Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 Gesù riprese a parlar loro in parabole e disse:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 "E' simile il regno dei cieli a un re il quale fece un banchetto di nozze per suo figlio.
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 Egli mandò i suoi servi a chiamare coloro che erano stati invitati alle nozze; ma questi non vollero venire.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 Di nuovo mandò altri servi dicendo: "Dite agli invitati: ecco, ho preparato il mio pranzo: i miei buoi e gli animali ingrassati sono già stati macellati e tutto è pronto; venite alle nozze".
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 Ma essi, noncuranti, andarono chi ai propri campi, chi ai propri affari.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 Altri poi, presi i servi, li maltrattarono e li uccisero.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 Il re, adiratosi, inviò i suoi eserciti ad annientare quegli omicidi e a incendiarne la città.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Dice quindi ai servi: "Il banchetto nuziale è pronto, ma gli invitati non ne erano degni.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Andate dunque ai crocicchi delle vie e chiamate alle nozze tutti quelli che troverete".
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 Andarono quei servi per le vie e radunarono tutti quelli che trovarono, buoni e cattivi; e così la sala si riempì di commensali.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 Entrato il re a vedere i commensali, trovò là un uomo che non indossava la veste nuziale.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 Gli dice: "Amico, come mai sei entrato qui senza la veste nuziale?". Egli ammutolì.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Allora il re disse ai suoi servitori: "Legatelo mani e piedi e gettatelo nelle tenebre esteriori: là sarà pianto e stridore di denti".
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 Infatti molti sono chiamati, ma pochi eletti".
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Allora i farisei, ritiratisi, tennero consiglio per vedere come coglierlo in fallo nei suoi discorsi.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 Mandarono dunque a lui i propri discepoli, insieme agli erodiani, per dirgli: "Maestro, sappiamo che sei veritiero e che insegni la via di Dio con verità e che non hai soggezione di nessuno; infatti non guardi in faccia ad alcuno.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Dicci dunque il tuo parere: è lecito o no pagare il tributo a Cesare?".
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Gesù, conoscendo la loro malizia, disse: "Perché volete tentarmi, ipocriti?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Mostratemi la moneta del tributo". Essi gli presentarono un denaro.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 Dice loro: "Di chi è l'effigie con l'iscrizione?".
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 Rispondono: "Di Cesare". Ed egli disse loro: "Date dunque a Cesare quello che è di Cesare e a Dio quello che è di Dio".
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 All'udir ciò rimasero stupiti e, lasciatolo, se ne andarono.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 In quel giorno si avvicinarono a lui dei sadducei, quelli che affermano non esserci risurrezione, e lo interrogarono
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 dicendo: "Maestro, Mosè ha ordinato: Se uno muore senza figli, suo fratello ne sposerà la vedova e così darà a suo fratello una discendenza.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Ora c'erano fra noi sette fratelli. Il primo appena sposato, morì e, non avendo discendenza, lasciò la moglie a suo fratello.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 La stessa cosa accadde al secondo e al terzo, fino al settimo.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 Dopo di tutti, morì anche la donna.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 Ora, nella risurrezione, di chi fra i sette sarà moglie? Infatti appartenne a tutti".
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Gesù rispose: "Siete in errore, poiché non conoscete le Scritture né la potenza di Dio.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 Infatti nella risurrezione non si prende né moglie né marito, ma si è come angeli di Dio in cielo.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 Quanto poi alla risurrezione dei morti, non avete letto ciò che a voi disse Dio:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 Io sono il Dio di Abramo, il Dio di Isacco, il Dio di Giacobbe? Dio non è un Dio di morti, ma di viventi".
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 All'udir ciò, le folle rimanevano stupite per la sua dottrina.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 I farisei, saputo che Gesù aveva messo a tacere i sadducei, si radunarono insieme,
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 e uno di loro, dottore della legge, lo interrogò per metterlo alla prova:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 "Maestro, qual è il precetto più grande della legge?".
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 Egli rispose: "Amerai il Signore Dio tuo con tutto il tuo cuore, con tutta la tua anima, con tutta la tua mente.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 Questo è il più grande e il primo dei precetti.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 Ma il secondo è simile ad esso: Amerai il prossimo tuo come te stesso.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 Da questi due precetti dipende tutta la legge e i profeti".
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Radunatisi i farisei, Gesù li interrogò
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 dicendo: "Che cosa pensate del Cristo? Di chi è figlio?". Gli rispondono: "Di Davide".
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 Dice loro: "Come dunque Davide, sotto l'influsso dello Spirito, lo chiama Signore quando dice:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 Ha detto il Signore al mio Signore: Siedi alla mia destra finché ponga i tuoi nemici come sgabello dei tuoi piedi?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Se, dunque, Davide lo chiama Signore, come può essere suo figlio?".
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 Nessuno seppe rispondergli una parola; e da quel giorno nessuno osò più fargli delle domande.