Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 19

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּסַּע מִן־הַגָּלִיל וַיָּבֹא אֶל־גְּבוּל יְהוּדָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן	1 Et factum est, cum consummasset Jesus sermones istos, migravit a Galilæa, et venit in fines Judææ trans Jordanem,
2 וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם־רָב וַיִּרְפָּאֵם שָׁם	2 et secutæ sunt eum turbæ multæ, et curavit eos ibi.
3 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים לְנַסּוֹתוֹ לֵאמֹר הֲיוּכַל אִישׁ לְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ עַל־כָּל־דָּבָר	3 Et accesserunt ad eum pharisæi tentantes eum, et dicentes : Si licet homini dimittere uxorem suam, quacumque ex causa ?
4 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם כִּי עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אֹתָם	4 Qui respondens, ait eis : Non legistis, quia qui fecit hominem ab initio, masculum et feminam fecit eos ? Et dixit :
5 וְאָמַר עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד	5 Propter hoc dimittet homo patrem, et matrem, et adhærebit uxori suæ, et erunt duo in carne una.
6 אִם־כֵּן אֵינָם עוֹד שְׁנַיִם כִּי אִם־בָּשָׂר אֶחָד לָכֵן אֵת אֲשֶׁר חִבֵּר הָאֱלֹהִים אַל־יַפְרִידֶנּוּ הָאָדָם	6 Itaque jam non sunt duo, sed una caro. Quod ergo Deus conjunxit, homo non separet.
7 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְלָמָּה זֶּה צִוָּה משֶׁה לָתֶת־לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וּלְשַׁלְּחָהּ	7 Dicunt illi : Quid ergo Moyses mandavit dare libellum repudii, et dimittere ?
8 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר קְשִׁי לְבַבְכֶם הִנִּיחַ לָכֶם משֶׁה לְשַׁלַּח אֶת־נְשֵׁיכֶם אַךְ מֵרֹאשׁ לֹא הָיְתָה כָּכָה	8 Ait illis : Quoniam Moyses ad duritiam cordis vestri permisit vobis dimittere uxores vestras : ab initio autem non fuit sic.
9 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת וְלֹקֵחַ לוֹ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא וְהַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה נֹאֵף הוּא	9 Dico autem vobis, quia quicumque dimiserit uxorem suam, nisi ob fornicationem, et aliam duxerit, mœchatur : et qui dimissam duxerit, mœchatur.
10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים אִם־כָּכָה הוּא עִנְיַן אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ לֹא טוֹב לָקַחַת אִשָּׁה	10 Dicunt ei discipuli ejus : Si ita est causa hominis cum uxore, non expedit nubere.
11 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא יוּכַל כָּל־אָדָם קַבֵּל אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־אִם אֵלֶּה אֲשֶׁר־נִתַּן לָהֶם לְהָבִין	11 Qui dixit illis : Non omnes capiunt verbum istud, sed quibus datum est.
12 יֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר נוֹלְדוּ כֵן מִבֶּטֶן אִמָּם וְיֵשׁ סָרִיסִים הַמְסֹרָסִים עַל־יְדֵי אָדָם וְיֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר סֵרְסוּ אֶת־עַצְמָם לְמַעַן מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם מִי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל יְקַבֵּל	12 Sunt enim eunuchi, qui de matris utero sic nati sunt : et sunt eunuchi, qui facti sunt ab hominibus : et sunt eunuchi, qui seipsos castraverunt propter regnum cælorum. Qui potest capere capiat.
13 אָז יָבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים לְמַעַן יָשִׂים עֲלֵיהֶם אֶת־יָדָיו וְיִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וַיִּגְעֲרוּ־בָם הַתַּלְמִידִים	13 Tunc oblati sunt ei parvuli, ut manus eis imponeret, et oraret. Discipuli autem increpabant eos.
14 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַנִּיחוּ לַיְלָדִים וְאַל־תִּמְנָעוּם מִבּוֹא אֵלָי כִּי לָאֵלֶּה מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם	14 Jesus vero ait eis : Sinite parvulos, et nolite eos prohibere ad me venire : talium est enim regnum cælorum.
15 וַיָּשֶׂם אֶת־יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיַּעֲבֹר מִשָּׁם	15 Et cum imposuisset eis manus, abiit inde.
