Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה	1 Après cela, le Seigneur en choisit 72 autres. Il les envoya deux par deux en avant de lui vers toutes les villes et tous les endroits où lui-même pensait aller.
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו	2 Il leur disait: "La moisson est abondante et les ouvriers sont peu nombreux! Priez donc le Seigneur de la moisson pour qu’il envoie des ouvriers à sa moisson!
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים	3 “Allez! Je vous envoie comme des agneaux au milieu des loups.
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך	4 Vous n’emporterez ni bourse, ni sac, ni chaussures, et sur le chemin vous n’irez pas saluer qui que ce soit.
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה	5 Lorsque vous entrerez dans une maison vous commencerez par dire: Paix à cette maison!
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב	6 Si la paix trouve là un de ses fils, elle reposera sur lui, sinon elle reviendra sur vous.
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית	7 “Le temps que vous restez dans cette maison, acceptez ce qu’ils ont à boire et à manger, car l’ouvrier mérite son salaire. Mais ne passez pas de maison en maison.
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם	8 “Dans les villes où vous entrez et où l’on vous reçoit, mangez ce qu’on vous sert.
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים	9 Guérissez leurs malades et dites-leur: ‘Le Royaume de Dieu est maintenant tout proche de vous!’
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו	10 “Mais si vous êtes entrés dans une ville où l’on ne vous reçoit pas, vous irez dire sur les places:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים	11 ‘Même la poussière de votre ville qui s’est collée à nos pieds, nous vous la laissons! Vous saurez quand même que le Royaume de Dieu est tout proche!’
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא	12 Je vous le dis: au jour du jugement Sodome s’en tirera à meilleur compte que cette ville-là!
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו	13 “Malheur à toi, Korazin! Malheur à toi Bethsaïde! Car si l’on avait eu dans Tyr et dans Sidon les miracles qui ont eu lieu chez vous, depuis longtemps elles auraient fait pénitence avec le sac, assises sur la cendre.
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם	14 Tyr et Sidon s’en tireront sûrement à meilleur compte que vous au jour du jugement!
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי	15 Et toi, Capharnaüm, vas-tu t’élever jusqu’au ciel? Non, tu descendras jusque chez les morts!
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני	16 “Celui qui vous écoute, c’est moi qu’il écoute; celui qui vous rejette, c’est moi qu’il rejette, et celui qui me rejette, rejette celui qui m’a envoyé!”
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך	17 Les 72 revinrent tout joyeux: "Seigneur, disaient-ils, on prononçait ton nom, et même les démons nous étaient soumis!”
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים	18 Jésus leur dit: "Je voyais Satan descendre du ciel en flèche, comme un éclair!
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם	19 Voyez, je vous ai donné autorité pour piétiner serpents et scorpions, et toute la puissance de l’ennemi: aucune arme ne vous atteindra.
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים	20 Mais s’il faut vous réjouir, ce n’est pas parce que les esprits vous sont soumis; réjouissez-vous de ce que vos noms sont inscrits dans les cieux.”
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך	21 À cette heure même Jésus fut pris tout entier par la joie de l’Esprit Saint. Il éleva la voix et dit: "Je proclamerai tes grandeurs, Père, Seigneur du ciel et de la terre, car tu as caché ces choses aux sages comme aux intelligents et tu les as révélées à des tout-petits. Oui Père, c’est cela qui t’a paru bon!
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו	22 “Tout m’a été remis par mon Père et personne ne sait qui est le Fils, si ce n’est le Père; ni le Père, si ce n’est le Fils, et celui à qui le Fils veut le révéler.”
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים	23 Jésus se tourna vers les disciples, à un moment où ils étaient seuls, et il leur dit: "Heureux les yeux qui voient ce que vous voyez.
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו	24 Oui, je vous le dis: beaucoup de prophètes et de rois ont voulu voir ce que vous voyez et ne l’ont pas vu, entendre ce que vous entendez, et ne l’ont pas entendu!”
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם	25 Un maître de la Loi se leva et lui dit pour l’embarrasser: "Maître, que dois-je faire pour recevoir la vie éternelle?”
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא	26 Jésus lui dit: "Que dit l’Écriture, que vois-tu dans la Loi?”
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך	27 L’homme répondit: “Tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton cœur, de toute ton âme, de toute ta force, de toute ton intelligence, et ton prochain comme toi-même.”
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה	28 Jésus lui dit: "Ta réponse est exacte. Fais cela et tu vivras.”
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי	29 Mais lui voulut s’expliquer, il dit à Jésus: "Et qui est mon prochain?”
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם	30 Jésus alors se mit à raconter: "Un homme descendait de Jérusalem à Jéricho. Il tomba au milieu de bandits qui lui enlevèrent jusqu’à ses vêtements. Ils s’enfuirent le laissant couvert de plaies et à demi mort.
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו	31 “Un prêtre par hasard descendait ce même chemin; il vit l’homme et passa de l’autre côté.
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו	32 Un Lévite venait par la même route; arrivé à cet endroit, lui aussi vit l’homme; il changea de côté et passa.
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו	33 “Mais voici qu’un Samaritain fait le même trajet, et quand il se trouve face au blessé, il a vraiment pitié de lui.
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו	34 Il s’approche et bande ses blessures en y mettant de l’huile et du vin. Puis il l’installe sur sa propre bête et le conduit jusqu’à une auberge où il prend soin de lui.
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך	35 Le lendemain il sort deux pièces d’argent et les donne à l’hôtelier en lui disant: Fais pour lui le nécessaire; si tu dépenses davantage, je te le rembourserai au retour.”
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים	36 Jésus alors demanda: "À ton avis, lequel des trois s’est fait le prochain de l’homme qui a été victime des bandits?”
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה	37 L’autre répondit: "Celui qui a eu pitié de lui.” Et Jésus lui dit: "Va, et fais pareil.”
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה	38 En cours de route, Jésus entra dans un village et une femme nommée Marthe le reçut chez elle.
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו	39 Elle avait une sœur, du nom de Marie, qui s’était assise aux pieds du Seigneur et restait à écouter sa parole.
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי	40 Marthe, pendant ce temps, était absorbée par tout le service. À la fin elle se tourne vers Jésus et lui dit: "Seigneur, ne vois-tu pas que ma sœur me laisse seule avec le service? Dis-lui donc de m’aider!”
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה	41 Mais le Seigneur lui répond: "Marthe, Marthe, tu t’inquiètes et tu t’agites pour tant de choses!
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה	42 Une seule est nécessaire. Marie a choisi la meilleure part, elle ne lui sera pas retirée.”