Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 24

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִן־הַמִּקְדָּשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ וַיִּגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹתוֹ אֶת־בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ	1 ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש
2 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַרְאִיתֶם אֶת־כָּל־אֵלֶּה אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא־תִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק	2 ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק
3 וַיֵּשֵׁב עַל־הַר הַזֵּיתִים וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וַיֹּאמְרוּ אֱמָר־נָא לָנוּ מָתַי תִּהְיֶה זֹאת וּמַה־הוּא אוֹת בּוֹאֲךָ וְאוֹת קֵץ הָעוֹלָם	3 וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם
4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם רְאוּ פֶּן־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ	4 ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש
5 כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִּשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא הַמָּשִׁיחַ וְהִתְעוּ רַבִּים	5 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים
6 וְאַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִלְחָמוֹת וּשְׁמֻעוֹת מִלְחָמָה רְאוּ פֶּן־תִּבָּהֵלוּ כִּי־הָיוֹ תִהְיֶה כָּל־זֹאת אַךְ עוֹד אֵין זֶה הַקֵּץ	6 ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ
7 כִּי יָקוּם גּוֹי עַל־גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל־מַמְלָכָה וְהָיָה רָעָב וְדֶבֶר וָרַעַשׁ הֵנָּה וָהֵנָּה	7 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה
8 וְכָל־אֵלֶּה רַק רֵאשִׁית הַחֲבָלִים	8 וכל אלה רק ראשית החבלים
9 אָז יְעַנּוּ אֶתְכֶם וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְמִיתָה וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־הַגּוֹיִם לְמַעַן שְׁמִי	9 אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי
10 וְאָז יִכָּשְׁלוּ רַבִּים וּמָסְרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְשָׂנְאוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו	10 ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו
11 וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָקוּמוּ וְהִתְעוּ רַבִּים	11 ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים
12 וּמִפְּנֵי אֲשֶׁר יִרְבֶּה הָרֶשַׁע תָּפוּג אַהֲבַת רַבִּים	12 ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים
13 וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ	13 והמחכה עד עת קץ הוא יושע
14 וְתִקָּרֵא בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת בְּתֵבֵל כֻּלָּהּ לְעֵדוּת לְכָל־הַגּוֹיִם וְאַחַר יָבוֹא הַקֵּץ	14 ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ
15 לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ שִׁקּוּץ מְשֹׁמֵם הָאָמוּר עַל־יְדֵי דָנִיֵּאל הַנָּבִיא עוֹמֵד בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ הַקֹּרֵא יָבִין	15 לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין
16 אָז נוֹס יָנוּסוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֶל־הֶהָרִים	16 אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים
17 וַאֲשֶׁר עַל־הַגָּג אַל־יֵרֵד לָשֵׂאת דָּבָר מִבֵּיתוֹ	17 ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו
18 וַאֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אַל־יָשֹׁב הַבַּיְתָה לָשֵׂאת אֶת־מַלְבּוּשׁוֹ	18 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו
19 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם	19 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם
20 אַךְ הִתְפַּלְלוּ אֲשֶׁר מְנוּסַתְכֶם לֹא תִהְיֶה בַּחֹרֶף וְלֹא בַּשַּׁבָּת	20 אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת
21 כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא־נִהְיְתָה מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם עַד־עָתָּה וְכָמוֹהָ לֹא תִהְיֶה עוֹד	21 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד
22 וְלוּלֵא נִקְצְרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא יִוָּשַׁע כָּל־בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים יִקָּצְרוּ הַיָּמִים הָהֵם	22 ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם
23 וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא הִנֵּה־פֹה הַמָּשִׁיחַ אוֹ הִנּוֹ־שָׁם אַל־תַּאֲמִינוּ	23 וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו
24 כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אֹתוֹת גְּדוֹלוֹת וּמוֹפְתִים לְמַעַן הַתְעוֹת אַף אֶת הַבְּחִירִים אִם־יוּכָלוּ	24 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו
25 הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם	25 הנה מראש הגדתי לכם
26 לָכֵן כִּי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנּוֹ בַמִּדְבָּר אַל־תֵּצֵאוּ הִנּוֹ בַחֲדָרִים אַל־תַּאֲמִינוּ	26 לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו
