Isaiah (ישעיה) - Isaia 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	SMITH VAN DYKE
1 לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחֹוק תַּעְלִים לְעִתֹּות בַּצָּרָה	1 يا رب لماذا تقف بعيدا. لماذا تختفي في ازمنة الضيق‎.
2 בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ ׀ בִּמְזִמֹּות זוּ חָשָׁבוּ	2 ‎في كبرياء الشرير يحترق المسكين. يؤخذون بالمؤامرة التي فكروا بها‎.
3 כִּי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשֹׁו וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ׀ יְהוָה	3 ‎لان الشرير يفتخر بشهوات نفسه. والخاطف يجدف يهين الرب‎.
4 רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפֹּו בַּל־יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל־מְזִמֹּותָיו	4 ‎الشرير حسب تشامخ انفه يقول لا يطالب. كل افكاره انه لا اله‎.
5 יָחִילוּ [דָרְכּו כ] (דְרָכָיו ׀ ק) בְּכָל־עֵת מָרֹום מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדֹּו כָּל־צֹורְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם	5 ‎تثبت سبله في كل حين. عالية احكامك فوقه. كل اعدائه ينفث فيهم‎.
6 אָמַר בְּלִבֹּו בַּל־אֶמֹּוט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע	6 ‎قال في قلبه لا اتزعزع. من دور الى دور بلا سوء‎.
7 אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמֹות וָתֹךְ תַּחַת לְשֹׁונֹו עָמָל וָאָוֶן	7 ‎فمه مملوء لعنة وغشا وظلما. تحت لسانه مشقة واثم‎.
8 יֵשֵׁב ׀ בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ	8 ‎يجلس في مكمن الديار في المختفيات يقتل البري. عيناه تراقبان المسكين‎.
9 יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר ׀ כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטֹוף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכֹו בְרִשְׁתֹּו	9 ‎يكمن في المختفى كاسد في عرّيسه. يكمن ليخطف المسكين. يخطف المسكين بجذبه في شبكته‎.
10 [וַדָּכַה כ] (יִדְכֶּה ק) יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו [חֶלְכָּאִים כ] (חֵיל ק) (כָּאִים׃ ק)	10 ‎فتنسحق وتنحني وتسقط المساكين ببراثنه‎.
11 אָמַר בְּלִבֹּו שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל־רָאָה לָנֶצַח	11 ‎قال في قلبه ان الله قد نسي. حجب وجهه. لا يرى الى الابد
12 קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל־תִּשְׁכַּח [עֲנִיִּים כ] (עֲנָוִים׃ ק)	12 قم يا رب. يا الله ارفع يدك. لا تنس المساكين‎.
13 עַל־מֶה ׀ נִאֵץ רָשָׁע ׀ אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבֹּו לֹא תִּדְרֹשׁ	13 ‎لماذا اهان الشرير الله. لماذا قال في قلبه لا تطالب‎.
14 רָאִתָה כִּי־אַתָּה ׀ עָמָל וָכַעַס ׀ תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתֹום אַתָּה ׀ הָיִיתָ עֹוזֵר	14 ‎قد رأيت لانك تبصر المشقة والغم لتجازي بيدك. اليك يسلم المسكين امره. انت صرت معين اليتيم
15 בֹר זְרֹועַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרֹושׁ־רִשְׁעֹו בַל־תִּמְצָא	15 احطم ذراع الفاجر. والشرير تطلب شرّه ولا تجده‎.
16 יְהוָה מֶלֶךְ עֹולָם וָעֶד אָבְדוּ גֹויִם מֵאַרְצֹו	16 ‎الرب ملك الى الدهر والابد بادت الامم من ارضه‎.
17 תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ	17 ‎تأوه الودعاء قد سمعت يا رب. تثبت قلوبهم. تميل اذنك
18 לִשְׁפֹּט יָתֹום וָדָךְ בַּל־יֹוסִיף עֹוד לַעֲרֹץ אֱנֹושׁ מִן־הָאָרֶץ	18 لحق اليتيم والمنسحق لكي لا يعود ايضا يرعبهم انسان من الارض
19 וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֹו מִסְפָּר יִהְיוּ וְנַעַר יִכְתְּבֵם׃ פ
20 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא לֹא־יֹוסִיף עֹוד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
21 שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבֹּור
22 כִּי אִם־יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחֹול הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בֹּו כִּלָּיֹון חָרוּץ שֹׁוטֵף צְדָקָה
23 כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל־הָאָרֶץ׃ ס
24 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות אַל־תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיֹּון מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא־עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם
25 כִּי־עֹוד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל־תַּבְלִיתָם
26 וְעֹורֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאֹות שֹׁוט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עֹורֵב וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּם וּנְשָׂאֹו בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם
27 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי־שָׁמֶן
28 בָּא עַל־עַיַּת עָבַר בְּמִגְרֹון לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו
29 עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלֹון לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה
30 צַהֲלִי קֹולֵךְ בַּת־גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתֹות
31 נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ
32 עֹוד הַיֹּום בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדֹו הַר [בֵּית־ כ] (בַּת־צִיֹּון ק) גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם׃ ס
33 הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקֹּומָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ
34 וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנֹון בְּאַדִּיר יִפֹּול׃ ס