Daniyyel (דניאל ) - Daniele 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA TINTORI
1 וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעֹוז לֹו	1 Essa diresse le loro imprese per mezzo del santo profeta.
2 וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה־עֹוד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר־גָּדֹול מִכֹּל וּכְחֶזְקָתֹו בְעָשְׁרֹו יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן	2 Attraversarono deserti disabitati, in luoghi deserti alzarono le ten­de.
3 וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבֹּור וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצֹונֹו	3 Tennero testa ai nemici, si vendicarono degli avversari.
4 וּכְעָמְדֹו תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתֹו וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתֹו וְלֹא כְמָשְׁלֹו אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתֹו וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד־אֵלֶּה	4 Assetati, t'invocarono, e fu per loro fatta sgorgare l'acqua da altis­sima rupe, e il ristoro alla sete ven­ne dalla dura pietra.
5 וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב וּמִן־שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתֹּו	5 Ciò che aveva servito di ca­stigo ai nemici, la mancanza di acqua, fu, nell'abbondanza, di gioia per i figli d'Israele.
6 וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבֹוא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפֹון לַעֲשֹׂות מֵישָׁרִים וְלֹא־תַעְצֹר כֹּוחַ הַזְּרֹועַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעֹו וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים	6 Così, mentre gli altri ne mancavano, essi furon trattati bene.
7 וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנֹּו וְיָבֹא אֶל־הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעֹוז מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק	7 Infatti, invece delle acque del fiume perenne, desti agli ingiusti san­gue umano.
8 וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם עִם־נְסִכֵיהֶם עִם־כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפֹון	8 E mentre essi di­ minuivano in pena dell'uccisione dei bambini, desti agli Israe­liti in abbondanza acqua mai sperata.
9 וּבָא בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל־אַדְמָתֹו	9 Così mostrasti, colla sete che ci fu allora, come sai esaltare i tuoi e fare scempio dei loro avversari.
10 [וּבְנֹו כ] (וּבָנָיו ק) יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמֹון חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בֹוא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב [וְיִתְגָּרוּ כ] (וְיִתְגָּרֶה ק) עַד־ [מָעֻזָּה כ] (מָעֻזֹּו׃ ק)	10 Messi alla pro­va, ricevendo un castigo di mi­sericordia, compresero quali tor­menti dovessero patire gli empi, puniti con ira.
11 וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמֹּו עִם־מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רָב וְנִתַּן הֶהָמֹון בְּיָדֹו	11 Gli uni li prova­sti qual padre che ammonisce, gli altri come re inesorabile che tortura per condannare.
12 וְנִשָּׂא הֶהָמֹון [יָרוּם כ] (וְרָם ק) לְבָבֹו וְהִפִּיל רִבֹּאֹות וְלֹא יָעֹוז	12 Tan­to assenti che presenti, erano ugualmente tormentati.
13 וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רַב מִן־הָרִאשֹׁון וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבֹוא בֹוא בְּחַיִל גָּדֹול וּבִרְכוּשׁ רָב	13 Erano infatti straziati da doppio dolo­ re, e dal pianto per la memoria del passato.
14 וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי ׀ פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזֹון וְנִכְשָׁלוּ	14 Avendo saputo che i loro tormenti eran di van­taggio agli altri, vi conobbero la mano del Signore, e alla fine ammirarono l'accaduto.
15 וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְיִשְׁפֹּךְ סֹולֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרֹות וּזְרֹעֹות הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד	15 Quello medesimo che nella crudele espo­sizione avevan rigettato e deri­so alla fine degli avvenimenti l'ammirarono, avendo sofferta una sete ben differente da quella dei giusti.
16 וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצֹונֹו וְאֵין עֹומֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ־הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדֹו	16 E in pena dei loro sciocchi e ingiusti pensieri, dai quali tratti in errore, adoravano muti serpenti e vili bestie, man­dasti contro di loro gran nume­ro d'animali, a farne scempio,
17 וְיָשֵׂם ׀ פָּנָיו לָבֹוא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתֹו וִישָׁרִים עִמֹּו וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן־לֹו לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא־לֹו תִהְיֶה	17 affinché sapessero che ciascu­no è punito per mezzo di quelle cose con cui ha peccato.
18 [וְיָשֵׁב כ] (וְיָשֵׂם ׀ ק) פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתֹו לֹו בִּלְתִּי חֶרְפָּתֹו יָשִׁיב לֹו	18 Certamente non era impossibile alla tua mano onnipotente, che creò il mondo da materia informe, mandar contro di loro gran nu­mero di orsi e di audaci leoni,
19 וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצֹו וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא	19 o nuova razza d'ignote bestie piene di furore, spiranti fiamme e esalanti fetido fumo e lancianti dagli occhi orrende scintille,
20 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו מַעֲבִיר נֹוגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה	20 delle quali non solo il morso avreb­be potuto sterminarli, ma la so­la vista li avrebbe fatti morir di paura.
21 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו נִבְזֶה וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הֹוד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקֹּות	21 Ed anche senza questo con un soffio potevano esser fat­ti morire, perseguitati dalle loro stesse opere, e dispersi dal soffio della tua potenza. Ma tu hai dispo­sto tutto in misura, numero e peso.
22 וּזְרֹעֹות הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית	22 Di sovrana potenza a te solo ne avanza sempre; e alla forza del tuo braccio chi può resistere?
23 וּמִן־הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט־גֹּוי	23 Tutto il mondo è dinanzi a te come un granello sulla bilancia, e come goccia di mattutina rugiada che scende sulla terra.
24 בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבֹוא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא־עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבֹות אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזֹור וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד־עֵת	24 Ma tu hai misericordia di tutti, perchè tutto puoi, e dissimuli i peccati degli uomini, perchè se ne pentano.
25 וְיָעֵר כֹּחֹו וּלְבָבֹו עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדֹול וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל־גָּדֹול וְעָצוּם עַד־מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי־יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבֹות	25 Tu ami tutte le cose che esistono, e nulla odii di ciò che hai fatto; infatti, se tu odiassi una cosa, non l'avresti nè ordi­nata nè fatta.
26 וְאֹכְלֵי פַת־בָּגֹו יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילֹו יִשְׁטֹוף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים	26 E come potreb­be esistere una cosa, se tu non la volessi? E come si potrebbe conservare, se tu non l'avessi chiamata?
27 וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל־שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי־עֹוד קֵץ לַמֹּועֵד	27 Tu sei indulgente verso tutte le cose, perchè son tue, o Signore, che ami le anime.
28 וְיָשֹׁב אַרְצֹו בִּרְכוּשׁ גָּדֹול וּלְבָבֹו עַל־בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצֹו
29 לַמֹּועֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא־תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה
30 וּבָאוּ בֹו צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל־בְּרִית־קֹודֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל־עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ
31 וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעֹוז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁומֵם
32 וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקֹּות וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ
33 וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים
34 וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקֹּות
35 וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרֹוף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד־עֵת קֵץ כִּי־עֹוד לַמֹּועֵד
36 וְעָשָׂה כִרְצֹונֹו הַמֶּלֶךְ וְיִתְרֹומֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאֹות וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה
37 וְעַל־אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל־חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל־כָּל־אֱלֹוהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל־כֹּל יִתְגַּדָּל
38 וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל־כַּנֹּו יְכַבֵּד וְלֶאֱלֹוהַּ אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדֹות
39 וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם־אֱלֹוהַּ נֵכָר אֲשֶׁר [הִכִּיר כ] (יַכִּיר ק) יַרְבֶּה כָבֹוד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר
40 וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמֹּו מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפֹון בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיֹּות רַבֹּות וּבָא בַאֲרָצֹות וְשָׁטַף וְעָבָר
41 וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבֹּות יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדֹו אֱדֹום וּמֹואָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמֹּון
42 וְיִשְׁלַח יָדֹו בַּאֲרָצֹות וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה
43 וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדֹות מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו
44 וּשְׁמֻעֹות יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפֹון וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים
45 וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנֹו בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ וּבָא עַד־קִצֹּו וְאֵין עֹוזֵר לֹו