־לְבָבוֹ עַל־הַמַּרְאֶה וְהָרוּחַ אָמַר אֵלָיו הִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ	19 Petro autem cogitante de visione, dixit Spiritus ei : Ecce viri tres quærunt te.
20 לָכֵן קוּם רֵד וּלְכָה־נָּא אִתָּם וְאַל־תִּתְמַהְמָהּ כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּים	20 Surge itaque, descende, et vade cum eis nihil dubitans : quia ego misi illos.
21 וַיֵּרֶד פֶּטְרוֹס אֶל־הָאֲנָשִׁים הַנִּשְׁלָחִים אֵלָיו מֵאֵת קָרְנֵילִיּוֹס וַיֹּאמַר אָנֹכִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים לָמָּה זֶּה בָאתֶם הֵנָּה	21 Descendens autem Petrus ad viros, dixit : Ecce ego sum, quem quæritis : quæ causa est, propter quam venistis ?
22 וַיֹּאמְרוּ קָרְנֵילִיּוֹס שַׂר־מֵאָה אִישׁ צַדִּיק וִירֵא אֱלֹהִים וְלוֹ שֵׁם־טוֹב בְּכָל־עַם הַיְּהוּדִים צֻוָּה עַל־פִּי מַלְאָךְ קָדוֹשׁ לִקְרֹא לְךָ אֶל־בֵּיתוֹ וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרִים מִפִּיךָ	22 Qui dixerunt : Cornelius centurio, vir justus et timens Deum, et testimonium habens ab universa gente Judæorum, responsum accepit ab angelo sancto accersire te in domum suam, et audire verba abs te.
23 וַיִּקְרָא אֹתָם אֵלָיו וַיַּאַסְפֵם הַבָּיְתָה וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּצֵא פֶטְרוֹס אִתָּם וּמִקְצָת הָאַחִים אֲשֶׁר בְּיָפוֹ הָלְכוּ עִמּוֹ	23 Introducens ergo eos, recepit hospitio. Sequenti autem die, surgens profectus est cum illis, et quidam ex fratribus ab Joppe comitati sunt eum.
24 וּלְמָחֳרָתוֹ בָּאוּ אֶל־קִסְרִין וְקָרְנֵילִיּוֹס מְחַכֶּה לָהֶם וְעִמּוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו הַנִּקְהָלִים אֵלָיו	24 Altera autem die introivit Cæsaream. Cornelius vero exspectabat illos, convocatis cognatis suis et necessariis amicis.
25 וַיְהִי כְּבוֹא פֶטְרוֹס וַיֵּצֵא קָרְנֵילִיּוֹס לִקְרָאתוֹ וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו וַיִּשְׁתָּחוּ	25 Et factum est cum introisset Petrus, obvius venit ei Cornelius, et procidens ad pedes ejus adoravit.
26 וַיָּקֶם אוֹתוֹ פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר קוּם כִּי גַם־אֲנִי אֱנוֹשׁ אָנֹכִי	26 Petrus vero elevavit eum, dicens : Surge : et ego ipse homo sum.
27 וַיְדַבֵּר אִתּוֹ וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיִּמְצָא רַבִּים נֶאֱסָפִים שָׁמָּה	27 Et loquens cum illo intravit, et invenit multos qui convenerant :
28 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־אָסוּר הוּא לְאִישׁ יְהוּדִי לְהִלָּוֺת וְלִקְרֹב אֶל־נָכְרִי וְאֹתִי הוֹרָה אֱלֹהִים לְבִלְתִּי אֱמֹר חֹל אוֹ־טָמֵא עַל־כָּל־אָדָם	28 dixitque ad illos : Vos scitis quomodo abominatum sit viro Judæo conjungi aut accedere ad alienigenam : sed mihi ostendit Deus neminem communem aut immundum dicere hominem.
29 וּבַעֲבוּר זֹאת כַּאֲשֶׁר נִקְרֵאתִי לֹא נִמְנַעְתִּי מֵהֲלֹךְ וְעַתָּה אֶשְׁאָלְכֶם מַדּוּעַ קְרָאתֶם לִי	29 Propter quod sine dubitatione veni accersitus. Interrogo ergo, quam ob causam accersistis me ?
30 וַיֹּאמֶר קָרְנֵילִיּוֹס זֶה אַרְבָּעָה יָמִים הָיִיתִי צָם עַד־הַשָּׁעָה הַזֹּאת וּבַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית הִתְפַּלַּלְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי וְהִנֵּה־אִישׁ נִצָּב לְפָנַי בִּלְבוּשׁ זֹהַר	30 Et Cornelius ait : A nudiusquarta die usque ad hanc horam, orans eram hora nona in domo mea, et ecce vir stetit ante me in veste candida, et ait :
31 וַיֹּאמַר קָרְנֵילִיּוֹס נִשְׁמְעָה תְפִלָּתְךָ וְצִדְקוֹתֶיךָ הָיוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	31 Corneli, exaudita est oratio tua, et eleemosynæ tuæ commemoratæ sunt in conspectu Dei.
32 וְעַתָּה שְׁלַח אֶל־יָפוֹ וּקְרָא אֵלֶיךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס מִתְגּוֹרֵר הוּא בְּבֵית שִׁמְעוֹן הַבּוּרְסִי עַל־הַיָּם אֲשֶׁר בְּבוֹאוֹ יְדַבֶּר־לָךְ	32 Mitte ergo in Joppen, et accersi Simonem qui cognominatur Petrus : hic hospitatur in domo Simonis coriarii juxta mare.
