Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הֶן־כֹּל רָאֲתָה עֵינִי שָׁמְעָה אָזְנִי וַתָּבֶן לָהּ	1 Ecce omnia hæc vidit oculus meus, et audivit auris mea, et intellexi singula.
2 כְּדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם־אָנִי לֹא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם	2 Secundum scientiam vestram et ego novi : nec inferior vestri sum.
3 אוּלָם אֲנִי אֶל־שַׁדַּי אֲדַבֵּר וְהֹוכֵחַ אֶל־אֵל אֶחְפָּץ	3 Sed tamen ad Omnipotentem loquar, et disputare cum Deo cupio :
4 וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי־שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם	4 prius vos ostendens fabricatores mendacii, et cultores perversorum dogmatum.
5 מִי־יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה	5 Atque utinam taceretis, ut putaremini esse sapientes.
6 שִׁמְעוּ־נָא תֹוכַחְתִּי וְרִבֹות שְׂפָתַי הַקְשִׁיבוּ	6 Audite ergo correptionem meam, et judicium labiorum meorum attendite.
7 הַלְאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה וְלֹו תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה	7 Numquid Deus indiget vestro mendacio, ut pro illo loquamini dolos ?
8 הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן אִם־לָאֵל תְּרִיבוּן	8 numquid faciem ejus accipitis, et pro Deo judicare nitimini ?
9 הֲטֹוב כִּי־יַחְקֹר אֶתְכֶם אִם־כְּהָתֵל בֶּאֱנֹושׁ תְּהָתֵלּוּ בֹו	9 aut placebit ei quem celare nihil potest ? aut decipietur, ut homo, vestris fraudulentiis ?
10 הֹוכֵחַ יֹוכִיחַ אֶתְכֶם אִם־בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן	10 Ipse vos arguet, quoniam in abscondito faciem ejus accipitis.
11 הֲלֹא אֵתֹו תְּבַעֵת אֶתְכֶם וּפַחְדֹּו יִפֹּל עֲלֵיכֶם	11 Statim ut se commoverit, turbabit vos, et terror ejus irruet super vos.
12 זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי־אֵפֶר לְגַבֵּי־חֹמֶר גַּבֵּיכֶם	12 Memoria vestra comparabitur cineri, et redigentur in lutum cervices vestræ.
13 הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה־אָנִי וְיַעֲבֹר עָלַי מָה	13 Tacete paulisper, ut loquar quodcumque mihi mens suggesserit.
14 עַל־מָה ׀ אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי	14 Quare lacero carnes meas dentibus meis, et animam meam porto in manibus meis ?
15 הֵן יִקְטְלֵנִי [לֹא כ] (לֹו ק) אֲיַחֵל אַךְ־דְּרָכַי אֶל־פָּנָיו אֹוכִיחַ	15 Etiam si occiderit me, in ipso sperabo : verumtamen vias meas in conspectu ejus arguam.
16 גַּם־הוּא־לִי לִישׁוּעָה כִּי־לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבֹוא	16 Et ipse erit salvator meus : non enim veniet in conspectu ejus omnis hypocrita.
17 שִׁמְעוּ מֹועַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם	17 Audite sermonem meum, et ænigmata percipite auribus vestris.
18 הִנֵּה־נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט יָדַעְתִּי כִּי־אֲנִי אֶצְדָּק	18 Si fuero judicatus, scio quod justus inveniar.
19 מִי־הוּא יָרִיב עִמָּדִי כִּי־עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָע	19 Quis est qui judicetur mecum ? veniat : quare tacens consumor ?
20 אַךשְְׁ־תַּיִם אַל־תַּעַשׂ עִמָּדִי אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר	20 Duo tantum ne facias mihi, et tunc a facie tua non abscondar :
21 כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל־תְּבַעֲתַנִּי	21 manum tuam longe fac a me, et formido tua non me terreat.
22 וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה אֹו־אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי	22 Voca me, et ego respondebo tibi : aut certe loquar, et tu responde mihi.
23 כַּמָּה לִי עֲוֹנֹות וְחַטָּאֹות פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי	23 Quantas habeo iniquitates et peccata ? scelera mea et delicta ostende mihi.
24 לָמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְתַחְשְׁבֵנִי לְאֹויֵב לָךְ	24 Cur faciem tuam abscondis, et arbitraris me inimicum tuum ?
25 הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרֹוץ וְאֶת־קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף	25 Contra folium, quod vento rapitur, ostendis potentiam tuam, et stipulam siccam persequeris :
26 כִּי־תִכְתֹּב עָלַי מְרֹרֹות וְתֹורִישֵׁנִי עֲוֹנֹות נְעוּרָי	26 scribis enim contra me amaritudines, et consumere me vis peccatis adolescentiæ meæ.
27 וְתָשֵׂם בַּסַּד ׀ רַגְלַי וְתִשְׁמֹור כָּל־אָרְחֹותָי עַל־שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה	27 Posuisti in nervo pedem meum, et observasti omnes semitas meas, et vestigia pedum meorum considerasti :
28 וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה כְּבֶגֶד אֲכָלֹו עָשׁ	28 qui quasi putredo consumendus sum, et quasi vestimentum quod comeditur a tinea.