Tsefanjà (צפניה) - Sofonia 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר [אָשׁוּב כ] (אָשִׁיב ק) אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם	1 En ces jours-là, en ce temps-là, je ramènerai les captifs de Juda et de Jérusalem.
2 וְקִבַּצְתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם וְהֹורַדְתִּים אֶל־עֵמֶק יְהֹושָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל־עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגֹּויִם וְאֶת־אַרְצִי חִלֵּקוּ	2 Je rassemblerai toutes les nations et les ferai descendre dans la vallée de Josaphat. Là je ferai leur procès, car elles ont dispersé mon peuple parmi les nations, cet Israël qui est mon héritage, et elles se sont partagé mon pays.
3 וְאֶל־עַמִּי יַדּוּ גֹורָל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזֹּונָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ	3 On a tiré au sort les miens; ils ont donné le jeune garçon pour une prostituée, ils ont vendu la jeune fille pour du vin qu’ils ont bu.
4 וְגַם מָה־אַתֶּם לִי צֹר וְצִידֹון וְכֹל גְּלִילֹות פְּלָשֶׁת הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם	4 Qu’êtes-vous donc pour moi, Tyr et Sidon, et vous tous, royaumes de Philistie? Voulez-vous prendre votre revanche sur moi? Si jamais vous me provoquez, je ferai rapidement retomber vos menaces sur votre tête.
5 אֲשֶׁר־כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם	5 Vous avez pris mon argent et mon or, vous avez emporté mes bijoux de valeur pour vos temples.
6 וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם	6 Vous avez vendu aux Grecs les gens de Juda et de Jérusalem pour les éloigner de leur pays.
7 הִנְנִי מְעִירָם מִן־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם	7 Mais je vais les rappeler du lieu où vous les avez vendus, et je ferai retomber sur votre tête le mal que vous avez fait.
8 וּמָכַרְתִּי אֶת־בְּנֵיכֶם וְאֶת־בְּנֹותֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם אֶל־גֹּוי רָחֹוק כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ ס	8 Je ferai vendre vos fils et vos filles par les gens de Juda; ils les vendront aux Sabéens, cette nation lointaine: Yahvé a parlé.
9 קִרְאוּ־זֹאת בַּגֹּויִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבֹּורִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה	9 Annoncez ceci parmi les nations: Proclamez la guerre sainte, entraînez les soldats! Venez, guerriers, et marchez au combat!
10 כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבֹות וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבֹּור אָנִי	10 De vos socs de charrues faites des épées, de vos haches faites des lances. Que le faible dise: Je suis un brave!
11 עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל־הַגֹּויִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ שָׁמָּה הַנְחַת יְהוָה גִּבֹּורֶיךָ	11 Dépêchez-vous, nations d’alentour, venez toutes, rassemblez-vous là, et toi, Yahvé, fais descendre tes Vaillants!
12 יֵעֹורוּ וְיַעֲלוּ הַגֹּויִם אֶל־עֵמֶק יְהֹושָׁפָט כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת־כָּל־הַגֹּויִם מִסָּבִיב	12 Voici venir les nations, elles montent à la vallée de Josaphat: là même je me tiens en juge pour toutes les nations d’alentour.
13 שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר בֹּאוּ רְדוּ כִּי־מָלְאָה גַּת הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם	13 Jetez votre faucille car la moisson est mûre, venez, foulez, car le pressoir est plein. Les cuves débordent, car leur péché est énorme.
14 הֲמֹונִים הֲמֹונִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ	14 Des foules et des foules sont là, dans la Vallée-du-Jugement: sachez que le jour de Yahvé est proche dans la Vallée-du-Jugement.
15 שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכֹוכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם	15 Le soleil et la lune s’assombrissent, les étoiles ont perdu leur clarté.
16 וַיהוָה מִצִּיֹּון יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קֹולֹו וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמֹּו וּמָעֹוז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל	16 De Sion Yahvé pousse un cri, de Jérusalem il fait entendre sa voix. Le ciel et la terre sont ébranlés, mais pour son peuple Yahvé est un abri, il est le refuge des fils d’Israël.
17 וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיֹּון הַר־קָדְשִׁי וְהָיְתָה יְרוּשָׁלִַם קֹדֶשׁ וְזָרִים לֹא־יַעַבְרוּ־בָהּ עֹוד׃ ס	17 Vous saurez que je suis Yahvé votre Dieu: c’est moi qui habite à Sion, sur ma sainte montagne. Jérusalem est un lieu saint et les étrangers n’y passeront plus.
18 וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעֹות תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל־אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים	18 En ce jour-là le jus des raisins ruissellera sur les montagnes, et le lait sur les collines; tous les torrents de Juda déborderont d’eau; une source sortira du Temple de Yahvé pour irriguer le ravin des acacias.
19 מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדֹום לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ דָם־נָקִיא בְּאַרְצָם	19 Mais l’Égypte deviendra une solitude, Édom, un désert abandonné, pour toutes les violences qu’ils ont faites aux fils de Juda: car ils ont répandu dans ce pays le sang innocent.
20 וִיהוּדָה לְעֹולָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדֹור וָדֹור	20 Juda sera habité pour toujours, et Jérusalem, de génération en génération. Je vengerai leur sang - ce que je n’ai pas encore fait - et Yahvé habitera en Sion.
21 וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא־נִקֵּיתִי וַיהוָה שֹׁכֵן בְּצִיֹּון