27 כִּי כַבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד־מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה גַּם־בּוֹאוֹ שֶׁל־בֶּן־הָאָדָם	27 כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם
28 כִּי בַאֲשֶׁר הַפֶּגֶר שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים	28 כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים
29 וּמִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן־הַשָּׁמָיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ	29 ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו
30 אָז אוֹת בֶּן־הָאָדָם יֵרָאֶה בַּשָּׁמָיִם וְסָפְדוּ כָּל־מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְרָאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם־עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וְכָבוֹד רָב	30 אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב
31 וְיִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו בְּקוֹל שׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת לְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם	31 וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים
32 לִמְדוּ־נָא אֶת־מְשַׁל הַתְּאֵנָה כַּאֲשֶׁר יִרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרְחוּ עָלֶיהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ	32 למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ
33 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּרְאוֹתְכֶם אֶת־כָּל־אֵלֶּה דְּעוּ כִּי־קָרוֹב הוּא לַפָּתַח	33 כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח
34 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָל־אֵלֶּה	34 אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה
35 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן	35 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון
36 אַךְ הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֹתָהּ גַּם־לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם בִּלְתִּי אָבִי לְבַדּוֹ	36 אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו
37 וְכִימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם־בּוֹאוֹ שֶׁל־בֶּן־הָאָדָם	37 וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם
38 כִּי כַּאֲשֶׁר בִּימֵי הַמַּבּוּל הָיוּ אֹכְלִים וְשֹׁתִים נֹשְׂאִים נָשִׁים וְנֹתְנִים אוֹתָן לַאֲנָשִׁים עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּא נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה	38 כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה
39 וְלֹא יָדְעוּ עַד־בּוֹא הַמַּבּוּל וַיְשַׁחֵת אֶת־כֻּלָּם כֵּן יִהְיֶה גַּם־בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם	39 ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם
40 אָז יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה אֶחָד יֵאָסֵף וְאֶחָד יֵעָזֵב	40 אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב
41 שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם אַחַת תֵּאָסֵף וְאַחַת תֵּעָזֵב	41 שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב
42 לָכֵן שְׁקֹדוּ כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יָבֹא אֲדֹנֵיכֶם	42 לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם
43 וְאֶת־זֹאת הָבִינוּ אֲשֶׁר לוּ־יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמוּרָה יָבֹא הַגַּנָּב כִּי־עַתָּה שָׁקַד וְלֹא הִנִּיחַ לַחְתֹּר אֶת־בֵּיתוֹ	43 ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו
44 לָכֵן הֱיוּ נְכוֹנִים גַּם־אַתֶּם כִּי בְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא תְדַמּוּ יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם	44 לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם
45 מִי הוּא אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ אֲדֹנָיו עַל־בְּנֵי בֵיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ	45 מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו
46 אַשְׁרֵי הָעֶבֶד אֲשֶׁר אֲדֹנָיו בְּבוֹאוֹ יִמְצָאֵהוּ עֹשֶׂה כֵּן	46 אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן
47 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יַפְקִידֵהוּ עַל־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ	47 אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו
48 וְאִם הָעֶבֶד הָרַע יֹאמַר בְּלִבּוֹ בּשֵׁשׁ אֲדֹנִי לָבוֹא	48 ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא
49 וְיָחֵל לְהַכּוֹת אֶת־חֲבֵרָיו וְאָכַל וְשָׁתָה עִם־הַסּוֹבְאִים	49 ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים
50 בּוֹא יָבוֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם לֹא יְצַפֶּה וּבְשָׁעָה לֹא יֵדָע	50 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע
51 וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים אֶת־חֶלְקוֹ עִם הַחֲנֵפִים שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִּׁנָּיִם	51 וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים