Isaiah (ישעיה) - Isaia 104

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הֹוד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ	1 Alleluja. Confitemini Domino, et invocate nomen ejus ; annuntiate inter gentes opera ejus.
2 עֹטֶה־אֹור כַּשַּׂלְמָה נֹוטֶה מַיִם כַּיְרִיעָה	2 Cantate ei, et psallite ei ; narrate omnia mirabilia ejus.
3 הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיֹּותָיו הַשָּׂם־עָבִים רְכוּבֹו הַמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ	3 Laudamini in nomine sancto ejus ; lætetur cor quærentium Dominum.
4 עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחֹות מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט	4 Quærite Dominum, et confirmamini ; quærite faciem ejus semper.
5 יָסַד־אֶרֶץ עַל־מְכֹונֶיהָ בַּל־תִּמֹּוט עֹולָם וָעֶד	5 Mementote mirabilium ejus quæ fecit ; prodigia ejus, et judicia oris ejus :
6 תְּהֹום כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתֹו עַל־הָרִים יַעַמְדוּ־מָיִם	6 semen Abraham servi ejus ; filii Jacob electi ejus.
7 מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קֹול רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן	7 Ipse Dominus Deus noster ; in universa terra judicia ejus.
8 יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעֹות אֶל־מְקֹום זֶה ׀ יָסַדְתָּ לָהֶם	8 Memor fuit in sæculum testamenti sui ; verbi quod mandavit in mille generationes :
9 גְּבוּלשַׂ־מְתָּ בַּל־יַעֲבֹרוּן בַּל־יְשׁוּבוּן לְכַסֹּות הָאָרֶץ	9 quod disposuit ad Abraham, et juramenti sui ad Isaac :
10 הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן	10 et statuit illud Jacob in præceptum, et Israël in testamentum æternum,
11 יַשְׁקוּ כָּל־חַיְתֹו שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם	11 dicens : Tibi dabo terram Chanaan, funiculum hæreditatis vestræ :
12 עֲלֵיהֶם עֹוף־הַשָּׁמַיִם יִשְׁכֹּון מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ־קֹול	12 cum essent numero brevi, paucissimi, et incolæ ejus.
13 מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיֹּותָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ	13 Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.
14 מַצְמִיחַ חָצִיר ׀ לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהֹוצִיא לֶחֶם מִן־הָאָרֶץ	14 Non reliquit hominem nocere eis : et corripuit pro eis reges.
15 וְיַיִן ׀ יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנֹושׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב־אֱנֹושׁ יִסְעָד	15 Nolite tangere christos meos, et in prophetis meis nolite malignari.
16 יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהוָה אַרְזֵי לְבָנֹון אֲשֶׁר נָטָע	16 Et vocavit famem super terram, et omne firmamentum panis contrivit.
17 אֲשֶׁרשָׁ־ם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרֹושִׁים בֵּיתָהּ	17 Misit ante eos virum : in servum venumdatus est, Joseph.
18 הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים	18 Humiliaverunt in compedibus pedes ejus ; ferrum pertransiit animam ejus :
19 עָשָׂה יָרֵחַ לְמֹועֲדִים מֶשׁ יָדַע מְבֹואֹו	19 donec veniret verbum ejus. Eloquium Domini inflammavit eum.
20 תָּשֶׁת־חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בֹּו־תִרְמֹשׂ כָּל־חַיְתֹו־יָעַר	20 Misit rex, et solvit eum ; princeps populorum, et dimisit eum.
21 הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם	21 Constituit eum dominum domus suæ, et principem omnis possessionis suæ :
22 תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל־מְעֹונֹתָם יִרְבָּצוּן	22 ut erudiret principes ejus sicut semetipsum, et senes ejus prudentiam doceret.
23 יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלֹו וְלַעֲבֹדָתֹו עֲדֵי־עָרֶב	23 Et intravit Israël in Ægyptum, et Jacob accola fuit in terra Cham.
24 מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ׀ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ	24 Et auxit populum suum vehementer, et firmavit eum super inimicos ejus.
25 זֶה ׀ הַיָּם גָּדֹול וּרְחַב יָדָיִם שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיֹּות קְטַנֹּות עִם־גְּדֹלֹות	25 Convertit cor eorum, ut odirent populum ejus, et dolum facerent in servos ejus.
26 ם אֳנִיֹּות יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה־יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק־בֹּו	26 Misit Moysen servum suum ; Aaron quem elegit ipsum.
27 כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתֹּו	27 Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in terra Cham.
28 תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טֹוב	28 Misit tenebras, et obscuravit ; et non exacerbavit sermones suos.
29 תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל־עֲפָרָם יְשׁוּבוּן	29 Convertit aquas eorum in sanguinem, et occidit pisces eorum.
30 תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה	30 Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.
31 יְהִי כְבֹוד יְהוָה לְעֹולָם יִשְׂמַח יְהוָה בְּמַעֲשָׂיו	31 Dixit, et venit c?nomyia et ciniphes in omnibus finibus eorum.
32 הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ	32 Posuit pluvias eorum grandinem : ignem comburentem in terra ipsorum.
33 אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעֹודִי	33 Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum, et contrivit lignum finium eorum.
34 יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה	34 Dixit, et venit locusta, et bruchus cujus non erat numerus :
35 יִתַּמּוּ חַטָּאִים ׀ מִן־הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים ׀ עֹוד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה הַלְלוּ־יָהּ	35 et comedit omne f?num in terra eorum, et comedit omnem fructum terræ eorum.
	36 Et percussit omne primogenitum in terra eorum, primitias omnis laboris eorum.
	37 Et eduxit eos cum argento et auro, et non erat in tribubus eorum infirmus.
	38 Lætata est Ægyptus in profectione eorum, quia incubuit timor eorum super eos.
	39 Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.
	40 Petierunt, et venit coturnix, et pane cæli saturavit eos.
	41 Dirupit petram, et fluxerunt aquæ : abierunt in sicco flumina.
	42 Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.
	43 Et eduxit populum suum in exsultatione, et electos suos in lætitia.
	44 Et dedit illis regiones gentium, et labores populorum possederunt :
	45 ut custodiant justificationes ejus, et legem ejus requirant.