Bereshìt (בראשית) - Genesi 8

MODERN HEBREW BIBLE	NEW JERUSALEM
1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים	1 But God had Noah in mind, and al the wild animals and all the cattle that were with him in the ark. Godsent a wind across the earth and the waters began to subside.
2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים	2 The springs of the deep and the sluices of heaven were stopped up and the heavy rain from heavenwas held back.
3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום	3 Little by little, the waters ebbed from the earth. After a hundred and fifty days the waters fel ,
4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט	4 and in the seventh month, on the seventeenth day of the month, the ark came to rest on the mountainsof Ararat.
5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים	5 The waters gradual y fell until the tenth month when, on the first day of the tenth month, the mountaintops appeared.
6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה	6 At the end of forty days Noah opened the window he had made in the ark
7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ	7 and released a raven, which flew back and forth as it waited for the waters to dry up on earth.
8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה	8 He then released a dove, to see whether the waters were receding from the surface of the earth.
9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה	9 But the dove, finding nowhere to perch, returned to him in the ark, for there was water over the wholesurface of the earth; putting out his hand he took hold of it and brought it back into the ark with him.
10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה	10 After waiting seven more days, he again released the dove from the ark.
11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ	11 In the evening, the dove came back to him and there in its beak was a freshly-picked olive leaf! SoNoah realised that the waters were receding from the earth.
12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד	12 After waiting seven more days, he released the dove, and now it returned to him no more.
13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה	13 It was in the six hundred and first year of Noah's life, in the first month and on the first of the month,that the waters began drying out on earth. Noah lifted back the hatch of the ark and looked out. The surface ofthe ground was dry!
14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ	14 In the second month, on the twenty-seventh day of the month, the earth was dry.
15 וידבר אלהים אל נח לאמר	15 Then God said to Noah,
16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך	16 'Come out of the ark, you, your wife, your sons, and your sons' wives with you.
17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ	17 Bring out all the animals with you, all living things, the birds, the cattle and al the creeping things thatcreep along the ground, for them to swarm on earth, for them to breed and multiply on earth.'
18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו	18 So Noah came out with his sons, his wife, and his sons' wives.
19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה	19 And al the wild animals, al the cattle, al the birds and al the creeping things that creep along theground, came out of the ark, one species after another.
20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח	20 Then Noah built an altar to Yahweh and, choosing from al the clean animals and all the clean birds hepresented burnt offerings on the altar.
21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי	21 Yahweh smelt the pleasing smell and said to himself, 'Never again wil I curse the earth because ofhuman beings, because their heart contrives evil from their infancy. Never again wil I strike down every livingthing as I have done.
22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו	22 As long as earth endures: seed-time and harvest, cold and heat, summer and winter, day and nightwil never cease.'