Micà (מיכה) - Michea 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 וְאַתָּה בֶן־אָדָם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל־ [אַרְבַּעַת כ] (אַרְבַּע ק) כַּנְפֹות הָאָרֶץ	2 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ
3 עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹתָיִךְ	3 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך
4 וְלֹא־תָחֹוס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמֹול כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתֹועֲבֹותַיִךְ בְּתֹוכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ	4 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה
5 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה	5 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה
6 קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה	6 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה
7 בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יֹושֵׁב הָאָרֶץ בָּא הָעֵת קָרֹוב הַיֹּום מְהוּמָה וְלֹא־הֵד הָרִים	7 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים
8 עַתָּה מִקָּרֹוב אֶשְׁפֹּוךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תֹּועֲבֹותָיִךְ	8 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך
9 וְלֹא־תָחֹוס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹול כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתֹועֲבֹותַיִךְ בְּתֹוכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה מַכֶּה	9 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה
10 הִנֵּה הַיֹּום הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדֹון	10 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון
11 הֶחָמָס ׀ קָם לְמַטֵּה־רֶשַׁע לֹא־מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמֹונָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא־נֹהַּ בָּהֶם	11 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם
12 בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיֹּום הַקֹּונֶה אַל־יִשְׂמָח וְהַמֹּוכֵר אַל־יִתְאַבָּל כִּי חָרֹון אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ	12 בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה
13 כִּי הַמֹּוכֵר אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעֹוד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי־חָזֹון אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲוֹנֹו חַיָּתֹו לֹא יִתְחַזָּקוּ	13 כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו
14 תָּקְעוּ בַתָּקֹועַ וְהָכִין הַכֹּל וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה כִּי חֲרֹונִי אֶל־כָּל־הֲמֹונָהּ	14 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה
15 הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכֲלֶנּוּ	15 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו
16 וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיֹונֵי הַגֵּאָיֹות כֻּלָּם הֹמֹות אִישׁ בַּעֲוֹנֹו	16 ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו
17 כָּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם	17 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים
18 וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אֹותָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל־פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה	18 וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה
19 כַּסְפָּם בַּחוּצֹות יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי־מִכְשֹׁול עֲוֹנָם הָיָה	19 כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה
20 וּצְבִי עֶדְיֹו לְגָאֹון שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תֹועֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בֹו עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה	20 וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה
21 וּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל [וְחִלְּלֻהָ כ] (וְחִלְּלוּהוּ׃ ק)	21 ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה
22 וַהֲסִבֹּותִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ׃ פ	22 והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה
23 עֲשֵׂה הָרַתֹּוק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס	23 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס
24 וְהֵבֵאתִי רָעֵי גֹויִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם	24 והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם
25 קְפָדָה־בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלֹום וָאָיִן	25 קפדה בא ובקשו שלום ואין
26 הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבֹוא וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזֹון מִנָּבִיא וְתֹורָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים	26 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים
27 הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹותָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ	27 המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה