Isaiah (ישעיה) - Isaia 73

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 מִזְמֹור לְאָסָף אַךְ טֹוב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב	1 Intellectus Asaph. Ut quid, Deus, repulisti in finem, iratus est furor tuus super oves pascuæ tuæ ?
2 וַאֲנִי כִּמְעַט [נָטוּי כ] (נָטָיוּ ק) רַגְלָי כְּאַיִן [שֻׁפְּכָה כ] (שֻׁפְּכוּ ק) אֲשֻׁרָי	2 Memor esto congregationis tuæ, quam possedisti ab initio. Redemisti virgam hæreditatis tuæ, mons Sion, in quo habitasti in eo.
3 כִּי־קִנֵּאתִי בַּהֹולְלִים שְׁלֹום רְשָׁעִים אֶרְאֶה	3 Leva manus tuas in superbias eorum in finem : quanta malignatus est inimicus in sancto !
4 כִּי אֵין חַרְצֻבֹּות לְמֹותָם וּבָרִיא אוּלָם	4 Et gloriati sunt qui oderunt te in medio solemnitatis tuæ ; posuerunt signa sua, signa :
5 בַּעֲמַל אֱנֹושׁ אֵינֵמֹו וְעִם־אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ	5 et non cognoverunt sicut in exitu super summum. Quasi in silva lignorum securibus
6 לָכֵן עֲנָקַתְמֹו גַאֲוָה יַעֲטָףשִׁ־ית חָמָס לָמֹו	6 exciderunt januas ejus in idipsum ; in securi et ascia dejecerunt eam.
7 יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמֹו עָבְרוּ מַשְׂכִּיֹּות לֵבָב	7 Incenderunt igni sanctuarium tuum ; in terra polluerunt tabernaculum nominis tui.
8 יָמִיקוּ ׀ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרֹום יְדַבֵּרוּ	8 Dixerunt in corde suo cognatio eorum simul : Quiescere faciamus omnes dies festos Dei a terra.
9 שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשֹׁונָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ	9 Signa nostra non vidimus ; jam non est propheta ; et nos non cognoscet amplius.
10 לָכֵן ׀ [יָשִׁיב כ] (יָשׁוּב ק) עַמֹּו הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמֹו	10 Usquequo, Deus, improperabit inimicus ? irritat adversarius nomen tuum in finem ?
11 וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע־אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיֹון	11 Ut quid avertis manum tuam, et dexteram tuam de medio sinu tuo in finem ?
12 הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עֹולָם הִשְׂגּוּ־חָיִל	12 Deus autem rex noster ante sæcula : operatus est salutem in medio terræ.
13 אַךְ־רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיֹון כַּפָּי	13 Tu confirmasti in virtute tua mare ; contribulasti capita draconum in aquis.
14 וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל־הַיֹּום וְתֹוכַחְתִּי לַבְּקָרִים	14 Tu confregisti capita draconis ; dedisti eum escam populis Æthiopum.
15 אִם־אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמֹו הִנֵּה דֹור בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי	15 Tu dirupisti fontes et torrentes ; tu siccasti fluvios Ethan.
16 וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל [הִיא כ] (הוּא ק) בְעֵינָי	16 Tuus est dies, et tua est nox ; tu fabricatus es auroram et solem.
17 עַד־אָבֹוא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם	17 Tu fecisti omnes terminos terræ ; æstatem et ver tu plasmasti ea.
18 אַךְ בַּחֲלָקֹות תָּשִׁית לָמֹו הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאֹות	18 Memor esto hujus : inimicus improperavit Domino, et populus insipiens incitavit nomen tuum.
19 אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהֹות	19 Ne tradas bestiis animas confitentes tibi, et animas pauperum tuorum ne obliviscaris in finem.
20 כַּחֲלֹום מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר ׀ צַלְמָם תִּבְזֶה	20 Respice in testamentum tuum, quia repleti sunt qui obscurati sunt terræ domibus iniquitatum.
21 כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיֹותַי אֶשְׁתֹּונָן	21 Ne avertatur humilis factus confusus ; pauper et inops laudabunt nomen tuum.
22 וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמֹות הָיִיתִי עִמָּךְ	22 Exsurge, Deus, judica causam tuam ; memor esto improperiorum tuorum, eorum quæ ab insipiente sunt tota die.
23 וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי	23 Ne obliviscaris voces inimicorum tuorum : superbia eorum qui te oderunt ascendit semper.
24 בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבֹוד תִּקָּחֵנִי
25 מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָרֶץ
26 כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעֹולָם
27 כִּי־הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל־זֹונֶה מִמֶּךָּ
28 וַאֲנִי ׀ קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי־טֹוב שַׁתִּי ׀ בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל־מַלְאֲכֹותֶיךָ