Micà (מיכה) - Michea 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	1 Et factus est sermo Domini ad me, dicens :
2 וְאַתָּה בֶן־אָדָם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל־ [אַרְבַּעַת כ] (אַרְבַּע ק) כַּנְפֹות הָאָרֶץ	2 Et tu, fili hominis, hæc dicit Dominus Deus terræ Israël : Finis venit : venit finis super quatuor plagas terræ.
3 עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹתָיִךְ	3 Nunc finis super te, et immittam furorem meum in te : et judicabo te juxta vias tuas, et ponam contra te omnes abominationes tuas.
4 וְלֹא־תָחֹוס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמֹול כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתֹועֲבֹותַיִךְ בְּתֹוכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ	4 Et non parcet oculus meus super te, et non miserebor : sed vias tuas ponam super te, et abominationes tuæ in medio tui erunt, et scietis quia ego Dominus.
5 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה	5 Hæc dicit Dominus Deus : Afflictio una, afflictio ecce venit.
6 קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה	6 Finis venit, venit finis : evigilavit adversum te, ecce venit.
7 בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יֹושֵׁב הָאָרֶץ בָּא הָעֵת קָרֹוב הַיֹּום מְהוּמָה וְלֹא־הֵד הָרִים	7 Venit contritio super te, qui habitas in terra : venit tempus, prope est dies occisionis, et non gloriæ montium.
8 עַתָּה מִקָּרֹוב אֶשְׁפֹּוךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹותָיִךְ	8 Nunc de propinquo effundam iram meam super te, et complebo furorem meum in te : et judicabo te juxta vias tuas, et imponam tibi omnia scelera tua,
9 וְלֹא־תָחֹוס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹול כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתֹועֲבֹותַיִךְ בְּתֹוכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה מַכֶּה	9 et non parcet oculus meus, nec miserebor : sed vias tuas imponam tibi, et abominationes tuæ in medio tui erunt, et scietis quia ego sum Dominus percutiens.
10 הִנֵּה הַיֹּום הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדֹון	10 Ecce dies, ecce venit : egressa est contritio, floruit virga, germinavit superbia,
11 הֶחָמָס ׀ קָם לְמַטֵּה־רֶשַׁע לֹא־מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמֹונָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא־נֹהַּ בָּהֶם	11 iniquitas surrexit in virga impietatis : non ex eis, et non ex populo, neque ex sonitu eorum : et non erit requies in eis.
12 בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיֹּום הַקֹּונֶה אַל־יִשְׂמָח וְהַמֹּוכֵר אַל־יִתְאַבָּל כִּי חָרֹון אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ	12 Venit tempus, appropinquavit dies : qui emit, non lætetur, et qui vendit, non lugeat : quia ira super omnem populum ejus.
13 כִּי הַמֹּוכֵר אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעֹוד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי־חָזֹון אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲוֹנֹו חַיָּתֹו לֹא יִתְחַזָּקוּ	13 Quia qui vendit, ad id quod vendidit non revertetur : et adhuc in viventibus vita eorum : visio enim ad omnem multitudinem ejus non regredietur, et vir in iniquitate vitæ suæ non confortabitur.
14 תָּקְעוּ בַתָּקֹועַ וְהָכִין הַכֹּל וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה כִּי חֲרֹונִי אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ	14 Canite tuba, præparentur omnes : et non est qui vadat ad prælium : ira enim mea super universum populum ejus.
15 הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכֲלֶנּוּ	15 Gladium foris, et pestis et fames intrinsecus : qui in agro est, gladio morietur, et qui in civitate, pestilentia et fame devorabuntur.
16 וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיֹונֵי הַגֵּאָיֹות כֻּלָּם הֹמֹות אִישׁ בַּעֲוֹנֹו	16 Et salvabuntur qui fugerint ex eis : et erunt in montibus quasi columbæ convallium omnes trepidi, unusquisque in iniquitate sua.
17 כָּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם	17 Omnes manus dissolventur, et omnia genua fluent aquis.
18 וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אֹותָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל־פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה	18 Et accingent se ciliciis, et operiet eos formido : et in omni facie confusio, et in universis capitibus eorum calvitium.
19 כַּסְפָּם בַּחוּצֹות יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי־מִכְשֹׁול עֲוֹנָם הָיָה	19 Argentum eorum foras projicietur, et aurum eorum in sterquilinium erit : argentum eorum et aurum eorum non valebit liberare eos in die furoris Domini : animam suam non saturabunt, et ventres eorum non implebuntur, quia scandalum iniquitatis eorum factum est.
20 וּצְבִי עֶדְיֹו לְגָאֹון שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תֹועֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בֹו עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה	20 Et ornamentum monilium suorum in superbiam posuerunt, et imagines abominationum suarum et simulacrorum fecerunt ex eo : propter hoc dedi eis illud in immunditiam.
21 וּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל [וְחִלְּלֻהָ כ] (וְחִלְּלוּהוּ׃ ק)	21 Et dabo illud in manus alienorum ad diripiendum, et impiis terræ in prædam, et contaminabunt illud.
22 וַהֲסִבֹּותִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ׃ פ	22 Et avertam faciem meam ab eis, et violabunt arcanum meum : et introibunt in illud emissarii, et contaminabunt illud.
23 עֲשֵׂה הָרַתֹּוק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס	23 Fac conclusionem, quoniam terra plena est judicio sanguinum, et civitas plena iniquitate.
24 וְהֵבֵאתִי רָעֵי גֹויִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם	24 Et adducam pessimos de gentibus, et possidebunt domos eorum : et quiescere faciam superbiam potentium, et possidebunt sanctuaria eorum.
25 קְפָדָה־בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלֹום וָאָיִן	25 Angustia superveniente, requirent pacem, et non erit.
26 הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבֹוא וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזֹון מִנָּבִיא וְתֹורָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים	26 Conturbatio super conturbationem veniet, et auditus super auditum : et quærent visionem de propheta, et lex peribit a sacerdote, et consilium a senioribus.
27 הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹותָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ	27 Rex lugebit, et princeps induetur mœrore, et manus populi terræ conturbabuntur : secundum viam eorum faciam eis, et secundum judicia eorum judicabo eos, et scient quia ego Dominus.