Joel (יואל) - Gioele 22

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות	1 Oráculo sobre el valle de la Visión. ¿Qué es lo que te sucede para que subas en masa a las azoteas,
2 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה	2 tú, que estás llena de bullicio, ciudad tumultuosa, ciudad alegre? Tus víctimas no son víctimas de la espada ni muertos en el combate.
3 כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו	3 Tus jefes desertaron todos juntos, cayeron prisioneros sin disparar el arco; todos tus valientes fueron apresados, mientras huían lejos.
4 על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי	4 Por eso dije: «¡Aparten sus ojos de mí, voy a llorar amargamente; no insistan en consolarme por la devastación de la hija de mi pueblo!».
5 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר	5 Porque es un día de confusión, de humillación y consternación, enviado por el Señor de los ejércitos: en el valle de la Visión se socavaba el muro, el clamor llegaba a la montaña.
6 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן	6 Elam tomó la aljaba, Aram montó a caballo, Quir desenfundó el escudo.
7 ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה	7 Tus valles más hermosos se llenaron de carros de guerra, los jinetes se apostaron a la Puerta
8 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער	8 y cayó la defensa de Judá. Aquel día, ustedes volvieron los ojos hacia el arsenal de la Casa de Bosque.
9 ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה	9 Vieron qué numerosas eran las brechas de la Ciudad de David; juntaron agua en la cisterna inferior;
10 ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה	10 contaron las casas de Jerusalén y derribaron algunas para reforzar la muralla;
11 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם	11 hicieron un depósito entre los dos muros para las aguas de la cisterna antigua. ¡Pero no se fijaron en el que hacía todo eso, ni miraron al que lo planeó hace mucho tiempo!
12 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק	12 Aquel día, el Señor de los ejércitos convocaba al llanto y al luto, a raparse la cabeza y vestirse de saya! ;
13 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות	13 en cambio, hay gozo y alegría, se matan bueyes y se degüellan ovejas, se come carne y se bebe vino: «¡Comamos y bebamos, porque mañana moriremos».
14 ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות	14 El señor de los ejércitos se ha revelado a mi oído: No, esta falta no les será expiada hasta que ustedes mueran, dice el Señor de los ejércitos.
15 כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית	15 Así habla el Señor de los ejércitos: «Ve a encontrarte con ese intendente, Sebná, el mayordomo de palacio,
16 מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו	16 que talla su sepulcro en la altura y se cava una morada en la roca. ¿Qué tienes y a quién tienes aquí, para tallarte aquí un sepulcro?
17 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה	17 Mira que el Señor te arroja de un solo golpe, hombre fuerte; te envuelve bien envuelto,
18 צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך	18 te ata fuerte como un ovillo y te arroja como una bola a un país de vastas dimensiones. Allí morirás, y allí irán a parar los carruajes que eran tu gloria, ¡tú, deshonra de la casa de tu señor!
19 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך	19 Yo te derribaré de tu sitial y te destituiré de tu cargo.
20 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו	20 Y aquel día, llamaré a mi servidor Eliaquím, hijo de Jilquías;
21 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה	21 lo vestiré con tu túnica, lo ceñiré con tu faja, pondré tus poderes en su mano, y él será un padre para los habitantes de Jerusalén y para la casa de Judá.
22 ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח	22 pondré sobre sus hombros la llave de la casa de David: lo que él abra, nadie lo cerrará; lo que él cierre, nadie lo abrirá.
23 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו	23 Lo clavaré como una estaca en un sitio firme, y será un trono de gloria para la casa de su padre.
24 ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים	24 De él estará suspendida toda la gloria de la casa de su padre: retoños y gajos, todos los vasos pequeños, desde las tazas hasta las vasijas de todas clases.
25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר	25 Aquel día –oráculo del Señor de los ejércitos– cederá la estaca clavada en un sitio firme, se quebrará, caerá, y la carga que estaba sobre ella será destruida, porque ha hablado el Señor.