Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 27

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַיִּתְיָעֲצוּ כָּל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם עַל־יֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֹ	1 Mane autem facto, consi lium inierunt omnes princi pes sacerdotum etseniores populi adversus Iesum, ut eum morti traderent.
2 וַיַּאַסְרוּ אֹתוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ מִשָּׁם וַיִּמְסְרֻהוּ אֶל־פּוֹנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס הַנְּצִיב	2 Et vinctum adduxerunteum et tradiderunt Pilato praesidi.
3 וַיַּרְא יְהוּדָה הַמֹּסֵר אוֹתוֹ כִּי הִרְשִׁיעֻהוּ וַיִּנָּחֵם וַיָּשֶׁב אֶת־שְׁלשִׁים הַכֶּסֶף אֶל־הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר	3 Tunc videns Iudas, qui eum tradidit, quod damnatus esset, paenitentia ductus,rettulit triginta argenteos principibus sacerdotum et senioribus
4 חָטָאתִי כִּי־דָם נָקִי הִסְגָּרְתִּי וְהֵם אָמְרוּ מַה־לָּנּוּ וְלָזֹאת אַתָּה תִּרְאֶה	4 dicens: “Peccavi tradens sanguinem innocentem ”. At illi dixerunt: “ Quid ad nos? Tuvideris! ”.
5 וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־הַכֶּסֶף אֶל־הַהֵיכָל וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ וַיֵּחָנַק	5 Et proiectis argenteis in templo, recessit et abiens laqueo sesuspendit.
6 וַיִּקְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת־הַכֶּסֶף וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָכוֹן לָנוּ לְתִתּוֹ אֶל־אֲרוֹן הַקָּרְבָּן כִּי־מְחִיר דָּמִים הוּא	6 Principes autem sacerdotum, acceptis argenteis, dixerunt: “ Nonlicet mittere eos in corbanam, quia pretium sanguinis est ”.
7 וַיִּתְיָעֲצוּ וַיִּקְנוּ־בוֹ אֶת־שְׂדֵה הַיּוֹצֵר לִקְבוּרַת הַגֵּרִים	7 Consilio auteminito, emerunt ex illis agrum Figuli in sepulturam peregrinorum.
8 עַל־כֵּן שֵׁם־הַשָּׂדֶה הַהוּא שְׂדֵה הַדָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה	8 Propter hocvocatus est ager ille ager Sanguinis usque in hodiernum diem.
9 אָז נִתְמַלֵּא מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד זְכַרְיָה הַנָּבִיא וַיִּקְחוּ שְׁלשִׁים הַכֶּסֶף אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַר מֵעַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	9 Tunc impletumest quod dictum est per Ieremiam prophetam di centem: “ Et acceperunt trigintaargenteos, pretium appretiati quem appretiaverunt a filiis Israel,
10 וַיִּתְנוּ אֹתָם אֶל־שְׂדֵה הַיּוֹצֵר כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָֹה	10 etdederunt eos in agrum Figuli, sicut constituit mihi Dominus ”.
11 וְיֵשׁוּעַ הָעֳמַד לִפְנֵי הַנְּצִיב וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַנְּצִיב לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ	11 Iesus autem stetit ante praesidem; et interrogavit eum praeses dicens: “ Tues Rex Iudaeorum? ”. Dixit autem Iesus: “ Tu dicis ”.
12 וַיְדַבְּרוּ עָלָיו שִׂטְנָה הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים וְהוּא לֹא־עָנָה דָבָר	12 Et cumaccusaretur a principibus sacerdotum et senioribus, nihil respondit.
13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס הַאֵינְךָ שֹׁמֵעַ כַּמָּה הֵם מְעִידִים בָּךְ	13 Tuncdicit illi Pilatus: “ Non audis quanta adversum te dicant testimonia? ”.
14 וְלֹא עָנָהוּ אַף־דָּבָר אֶחָד וַיִּתְמַהּ הַנְּצִיב עַד־מְאֹד	14 Et non respondit ei ad ullum verbum, ita ut miraretur praeses vehementer.
15 וּמִנְהַג הַנְּצִיב הָיָה לִפְטֹר לָעָם בְּכָל־חַג אָסִיר אֶחָד אֵת אֲשֶׁר יֶחְפָּצוּ	15 Per diem autem sollemnem consueverat praeses dimittere turbae unum vinctum,quem voluissent.
16 וּבָעֵת הַהִיא הָיָה לָהֶם אָסִיר יָדוּעַ וּשְׁמוֹ בַּר־אַבָּא	16 Habebant autem tunc vinctum insignem, qui dicebaturBarabbas.
17 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס אֶת־מִי תַחְפְּצוּ כִּי־אֶפְטֹר לָכֶם אֵת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ	17 Congregatis ergo illis dixit Pilatus: “ Quem vultis dimittamvobis: Barabbam an Iesum, qui dicitur Christus? ”.
18 כִּי יָדַע אֲשֶׁר רַק־מִקִּנְאָה מָסְרוּ אֹתוֹ	18 Sciebat enim quod perinvidiam tradidissent eum.
19 וַיְהִי כְּשִׁבְתּוֹ עַל־כִּסֵּא הַדִּין וַתִּשְׁלַח אֵלָיו אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר אַל־יְהִי־לְךָ דָבָר עִם־הַצַּדִּיק הַזֶּה כִּי בַעֲבוּרוֹ עֻנֵּיתִי הַרְבֵּה הַיּוֹם בַּחֲלוֹם	19 Sedente autem illo pro tribunali, misit ad illum uxor eius dicens: “ Nihiltibi et iusto illi. Multa enim passa sum hodie per visum propter eum ”.
20 וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים פִּתּוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם לִשְׁאֹל לָהֶם אֵת־בַּר־אַבָּא וּלְאַבֵּד אֶת־יֵשׁוּעַ	20 Principes autem sacerdotum et seniores persuaserunt turbis, ut peterentBarabbam, Iesum vero perderent.
21 וַיַּעַן הַנְּצִיב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת־מִי מִשְּׁנֵיהֶם תַּחְפְּצוּ כִּי־אֶפְטֹר לָכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵת בַּר־אַבָּא	21 Respondens autem praeses ait illis: “ Quemvultis vobis de duobus dimittam? ”. At illi dixerunt: “ Barabbam! ”.
22 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס וּמָה־אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ וַיַּעֲנוּ כֻלָּם יִצָּלֵב	22 Dicit illis Pilatus: “ Quid igitur faciam de Iesu, qui dicitur Christus? ”.Dicunt omnes: “ Crucifigatur! ”.
23 וַיֹּאמֶר הַנְּצִיב מָה־אֵפוֹא הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיּוֹסִיפוּ עוֹד צָעֹק לֵאמֹר יִצָּלֵּב	23 Ait autem: “ Quid enim mali fecit? ”.At illi magis clamabant dicentes: “ Crucifigatur! ”.
24 וַיְהִי כִּרְאוֹת פִּילָטוֹס כִּי לֹא־יוֹעִיל מְאוּמָה וְרָבְתָה עוֹד הַמְּהוּמָה וַיִּקַּח מַיִם וַיִּרְחַץ אֶת־יָדָיו לְעֵינֵי הָעָם וַיֹּאמַר נָקִי אָנֹכִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה אַתֶּם תִּרְאוּ	24 Videns autem Pilatus quia nihil proficeret, sed magis tumultus fieret,accepta aqua, lavit manus coram turba dicens: “ Innocens ego sum a sanguinehoc; vos videritis! ”.
25 וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל־בָּנֵינוּ	25 Et respondens universus populus dixit: “ Sanguiseius super nos et super filios nostros ”.
26 אָז פָּטַר לָהֶם אֵת בַּר־אַבָּא וְאֵת יֵשׁוּעַ הִכָּה בַשּׁוֹטִים וַיִּמְסֹר אוֹתוֹ לְהִצָּלֵב	26 Tunc dimisit illis Barabbam;Iesum autem flagellatum tradidit, ut crucifigeretur.
27 וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֲשֶׁר לַנְּצִיב אֶת־יֵשׁוּעַ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וַיַּאַסְפוּ עָלָיו אֵת כָּל־הַגְּדוּד	27 Tunc milites praesidis suscipientes Iesum in praetorio congregaverunt ad eumuniversam cohortem.
28 וַיַּפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־בְּגָדָיו וַיַּעַטְפֻהוּ מְעִיל שָׁנִי	28 Et exuentes eum, clamydem coccineam circumdederunt ei
29 וַיְשָׂרְגוּ קֹצִים וַיַּעֲשֹוּ עֲטֶרֶת וַיָּשִׂימוּ עַל־רֹאשׁוֹ וְקָנֶה בִּימִינוֹ וַיִּכְרְעוּ לְפָנָיו וַיִּתְלוֹצְצוּ בוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים	29 et plectentes coronam de spinis posuerunt super caput eius et arundinem indextera eius et, genu flexo ante eum, illudebant ei dicentes: “ Ave, rexIudaeorum! ”.
30 וַיָּרֹקּוּ בוֹ וַיִּקְחוּ אֶת־הַקָּנֶה וַיַּכֻּהוּ עַל־רֹאשׁוֹ	30 Et exspuentes in eum acceperunt arundinem et percutiebantcaput eius.
31 וְאַחֲרֵי הִתְלוֹצְצָם בּוֹ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־הַמְּעִיל וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיּוֹלִיכֻהוּ לִצְלֹב	31 Et postquam illuserunt ei, exuerunt eum clamyde et induerunt eumvestimentis eius et duxerunt eum, ut crucifigerent.
32 וַיְהִי בְצֵאתָם וַיִּמְצְאוּ אִישׁ קוּרִינִי וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וַיֶּאֶנְסוּ אֹתוֹ לָשֵׂאת לוֹ אֶת־צְלָבוֹ	32 Exeuntes autem invenerunt hominem Cyrenaeum nomine Simonem; huncangariaverunt, ut tolleret crucem eius.
33 וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגָּלְתָּא הוּא מְקוֹם גֻּלְגֹּלֶת	33 Et venerunt in locum, qui diciturGolgotha, quod est Calvariae locus,
34 וַיִּתְּנוּ־לוֹ לִשְׁתּוֹת חֹמֶץ מָזוּג בִּמְרוֹרָה וַיִּטְעַם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹת	34 et dederunt ei vinum bibere cum fellemixtum; et cum gustasset, noluit bibere.
35 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אוֹתוֹ וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת־בְּגָדָיו וְגוֹרָל הִפִּילוּ לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר־נֶאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל	35 Postquam autem crucifixerunt eum,diviserunt vestimenta eius sortem mittentes
36 וַיֵּשְׁבוּ שָׁמָּה וַיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ	36 et sedentes servabant eum ibi.
37 וַיָּשִׂימוּ אֶת־דְּבַר אַשְׁמָתוֹ כָּתוּב מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ זֶה הוּא יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים	37 Et imposuerunt super caput eius causam ipsius scriptam: “ Hic est Iesus RexIudaeorum ”.
38 וַיִּצָּלְבוּ אִתּוֹ שְׁנֵי פָרִיצִים אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ	38 Tunc crucifiguntur cum eo duo latrones: unus a dextris, et unus a sinistris.
39 וְהָעֹבְרִים גִּדְּפוּ אוֹתוֹ וַיָּנִיעוּ אֶת־רֹאשָׁם	39 Praetereuntes autem blasphemabant eum moventes capita sua
40 וַיֹּאמְרוּ אַתָּה הַהֹרֵס אֶת־הַהֵיכָל וּבֹנֵהוּ בִּשְׁלשֶׁת יָמִים הוֹשַׁע לְנַפְשֶׁךָ וְאִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה רְדָה מִן־הַצְּלָב	40 et dicentes: “Qui destruis templum et in triduo illud reaedificas, salva temetipsum; si FiliusDei es, descende de cruce! ”.
41 וְכֵן הִלְעִיגוּ גַּם־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים עִם־הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר	41 Similiter et principes sacerdotum illudentescum scribis et senioribus dicebant:
42 אֶת־אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ וּלְעַצְמוֹ לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ אִם־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא יֵרֶד־נָא עַתָּה מִן־הַצְּלָב וְנַאֲמִין בּוֹ	42 “ Alios salvos fecit, seipsum nonpotest salvum facere. Rex Israel est; descendat nunc de cruce, et credemus ineum.
43 בָּטַח בֵּאלֹהִים עַתָּה יְפַלְּטֵהוּ אִם־חָפֵץ בּוֹ כִּי אָמַר בֶּן־הָאֱלֹהִים אָנִי	43 Confidit in Deo; liberet nunc, si vult eum. Dixit enim: “Dei Filiussum” ”.
44 וְגַם הַפָּרִיצִים הַנִּצְלָבִים אִתּוֹ חֵרְפֻהוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה	44 Idipsum autem et latrones, qui crucifixi erant cum eo,improperabant ei.
45 וּמִן הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית הָיָה חשֶׁךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית	45 A sexta autem hora tenebrae factae sunt super universam terram usque ad horamnonam.
46 וּכְעֵת הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית וַיִּצְעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל אֵלִי אֵלִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי וְתַרְגּוּמוֹ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי	46 Et circa horam nonam clamavit Iesus voce magna dicens: “ Eli, Eli,lema sabacthani? ”, hoc est: “ Deus meus, Deus meus, ut quid dereliquistime? ”.
47 וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הָעֹמְדִים שָׁם כְּשָׁמְעָם אֶת־זֹאת לֵאמֹר אֶל־אֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא	47 Quidam autem ex illic stantibus audientes dicebant: “ Eliam vocatiste ”.
48 וַיְמַהֵר אֶחָד מֵהֶם וַיָּרָץ וַיִּקַּח סְפוֹג וַיְמַלֵּא אֹתוֹ חֹמֶץ וַיְשִׂימֵהוּ עַל־קָנֶה וַיַּשְׁקֵהוּ	48 Et continuo currens unus ex eis acceptam spongiam implevit aceto etimposuit arundini et dabat ei bibere.
49 וּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ הַנִּיחוּ לוֹ וְנִרְאֶה אִם־יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֹשִׁיעוֹ וְאִישׁ אַחֵר לָקַח חֲנִית וַיִּדְקֹר אֶת־צַלְעוֹ וַיֵּצְאוּ מַיִם וָדָם	49 Ceteri vero dicebant: “ Sine,videamus an veniat Elias liberans eum ”.
50 וְיֵשׁוּעַ הוֹסִיף לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֵּצֵא רוּחוֹ	50 Iesus autem iterum clamans vocemagna emisit spiritum.
51 וְהִנֵּה נִקְרְעָה פָרֹכֶת הַהֵיכָל מִלְמַעְלָה לְמַטָּה לִשְׁנַיִם קְרָעִים וְהָאָרֶץ נִרְעֲשָׁה וְהַסְּלָעִים נִבְקָעוּ	51 Et ecce velum templi scissum est a summo usque deorsum in duas partes, etterra mota est, et petrae scissae sunt;
52 וְהַקְּבָרִים נִפְתָּחוּ וְרַבִּים מִגּוּפוֹת הַקְּדוֹשִׁים יְשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר נֵעוֹרוּ	52 et monumenta aperta sunt, et multacorpora sanctorum, qui dormierant, surrexerunt
53 וַיֵּצְאוּ מִן־הַקְּבָרִים אַחֲרֵי הֲקִיצוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל־הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וַיֵּרָאוּ לָרַבִּים	53 et exeuntes de monumentis postresurrectionem eius venerunt in sanctam civitatem et apparuerunt multis.
54 וְשַׂר־הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ הַשֹּׁמְרִים אֶת־יֵשׁוּעַ כִּרְאוֹתָם אֶת־הָרַעַשׁ וְאֶת־אֲשֶׁר נִהְיְתָה נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אָכֵן זֶה הָיָה בֶן־אֱלֹהִים	54 Centurio autem et, qui cum eo erant custodientes Iesum, viso terrae motu et his,quae fiebant, timuerunt valde dicentes: “ Vere Dei Filius erat iste! ”.
55 וַתִּהְיֶינָה שָׁם נָשִׁים רַבּוֹת הָרֹאוֹת מֵרָחוֹק אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן־הַגָּלִיל לְשָׁרְתוֹ	55 Erant autem ibi mulieres multae a longe aspicientes, quae secutae erant Iesuma Galilaea ministrantes ei;
56 וּבְתוֹכָן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם־יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וְאֵם בְּנֵי זַבְדָּי	56 inter quas erat Maria Magdalene et Maria Iacobiet Ioseph mater et mater filiorum Zebedaei.
57 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיָּבֹא אִישׁ עָשִׁיר מִן־הָרָמָתַיִם וּשְׁמוֹ יוֹסֵף וְגַם־הוּא הָיָה מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּעַ	57 Cum sero autem factum esset, venit homo dives ab Arimathaea nomine Ioseph,qui et ipse discipulus erat Iesu.
58 וַיִּגַּשׁ אֶל־פִּילָטוֹס לִשְׁאֹל אֶת־גְּוִיַּת יֵשׁוּעַ וַיְצַו פִּילָטוֹס כִּי־תִנָּתֶן לוֹ	58 Hic accessit ad Pilatum et petiit corpusIesu. Tunc Pilatus iussit reddi.
59 וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת־הַגְּוִיָּה וַיִּכְרֹךְ אוֹתָהּ בְּסָדִין טָהוֹר	59 Et accepto corpore, Ioseph involvit illud insindone munda
60 וַיְשִׂימֶהָ בַּקֶּבֶר הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר חָצַב־לוֹ בַּסָּלַע וַיָּגֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל־פֶּתַח הַקֶּבֶר וַיֵּלֶךְ לוֹ	60 et posuit illud in monumento suo novo, quod exciderat in petra,et advolvit saxum magnum ad ostium monumenti et abiit.
61 וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת הָיוּ ישְׁבוֹת שָׁם מִמּוּל הַקָּבֶר	61 Erat autem ibi MariaMagdalene et altera Maria sedentes contra sepulcrum.
62 וַיְהִי מִמָּחֳרַת עֶרֶב הַשַּׁבָּת וַיִּקָּהֲלוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶל־פִּילָטוֹס	62 Altera autem die, quae est post Parascevem, convenerunt principes sacerdotumet pharisaei ad Pilatum
63 וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ זָכַרְנוּ כִּי אָמַר הַמַּתְעֶה הַהוּא בְּעוֹדֶנּוּ חַי מִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים קוֹם אָקוּם	63 dicentes: “ Domine, recordati sumus quia seductorille dixit adhuc vivens: “Post tres dies resurgam”.
64 לָכֵן צַוֵּה־נָא וְיִסָּכֵר מְבוֹא הַקֶּבֶר עַד־הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פֶּן־יָבֹאוּ תַלְמִידָיו בַּלַּיְלָה וּגְנָבֻהוּ וְאָמְרוּ אֶל־הָעָם הִנֵּה־קָם מִן הַמֵּתִים וְהָיְתָה הַתַּרְמִית הָאַחֲרוֹנָה רָעָה מִן־הָרִאשׁוֹנָה	64 Iube ergo custodirisepulcrum usque in diem tertium, ne forte veniant discipuli eius et furentur eumet dicant plebi: “Surrexit a mortuis”, et erit novissimus error peior priore”.
65 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הִנֵּה לָכֶם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לְכוּ סִכְרוּהוּ כְּדַעְתְּכֶם	65 Ait illis Pilatus: “ Habetis custodiam; ite, custodite, sicut scitis”.
66 וַיֵּלְכוּ וַיִּסְכְּרוּ אֶת־מְבוֹא הַקֶּבֶר וַיַּחְתְּמוּ אֶת־הָאָבֶן וַיַּעֲמִידוּ עָלָיו אֶת־הַמִּשְׁמָר	66 Illi autem abeuntes munierunt sepulcrum, signantes lapidem, cumcustodia.