Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם	1 "Frères et pères, écoutez ce que j'ai maintenant à vous dire pour ma défense."
2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר	2 Quand ils entendirent qu'il s'adressait à eux en langue hébraïque, leur silence se fit plus profond. Ilpoursuivit:
3 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום	3 "Je suis Juif. Né à Tarse en Cilicie, j'ai cependant été élevé ici dans cette ville, et c'est aux pieds deGamaliel que j'ai été formé à l'exacte observance de la Loi de nos pères, et j'étais rempli du zèle de Dieu, commevous l'êtes tous aujourd'hui.
4 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים	4 J'ai persécuté à mort cette Voie, chargeant de chaînes et jetant en prison hommes et femmes,
5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו	5 comme le grand prêtre m'en est témoin, ainsi que tout le collège des anciens. J'avais même reçud'eux des lettres pour les frères de Damas, et je m'y rendais en vue d'amener ceux de là-bas enchaînés àJérusalem pour y être châtiés.
6 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים	6 "Je faisais route et j'approchais de Damas, quand tout à coup, vers midi, une grande lumière venuedu ciel m'enveloppa de son éclat.
7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני	7 Je tombai sur le sol et j'entendis une voix qui me disait: Saoul, Saoul, pourquoi me persécutes-tu?
8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו	8 Je répondis: Qui es-tu, Seigneur? Il me dit alors: Je suis Jésus le Nazôréen, que tu persécutes.
9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו	9 Ceux qui étaient avec moi virent bien la lumière, mais ils n'entendirent pas la voix de celui qui meparlait.
10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות	10 Je repris: Que dois-je faire, Seigneur? Le Seigneur me dit: Relève-toi. Va à Damas. Là on te diratout ce qu'il t'est prescrit de faire.
11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק	11 Mais comme je n'y voyais plus à cause de l'éclat de cette lumière, c'est conduit par la main de mescompagnons que j'arrivai à Damas.
12 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם	12 "Il y avait là un certain Ananie, homme dévot selon la Loi et jouissant du bon témoignage de tousles Juifs de la ville;
13 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו	13 il vint me trouver et, une fois près de moi, me dit: Saoul, mon frère, recouvre la vue. Et moi, aumême instant, je pus le voir.
14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו	14 Il dit alors: Le Dieu de nos pères t'a prédestiné à connaître sa volonté, à voir le Juste et à entendre lavoix sortie de sa bouche;
15 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת	15 car pour lui tu dois être témoin devant tous les hommes de ce que tu as vu et entendu.
16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו	16 Pourquoi tarder encore? Allons! Reçois le baptême et purifie-toi de tes péchés en invoquant sonnom.
17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה	17 "De retour à Jérusalem, il m'est arrivé, un jour que je priais dans le Temple, de tomber en extase.
18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי	18 Je vis le Seigneur, qui me dit: Hâte-toi, sors vite de Jérusalem, car ils n'accueilleront pas tontémoignage à mon sujet. --
19 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך	19 Seigneur, répondis-je, ils savent pourtant bien que, de synagogue en synagogue, je faisais jeter enprison et battre de verges ceux qui croient en toi;
20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו	20 et quand on répandait le sang d'Etienne, ton témoin, j'étais là, moi aussi, d'accord avec ceux qui letuaient, et je gardais leurs vêtements'
21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך	21 Il me dit alors: Va; c'est au loin, vers les païens, que moi, je veux t'envoyer."
22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה	22 Jusque-là on l'écoutait. Mais à ces mots, on se mit à crier: "Otez de la terre un pareil individu! Iln'est pas digne de vivre."
23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה	23 On vociférait, on jetait ses vêtements, on lançait de la poussière en l'air.
24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו	24 Le tribun le fit alors introduire dans la forteresse et ordonna de lui donner la question par le fouet,afin de savoir pour quel motif on criait ainsi contre lui.
25 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט	25 Quand on l'eut attaché avec les courroies, Paul dit au centurion de service: "Un citoyen romain, etqui n'a même pas été jugé, vous est-il permis de lui appliquer le fouet?"
26 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא	26 A ces mots, le centurion alla trouver le tribun pour le prévenir: "Que vas-tu faire? Cet homme estcitoyen romain."
27 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן	27 Le tribun vint donc demander à Paul: "Dis-moi, tu es citoyen romain?" - "Oui", répondit-il.
28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה	28 Le tribun reprit: "Moi, il m'a fallu une forte somme pour acheter ce droit de cité" - "Et moi, dit Paul,je l'ai de naissance."
29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו	29 Aussitôt donc, ceux qui allaient le mettre à la question s'écartèrent de lui et le tribun lui-même eutpeur, sachant que c'était un citoyen romain qu'il avait chargé de chaînes.
30 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם	30 Le lendemain, voulant savoir de quoi les Juifs l'accusaient au juste, il le fit détacher et ordonna auxgrands prêtres ainsi qu'à tout le Sanhédrin de se réunir; puis il amena Paul et le fit comparaître devant eux.