1 וַיַּעַן יְהוָה אֶת־אִיֹּוב וַיֹּאמַר | 1 فاجاب الرب ايوب فقال |
2 הֲרֹב עִם־שַׁדַּי יִסֹּור מֹוכִיחַ אֱלֹוהַּ יַעֲנֶנָּה׃ פ | 2 هل يخاصم القدير موبّخه ام المحاجّ الله يجاوبه |
3 וַיַּעַן אִיֹּוב אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר | 3 فاجاب ايوب الرب وقال |
4 הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמֹו־פִי | 4 ها انا حقير فماذا اجاوبك. وضعت يدي على فمي. |
5 אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אֹוסִיף׃ פ | 5 مرة تكلمت فلا اجيب ومرتين فلا ازيد |
6 וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיֹּוב [מִן כ] [סְעָרָה כ] (מִן ׀ ק) (סְעָרָה ק) וַיֹּאמַר | 6 فاجاب الرب ايوب من العاصفة فقال |
7 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהֹודִיעֵנִי | 7 الآن شدّ حقويك كرجل. اسألك فتعلمني. |
8 הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק | 8 لعلك تناقض حكمي. تستذنبني لكي تتبرر انت. |
9 וְאִם־זְרֹועַ כָּאֵל ׀ לָךְ וּבְקֹול כָּמֹהוּ תַרְעֵם | 9 هل لك ذراع كما لله وبصوت مثل صوته ترعد. |
10 עֲדֵה נָא גָאֹון וָגֹבַהּ וְהֹוד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ | 10 تزيّن الآن بالجلال والعزّ والبس المجد والبهاء. |
11 הָפֵץ עֶבְרֹות אַפֶּךָ וּרְאֵה כָל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ | 11 فرّق فيض غضبك وانظر كل متعظم واخفضه. |
12 רְאֵה כָל־גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם | 12 انظر الى كل متعظم وذلّله ودس الاشرار في مكانهم. |
13 טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן | 13 اطمرهم في التراب معا واحبس وجوههم في الظلام. |
14 וְגַם־אֲנִי אֹודֶךָּ כִּי־תֹושִׁעַ לְךָ יְמִינֶךָ | 14 فانا ايضا احمدك لان يمينك تخلصك |
15 הִנֵּה־נָא בְהֵמֹות אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל | 15 هوذا بهيموث الذي صنعته معك. ياكل العشب مثل البقر. |
16 הִנֵּה־נָא כֹחֹו בְמָתְנָיו וְאֹנֹו בִּשְׁרִירֵי בִטְנֹו | 16 ها هي قوته في متنيه وشدته في عضل بطنه. |
17 יַחְפֹּץ זְנָבֹו כְמֹו־אָרֶז גִּידֵי [פַחֲדֹו כ] (פַחֲדָיו ק) יְשֹׂרָגוּ | 17 يخفض ذنبه كارزة. عروق فخذيه مضفورة. |
18 עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל | 18 عظامه انابيب نحاس. جرمها حديد ممطول. |
19 הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי־אֵל הָעֹשֹׂו יַגֵּשׁ חַרְבֹּו | 19 هو اول اعمال الله. الذي صنعه اعطاه سيفه. |
20 כִּי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לֹו וְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ־שָׁם | 20 لان الجبال تخرج له مرعى وجميع وحوش البر تلعب هناك. |
21 תַּחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה | 21 تحت السدرات يضطجع في ستر القصب والغمقة. |
22 יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלֹו יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי־נָחַל | 22 تظلله السدرات بظلها. يحيط به صفصاف السواقي. |
23 הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפֹּוז יִבְטַח ׀ כִּי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּיהוּ | 23 هوذا النهر يفيض فلا يفر هو. يطمئن ولو اندفق الاردن في فمه. |
24 בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמֹוקְשִׁים יִנְקָב־אָף | 24 هل يؤخذ من امامه. هل يثقب انفه بخزامة |
25 תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנֹו | |
26 הֲתָשִׂים אַגְמֹון בְּאַפֹּו וּבְחֹוחַ תִּקֹּוב לֶחֱיֹו | |
27 הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם־יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכֹּות | |
28 הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עֹולָם | |
29 הַתְשַׂחֶק־בֹּו כַּצִּפֹּור וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרֹותֶיךָ | |
30 יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים | |
31 הַתְמַלֵּא בְשֻׂכֹּות עֹורֹו וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשֹׁו | |
32 שִׂים־עָלָיו כַּפֶּךָ זְכֹר מִלְחָמָה אַל־תֹּוסַף | |