Daniyyel (דניאל ) - Daniele 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	KING JAMES BIBLE
1 וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעֹוז לֹו	1 She prospered their works in the hand of the holy prophet.
2 וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה־עֹוד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר־גָּדֹול מִכֹּל וּכְחֶזְקָתֹו בְעָשְׁרֹו יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן	2 They went through the wilderness that was not inhabited, and pitched tents in places where there lay no way.
3 וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבֹּור וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצֹונֹו	3 They stood against their enemies, and were avenged of their adversaries.
4 וּכְעָמְדֹו תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתֹו וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתֹו וְלֹא כְמָשְׁלֹו אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתֹו וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד־אֵלֶּה	4 When they were thirsty, they called upon thee, and water was given them out of the flinty rock, and their thirst was quenched out of the hard stone.
5 וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב וּמִן־שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתֹּו	5 For by what things their enemies were punished, by the same they in their need were benefited.
6 וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבֹוא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפֹון לַעֲשֹׂות מֵישָׁרִים וְלֹא־תַעְצֹר כֹּוחַ הַזְּרֹועַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעֹו וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים	6 For instead of of a perpetual running river troubled with foul blood,
7 וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנֹּו וְיָבֹא אֶל־הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעֹוז מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק	7 For a manifest reproof of that commandment, whereby the infants were slain, thou gavest unto them abundance of water by a means which they hoped not for:
8 וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם עִם־נְסִכֵיהֶם עִם־כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפֹון	8 Declaring by that thirst then how thou hadst punished their adversaries.
9 וּבָא בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל־אַדְמָתֹו	9 For when they were tried albeit but in mercy chastised, they knew how the ungodly were judged in wrath and tormented, thirsting in another manner than the just.
10 [וּבְנֹו כ] (וּבָנָיו ק) יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמֹון חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בֹוא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב [וְיִתְגָּרוּ כ] (וְיִתְגָּרֶה ק) עַד־ [מָעֻזָּה כ] (מָעֻזֹּו׃ ק)	10 For these thou didst admonish and try, as a father: but the other, as a severe king, thou didst condemn and punish.
11 וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמֹּו עִם־מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רָב וְנִתַּן הֶהָמֹון בְּיָדֹו	11 Whether they were absent or present, they were vexed alike.
12 וְנִשָּׂא הֶהָמֹון [יָרוּם כ] (וְרָם ק) לְבָבֹו וְהִפִּיל רִבֹּאֹות וְלֹא יָעֹוז	12 For a double grief came upon them, and a groaning for the remembrance of things past.
13 וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רַב מִן־הָרִאשֹׁון וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבֹוא בֹוא בְּחַיִל גָּדֹול וּבִרְכוּשׁ רָב	13 For when they heard by their own punishments the other to be benefited, they had some feeling of the Lord.
14 וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי ׀ פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזֹון וְנִכְשָׁלוּ	14 For whom they respected with scorn, when he was long before thrown out at the casting forth of the infants, him in the end, when they saw what came to pass, they admired.
15 וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְיִשְׁפֹּךְ סֹולֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרֹות וּזְרֹעֹות הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד	15 But for the foolish devices of their wickedness, wherewith being deceived they worshipped serpents void of reason, and vile beasts, thou didst send a multitude of unreasonable beasts upon them for vengeance;
16 וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצֹונֹו וְאֵין עֹומֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ־הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדֹו	16 That they might know, that wherewithal a man sinneth, by the same also shall he be punished.
17 וְיָשֵׂם ׀ פָּנָיו לָבֹוא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתֹו וִישָׁרִים עִמֹּו וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן־לֹו לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא־לֹו תִהְיֶה	17 For thy Almighty hand, that made the world of matter without form, wanted not means to send among them a multitude of bears or fierce lions,
18 [וְיָשֵׁב כ] (וְיָשֵׂם ׀ ק) פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתֹו לֹו בִּלְתִּי חֶרְפָּתֹו יָשִׁיב לֹו	18 Or unknown wild beasts, full of rage, newly created, breathing out either a fiery vapour, or filthy scents of scattered smoke, or shooting horrible sparkles out of their eyes:
19 וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצֹו וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא	19 Whereof not only the harm might dispatch them at once, but also the terrible sight utterly destroy them.
20 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו מַעֲבִיר נֹוגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה	20 Yea, and without these might they have fallen down with one blast, being persecuted of vengeance, and scattered abroad through the breath of thy power: but thou hast ordered all things in measure and number and weight.
21 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו נִבְזֶה וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הֹוד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקֹּות	21 For thou canst shew thy great strength at all times when thou wilt; and who may withstand the power of thine arm?
22 וּזְרֹעֹות הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית	22 For the whole world before thee is as a little grain of the balance, yea, as a drop of the morning dew that falleth down upon the earth.
23 וּמִן־הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט־גֹּוי	23 But thou hast mercy upon all; for thou canst do all things, and winkest at the sins of men, because they should amend.
24 בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבֹוא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא־עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבֹות אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזֹור וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד־עֵת	24 For thou lovest all the things that are, and abhorrest nothing which thou hast made: for never wouldest thou have made any thing, if thou hadst hated it.
25 וְיָעֵר כֹּחֹו וּלְבָבֹו עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדֹול וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל־גָּדֹול וְעָצוּם עַד־מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי־יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבֹות	25 And how could any thing have endured, if it had not been thy will? or been preserved, if not called by thee?
26 וְאֹכְלֵי פַת־בָּגֹו יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילֹו יִשְׁטֹוף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים	26 But thou sparest all: for they are thine, O Lord, thou lover of souls.
27 וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל־שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי־עֹוד קֵץ לַמֹּועֵד
28 וְיָשֹׁב אַרְצֹו בִּרְכוּשׁ גָּדֹול וּלְבָבֹו עַל־בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצֹו
29 לַמֹּועֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא־תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה
30 וּבָאוּ בֹו צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל־בְּרִית־קֹודֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל־עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ
31 וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעֹוז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁומֵם
32 וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקֹּות וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ
33 וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים
34 וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקֹּות
35 וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרֹוף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד־עֵת קֵץ כִּי־עֹוד לַמֹּועֵד
36 וְעָשָׂה כִרְצֹונֹו הַמֶּלֶךְ וְיִתְרֹומֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאֹות וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה
37 וְעַל־אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל־חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל־כָּל־אֱלֹוהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל־כֹּל יִתְגַּדָּל
38 וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל־כַּנֹּו יְכַבֵּד וְלֶאֱלֹוהַּ אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדֹות
39 וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם־אֱלֹוהַּ נֵכָר אֲשֶׁר [הִכִּיר כ] (יַכִּיר ק) יַרְבֶּה כָבֹוד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר
40 וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמֹּו מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפֹון בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיֹּות רַבֹּות וּבָא בַאֲרָצֹות וְשָׁטַף וְעָבָר
41 וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבֹּות יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדֹו אֱדֹום וּמֹואָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמֹּון
42 וְיִשְׁלַח יָדֹו בַּאֲרָצֹות וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה
43 וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדֹות מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו
44 וּשְׁמֻעֹות יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפֹון וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים
45 וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנֹו בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ וּבָא עַד־קִצֹּו וְאֵין עֹוזֵר לֹו