33 וָאֲמַהֵר וָאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ וְאַתָּה הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר־בָּאתָ אֵלָי וְהִנְנוּ כֻּלָּנוּ פֹה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר צֻוֵּיתָ מֵאֵת יְהוָֹה	33 Confestim ergo misi ad te : et tu benefecisti veniendo. Nunc ergo omnes nos in conspectu tuo adsumus audire omnia quæcumque tibi præcepta sunt a Domino.
34 וַיִּפְתַּח פֶּטְרוֹס אֶת־פִּיו וַיֹּאמַר עַתָּה יָדַעְתִּי בֶאֱמֶת כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נֹשֵׂא פָנִים	34 Aperiens autem Petrus os suum, dixit : In veritate comperi quia non est personarum acceptor Deus ;
35 כִּי אִם־בְּכָל־עַם וָעָם הַיָּרֵא אוֹתוֹ וְעֹשֶׂה צֶּדֶק רָצוּי הוּא לְפָנָיו	35 sed in omni gente qui timet eum, et operatur justitiam, acceptus est illi.
36 וַיִּשְׁלַח אֶת־דְּבָרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַשֵּׂר אֶת־הַשָּׁלוֹם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהוּא אֲדוֹן הַכֹּל	36 Verbum misit Deus filiis Israël, annuntians pacem per Jesum Christum (hic est omnium Dominus).
37 אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־הַדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה בְכָל־יְהוּדָה הָחֵל מִן־הַגָּלִיל אַחֲרֵי הַטְּבִילָה אֲשֶׁר־קָרָא אוֹתָהּ יוֹחָנָן	37 Vos scitis quod factum est verbum per universam Judæam : incipiens enim a Galilæa post baptismum quod prædicavit Joannes,
38 אֵת אֲשֶׁר־מָשַׁח הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבִגְבוּרָה וַיַּעֲבֹר בָּאָרֶץ עֹשֵׂה חֶסֶד וְרֹפֵא אֶת־כָּל־הַנִּכְבָּשִׁים תַּחַת יַד הַשָּׂטָן כִּי הָאֱלֹהִים הָיָה עִמּוֹ	38 Jesum a Nazareth : quomodo unxit eum Deus Spiritu Sancto, et virtute, qui pertransiit benefaciendo, et sanando omnes oppressos a diabolo, quoniam Deus erat cum illo.
39 וַאֲנַחְנוּ עֵדִים עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בְּאֶרֶץ הַיְּהוּדִים וּבִירוּשָׁלָיִם וַאֲשֶׁר הֲרָגֻהוּ בְּהוֹקִיעָם אֹתוֹ עַל־הָעֵץ	39 Et nos testes sumus omnium quæ fecit in regione Judæorum, et Jerusalem, quem occiderunt suspendentes in ligno.
40 אוֹתוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּתְּנֵהוּ לְהֵרָאוֹת בְּגָלוּי	40 Hunc Deus suscitavit tertia die, et dedit eum manifestum fieri,
41 לֹא לְכָל־הָעָם כִּי אִם־לָנוּ הָעֵדִים אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים בָּחַר בָּהֶם מֵרֹאשׁ אֲשֶׁר אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ אִתּוֹ אַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים	41 non omni populo, sed testibus præordinatis a Deo : nobis, qui manducavimus et bibimus cum illo postquam resurrexit a mortuis.
42 וַיְצַו אֹתָנוּ לְהַשְׁמִיעַ לָעָם וּלְהָעִיד כִּי אֹתוֹ שָׂם הָאֱלֹהִים לְשׁוֹפֵט הַחַיִּים וְהַמֵּתִים	42 Et præcepit nobis prædicare populo, et testificari, quia ipse est qui constitutus est a Deo judex vivorum et mortuorum.
43 וְעָלָיו כָּל־הַנְּבִיאִים מְעִידִים כִּי יְקַבְּלוּ סְלִיחַת הַחֲטָאִים בִּשְׁמוֹ כָּל־הַמַּאֲמִינִים בּוֹ	43 Huic omnes prophetæ testimonium perhibent remissionem peccatorum accipere per nomen ejus omnes qui credunt in eum.
44 עוֹד פֶּטְרוֹס מְדַבֵּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָלְחָה עַל כָּל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־הַדָּבָר	44 Adhuc loquente Petro verba hæc, cecidit Spiritus Sanctus super omnes qui audiebant verbum.
45 וְהַמַּאֲמִינִים בְּנֵי הַמִּילָה אֲשֶׁר בָּאוּ אֶת־פֶּטְרוֹס הִשְׁתּוֹמְמוּ כִּי־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִשְׁפְּכָה גַּם עַל־הַגּוֹיִם	45 Et obstupuerunt ex circumcisione fideles qui venerant cum Petro, quia et in nationes gratia Spiritus Sancti effusa est.
46 כִּי שָׁמְעוּ אֹתָם מְמַלְלִים בִּלְשֹׁנוֹת וּמְגַדְּלִים אֶת־הָאֱלֹהִים	46 Audiebant enim illos loquentes linguis, et magnificantes Deum.
47 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמַר הֲיוּכַל אִישׁ לִמְנֹעַ אֶת־הַמַּיִם מִטְּבֹל אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גַּם־הֵם כָּמֹנוּ	47 Tunc respondit Petrus : Numquid aquam quis prohibere potest ut non baptizentur hi qui Spiritum Sanctum acceperunt sicut et nos ?
48 וַיְצַו לִטְבֹּל אֹתָם בְּשֵׁם הָאָדוֹן וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם יָמִים אֲחָדִים	48 Et jussit eos baptizari in nomine Domini Jesu Christi. Tunc rogaverunt eum ut maneret apud eos aliquot diebus.