16 וְהִנֵּה־אִישׁ נִגָּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר רַבִּי הַטּוֹב אֵיזֶה הַטּוֹב אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂנּוּ לִקְנוֹת חַיֵּי עוֹלָמִים	16 Et ecce unus accedens, ait illi : Magister bone, quid boni faciam ut habeam vitam æternam ?
17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־תִּקְרָאֵנִי טוֹב אֵין־טוֹב כִּי אִם־אֶחָד הָאֱלֹהִים וְאִם חֶפְצְךָ לָבוֹא אֶל־הַחַיִּים שְׁמֹר אֶת־הַמִּצְוֹת	17 Qui dixit ei : Quid me interrogas de bono ? Unus est bonus, Deus. Si autem vis ad vitam ingredi, serva mandata.
18 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה הֵנָּה וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלֶּה הֵן לֹא תִרְצָח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר	18 Dicit illi : Quæ ? Jesus autem dixit : Non homicidium facies ; non adulterabis ; non facies furtum ; non falsum testimonium dices ;
19 כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ	19 honora patrem tuum, et matrem tuam, et diliges proximum tuum sicut teipsum.
20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַבָּחוּר אֶת־כָּל־אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי וּמֶה חָסַרְתִּי עוֹד	20 Dicit illi adolescens : Omnia hæc custodivi a juventute mea : quid adhuc mihi deest ?
21 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אִם־חֶפְצְךָ לִהְיוֹת שָׁלֵם לֵךְ מְכֹר אֶת־רְכֻשְׁךָ וְתֵן לַעֲנִיִּים וְהָיָה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמָיִם וְשׁוּב הֲלֹם וְלֵךְ אַחֲרָי	21 Ait illi Jesus : Si vis perfectus esse, vade, vende quæ habes, et da pauperibus, et habebis thesaurum in cælo : et veni, sequere me.
22 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַבָּחוּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם נֶעֱצָב כִּי־הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים	22 Cum audisset autem adolescens verbum, abiit tristis : erat enim habens multas possessiones.
23 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם קָשֶׁה לֶעָשִׁיר לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם	23 Jesus autem dixit discipulis suis : Amen dico vobis, quia dives difficile intrabit in regnum cælorum.
24 וְעוֹד אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	24 Et iterum dico vobis : Facilius est camelum per foramen acus transire, quam divitem intrare in regnum cælorum.
25 וְהַתַּלְמִידִים כְּשָׁמְעָם זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ מִי אֵפוֹא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ	25 Auditis autem his, discipuli mirabantur valde, dicentes : Quis ergo poterit salvus esse ?
26 וַיַּבֶּט־בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם מִבְּנֵי אָדָם יִפָּלֵא הַדָּבָר אֲבָל מֵהָאֱלֹהִים לֹא יִפָּלֵא כָּל־דָּבָר	26 Aspiciens autem Jesus, dixit illis : Apud homines hoc impossibile est : apud Deum autem omnia possibilia sunt.
27 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת־הַכֹּל וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךָ מַה־יִּהְיֶה לָנוּ	27 Tunc respondens Petrus, dixit ei : Ecce nos reliquimus omnia, et secuti sumus te : quid ergo erit nobis ?
28 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אַתֶּם הַהֹלְכִים אַחֲרָי בְּהִתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב בֶּן־הָאָדָם עַל־כִּסֵּא כְבוֹדוֹ תֵּשְׁבוּ גַם־אַתֶּם עַל־שְׁנֵים עָשָׂר כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל	28 Jesus autem dixit illis : Amen dico vobis, quod vos, qui secuti estis me, in regeneratione cum sederit Filius hominis in sede majestatis suæ, sedebitis et vos super sedes duodecim, judicantes duodecim tribus Israël.
29 וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב אֶת־בָּתָּיו וְאֶת־אֶחָיו וְאֶת־אַחְיוֹתָיו וְאֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־שְׂדוֹתָיו לְמַעַן שְׁמִי הוּא יִקַּח מֵאָה שְׁעָרִים וְחַיֵּי עוֹלָמִים יִירָשׁ	29 Et omnis qui reliquerit domum, vel fratres, aut sorores, aut patrem, aut matrem, aut uxorem, aut filios, aut agros propter nomen meum, centuplum accipiet, et vitam æternam possidebit.
30 וְאוּלָם רַבִּים מִן־הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וּמִן־הָאַחֲרוֹנִים יִהְיוּ רִאשׁוֹנִים	30 Multi autem erunt primi novissimi, et novissimi primi.