Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב	1 Jésus descendit de la montagne et une foule nombreuse se mit à le suivre.
2 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני	2 Alors s’approche un lépreux, il se prosterne devant lui en disant: "Seigneur, si tu veux, tu peux me purifier.”
3 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו	3 Jésus étend la main et le touche en disant: "Eh bien, je le veux, sois purifié!” Et aussitôt il est pur: plus de lèpre.
4 ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם	4 Alors Jésus lui dit: "Écoute bien, n’en parle à personne, mais va te montrer aux prêtres et présente l’offrande comme Moïse l’a ordonné: tu feras ainsi ta déclaration.”
5 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר	5 Comme Jésus partait pour Capharnaüm, un officier s’approcha et lui fit cette demande:
6 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד	6 "Seigneur, mon serviteur est au lit à la maison. Il est paralysé et il souffre terriblement.”
7 ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו	7 Jésus lui dit: "J’y vais et je le guérirai.”
8 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי	8 L’officier répondit: "Seigneur, qui suis-je pour que tu viennes sous mon toit? Dis un mot seulement et mon serviteur sera guéri.
9 כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה	9 Moi-même j’obéis, mais j’ai aussi des soldats sous mes ordres. Quand je dis à l’un: ‘Pars!’ il part. Je dis à un autre: ‘Viens!’ et il vient. Je dis à mon serviteur: ‘Fais cela!’ et il le fait.”
10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת	10 Jésus l’écoutait, et il en était dans l’admiration. Alors il déclara à ceux qui l’accompagnaient: "En vérité, je vous le dis, je n’ai rencontré une telle foi chez personne en Israël.
11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים	11 Je vous l’affirme: beaucoup viendront de l’orient et de l’occident et seront au festin avec Abraham, Isaac et Jacob dans le Royaume des Cieux.
12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים	12 Et par contre, ceux pour qui était le Royaume seront jetés dehors dans les ténèbres. Là il y aura pleurs et grincements de dents.”
13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא	13 Alors Jésus dit à l’officier: "Va, et que tout se fasse pour toi comme tu as cru.” À l’instant même le serviteur fut guéri.
14 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת	14 Jésus arriva à la maison de Pierre; il y trouva la belle-mère de ce dernier au lit avec de la fièvre.
15 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם	15 Il lui prit alors la main et la fièvre tomba. Elle se leva et se mit à leur faire le service.
16 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים	16 Le soir venu, on commença à lui amener des personnes qui souffraient de divers démons. D’un mot il chassa les esprits, et il guérit tous ceux qui allaient mal.
17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם	17 Ainsi s’accomplissait la parole dite autrefois par le prophète Isaïe: Il a pris nos faiblesses, lui-même a porté nos maladies.
18 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים	18 Comme Jésus se voyait pressé par la foule, il donna l’ordre de passer sur l’autre rive.
19 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך	19 À ce moment-là, un expert de la Loi s’approcha pour lui dire: "Maître, je suis prêt à te suivre partout où tu iras!”
20 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו	20 Jésus lui répondit: "Les renards ont un terrier, les oiseaux du ciel ont un nid; mais le Fils de l’Homme n’a pas où reposer sa tête.”
21 ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי	21 Un autre disciple de Jésus lui dit: "Seigneur, permets-moi d’abord de retourner, que je puisse enterrer mon père.”
22 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם	22 Jésus lui dit: "Suis-moi, et laisse les morts enterrer leurs morts.”
23 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו	23 Jésus monta dans la barque et ses disciples le suivirent.
24 והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן	24 Mais la mer devint de plus en plus agitée, si bien que des vagues passaient par-dessus la barque; et lui dormait.
25 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו	25 Ils s’approchent donc et le réveillent en lui disant: "Seigneur, sauve-nous, nous sommes perdus!”
26 ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה	26 Mais lui leur dit: "Comme vous êtes peureux, gens de peu de foi!” Jésus se lève alors, il rappelle à l’ordre les vents et la mer, et c’est le grand calme.
27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון	27 Les gens en étaient tout étonnés; ils disaient: "Mais que peut-il bien être? Même les vents et la mer lui obéissent!”
28 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא	28 Quand Jésus atteignit le rivage, sur le territoire de Gadara, deux possédés du démon sortirent du milieu des tombes et vinrent à sa rencontre. C’étaient des hommes si sauvages que personne ne pouvait passer sur ce chemin.
29 והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו	29 Et voici qu’ils se mettent à crier: "Qu’est-ce que tu nous veux, fils de Dieu? Es-tu venu pour nous torturer avant l’heure?”
30 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם	30 À une certaine distance il y avait un troupeau de cochons qui cherchaient leur nourriture.
31 ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים	31 Les démons lui font alors cette demande: "Si tu veux nous mettre dehors, envoie-nous dans ce troupeau de cochons.”
32 ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים	32 Jésus leur dit: "Allez.” Ils sortent donc et s’en vont vers les cochons, et voilà tout le troupeau qui dévale la pente jusqu’à la mer où les bêtes se noient.
33 וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים	33 Les gardiens de cochons s’enfuient vers la ville et, quand ils arrivent, ils racontent l’affaire des possédés.
34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם	34 Tous les gens de la ville sortent alors de chez eux à la rencontre de Jésus et, aussitôt qu’ils le voient, ils lui demandent de quitter leur territoire.