1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה | 1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה |
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה | 2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה |
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא | 3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא |
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים | 4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים |
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר | 5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר |
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם | 6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם |
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה | 7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה |
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה | 8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה |
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה | 9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה |
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו | 10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו |
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו | 11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו |
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע | 12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע |
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר | 13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר |
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת | 14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת |
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו | 15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו |
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו | 16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו |
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר | 17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר |
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס | 18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס |
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן | 19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן |
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית | 20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית |
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי | 21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי |
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים | 22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים |
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך | 23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך |
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון | 24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון |
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות | 25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות |
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת | 26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת |
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם | 27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם |
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך | 28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך |
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו | 29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו |
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא | 30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא |
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה | 31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה |
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי | 32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי |
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד | 33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד |
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה | 34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה |
35 ויבך ישוע | 35 ויבך ישוע |
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו | 36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו |
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות | 37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות |
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה | 38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה |
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו | 39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו |
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים | 40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים |
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני | 41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני |
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני | 42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני |
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא | 43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא |
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו | 44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו |
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו | 45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו |
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע | 46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע |
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה | 47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה |
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו | 48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו |
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה | 49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה |
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו | 50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו |
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם | 51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם |
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים | 52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים |
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה | 53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה |
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו | 54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו |
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו | 55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו |
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג | 56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג |
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו | 57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו |