Qoelet 3

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Ogni cosa ha il [suo] tempo, e c'è il momento adatto per ogni cosa sotto il cielo:	1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים
2 tempo di nascere e tempo di morire, tempo di piantare e tempo di svellere ciò ch'è stato piantato,	2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע
3 tempo d'uccidere e tempo di sanare, tempo di demolire e tempo di fabbricare,	3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות
4 tempo di piangere e tempo di ridere, tempo di far cordoglio e tempo di ballare,	4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד
5 tempo di gettar via le pietre e tempo di raccoglierle, tempo d'abbracciare e tempo di star lungi dagli amplessi,	5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק
6 tempo d'acquistare e tempo di perdere, tempo di tener di conto e tempo di buttar via,	6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך
7 tempo di strappare e tempo di ricucire, tempo di tacere e tempo di parlare,	7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר
8 tempo d'amare e tempo d'odiare, tempo per la guerra e tempo per la pace.	8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום
9 Che vantaggio ha l'uomo da tutta la sua fatica?	9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל
10 Vidi la triste occupazione, che Dio ha dato agli uomini perchè si travaglino in essa!	10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו
11 Tutto egli ha fatto bene a suo tempo, e ha abbandonato il mondo alle loro investigazioni; ma così che l'uomo non valga a scoprire l'opera, che Dio ha fatto dal principio alla fine.	11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף
12 E riconobbi che non c'è di meglio [per l'uomo] che gioire e passarsela bene nella sua vita;	12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו
13 e che se un uomo mangia e beve e gode benessere per via del suo lavoro, gli è un dono di Dio.	13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא
14 capii che tutto, quanto Iddio fa, dura in perpetuo: nulla ci si può aggiungere, nulla togliere. E così fa Iddio, per esser temuto.	14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו
15 Quel che già fu, è ancora, e quel che sarà, già è stato: e Iddio rinnova ciò ch'è passato.	15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף
16 Vidi anche, sotto il sole, al posto del diritto [star] l'empietà, e al posto della giustizia l'iniquità.	16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע
17 E dissi in cuor mio:«Iddio giudicherà il giusto e l'empio, e sarà allora il tempo d'ogni cosa».	17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם
18 Dissi in cuor mio circa i figliuoli degli uomini:«Li prova Iddio, per far loro vedere che son simili ai bruti».	18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
19 Perciò una stessa è la fine dell'uomo e dei bruti, ed uguale il destino d'entrambi: come l'uomo muore, così muoiono i bruti. Uno stesso fiato han tutti, e nulla ha l'uomo di più del bruto. [Perchè] tutto è soggetto a vanità,	19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
20 e tutte le cose vanno a un luogo: dalla polvere furon tratte e in polvere parimenti ritornano.	20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
21 Chi sa se lo spirito degli uomini salga in alto, e se lo spirito de'bruti scenda giù [sotterra]?	21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ
22 Pertanto riconobbi nulla esservi di meglio, che il godersela l'uomo nelle proprie opere. E questa è la sua parte: chi gli farà vedere, infatti, quel che sarà dopo di lui?	22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו