Isaiah (ישעיה) - Isaia 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	Біблія
1 לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחֹוק תַּעְלִים לְעִתֹּות בַּצָּרָה	1 Чому, о Господи, стоїш здалека, ховаєшся під час скорботи?
2 בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ ׀ בִּמְזִמֹּות זוּ חָשָׁבוּ	2 Коли гордує грішник, страждає вбогий і ловиться в лихі задуми, що той намислив.
3 כִּי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשֹׁו וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ׀ יְהוָה	3 Бо грішний вихваляється бажанням серця свого, і захланний хулить і зневажає Бога.
4 רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפֹּו בַּל־יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל־מְזִמֹּותָיו	4 Говорить грішник у своїй буті: «Не буде суду! Нема Бога! Такі й усі думки в нього.
5 יָחִילוּ [דָרְכּו כ] (דְרָכָיו ׀ ק) בְּכָל־עֵת מָרֹום מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדֹּו כָּל־צֹורְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם	5 Перед ним завжди стелиться щасна дорога. Суди твої далеко геть від нього, усіх противників своїх — він сміхом збуває.
6 אָמַר בְּלִבֹּו בַּל־אֶמֹּוט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע	6 Він каже в своїм серці: «Не піддамся! З роду в рід я не зазнаю лиха.»
7 אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמֹות וָתֹךְ תַּחַת לְשֹׁונֹו עָמָל וָאָוֶן	7 Уста в нього — повні прокльонів, обману і лукавства, а під язиком у нього лихо й переступ.
8 יֵשֵׁב ׀ בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ	8 Іде на засідки біля осель, і потайки невинного вбиває, очима так і зорить за нещасним.
9 יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר ׀ כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטֹוף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכֹו בְרִשְׁתֹּו	9 Він засідає, притаївшись, неначе лев у своїй криївці, він засідає, щоб бідака запопасти, хапає бідолаху й тягне у свою сітку.
10 [וַדָּכַה כ] (יִדְכֶּה ק) יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו [חֶלְכָּאִים כ] (חֵיל ק) (כָּאִים׃ ק)	10 Зіщулившись, до землі прилягає, і падають нещасні в його кігті.
11 אָמַר בְּלִבֹּו שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל־רָאָה לָנֶצַח	11 Каже у своїм серці: «Забув Бог, сховав лице своє й нічого вже не бачить.»
12 קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל־תִּשְׁכַּח [עֲנִיִּים כ] (עֲנָוִים׃ ק)	12 Устань, Господи Боже, піднеси руку! Не забудь убогих!
13 עַל־מֶה ׀ נִאֵץ רָשָׁע ׀ אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבֹּו לֹא תִּדְרֹשׁ	13 Чого б безбожник мав зневажати Бога, казати у своєму серці: «Ти не каратимеш ніколи!»
14 רָאִתָה כִּי־אַתָּה ׀ עָמָל וָכַעַס ׀ תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתֹום אַתָּה ׀ הָיִיתָ עֹוזֵר	14 Ти дивишся, ти бачиш біль і горе; вони завжди перед тобою. На тебе покладається нещасний, сироті — ти поміч.
15 בֹר זְרֹועַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרֹושׁ־רִשְׁעֹו בַל־תִּמְצָא	15 Зламай лукавому й безбожникові рамено; ти покараєш його злобу, і більш її не буде.
16 יְהוָה מֶלֶךְ עֹולָם וָעֶד אָבְדוּ גֹויִם מֵאַרְצֹו	16 Господь — цар на віки вічні, зникли погани з його землі.
17 תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ	17 Почув єси, о Господи, бажання вбогих, їх серце підбадьорив, прихилив твоє вухо,
18 לִשְׁפֹּט יָתֹום וָדָךְ בַּל־יֹוסִיף עֹוד לַעֲרֹץ אֱנֹושׁ מִן־הָאָרֶץ	18 щоб захистити право сироти й пригніченого, щоб земнородний не лякав уже більше.
19 וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֹו מִסְפָּר יִהְיוּ וְנַעַר יִכְתְּבֵם׃ פ
20 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא לֹא־יֹוסִיף עֹוד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
21 שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבֹּור
22 כִּי אִם־יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחֹול הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בֹּו כִּלָּיֹון חָרוּץ שֹׁוטֵף צְדָקָה
23 כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל־הָאָרֶץ׃ ס
24 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות אַל־תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיֹּון מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא־עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם
25 כִּי־עֹוד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל־תַּבְלִיתָם
26 וְעֹורֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאֹות שֹׁוט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עֹורֵב וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּם וּנְשָׂאֹו בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם
27 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי־שָׁמֶן
28 בָּא עַל־עַיַּת עָבַר בְּמִגְרֹון לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו
29 עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלֹון לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה
30 צַהֲלִי קֹולֵךְ בַּת־גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתֹות
31 נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ
32 עֹוד הַיֹּום בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדֹו הַר [בֵּית־ כ] (בַּת־צִיֹּון ק) גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם׃ ס
33 הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקֹּומָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ
34 וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנֹון בְּאַדִּיר יִפֹּול׃ ס