Bereshìt (בראשית) - Genesi 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים	1 Acordóse Dios de Noé y de todos los animales y de los ganados que con él estaban en el arca. Dios hizo pasar un viento sobre la tierra y las aguas decrecieron.
2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים	2 Se cerraron las fuentes del abismo y las compuertas del cielo, y cesó la lluvia del cielo.
3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום	3 Poco a poco retrocedieron las aguas de sobre la tierra. Al cabo de 150 días, las aguas habían menguado,
4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט	4 y en el mes séptimo, el día diecisiete del mes, varó el arca sobre los montes de Ararat.
5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים	5 Las aguas siguieron menguando paulatinamente hasta el mes décimo, y el día primero del décimo mes asomaron las cumbres de los montes.
6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה	6 Al cabo de cuarenta días, abrió Noé la ventana que había hecho en el arca,
7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ	7 y soltó al cuervo, el cual estuvo saliendo y retornando hasta que se secaron las aguas sobre la tierra.
8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה	8 Después soltó a la paloma, para ver si habían menguado ya las aguas de la superficie terrestre.
9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה	9 La paloma, no hallando donde posar el pie, tornó donde él, al arca, porque aún había agua sobre la superficie de la tierra; y alargando él su mano, la asió y metióla consigo en el arca.
10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה	10 Aún esperó otros siete días y volvió a soltar la paloma fuera del arca.
11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ	11 La paloma vino al atardecer, y he aquí que traía en el pico un ramo verde de olivo, por donde conoció Noé que habían disminuido las aguas de encima de la tierra.
12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד	12 Aún esperó otros siete días y soltó la paloma, que ya no volvió donde él.
13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה	13 El año 601 de la vida de Noé, el día primero del primer mes, se secaron las aguas de encima de la tierra. Noé retiró la cubierta del arca, miró y he aquí que estaba seca la superficie del suelo.
14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ	14 En el segundo mes, el día veintisiete del mes, quedó seca la tierra.
15 וידבר אלהים אל נח לאמר	15 Habló entonces Dios a Noé en estos términos:
16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך	16 «Sal del arca tú, y contigo tu mujer, tus hijos y las mujeres de tus hijos.
17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ	17 Saca contigo todos los animales de toda especie que te acompañan, aves, ganados y todas las sierpes que reptan sobre la tierra. Que pululen sobre la tierra y sean fecundos y se multipliquen sobre la tierra.»
18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו	18 Salió, pues, Noé, y con él sus hijos, su mujer y las mujeres de sus hijos.
19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה	19 Todos los animales, todos los ganados, todas las aves y todas las sierpes que reptan sobre la tierra salieron por familias del arca.
20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח	20 Noé construyó un altar a Yahveh, y tomando de todos las animales puros y de todas las aves puras, ofreció holocaustos en el altar.
21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי	21 Al aspirar Yahveh el calmante aroma, dijo en su corazón: «Nunca más volveré al maldecir el suelo por causa del hombre, porque las trazas del corazón humano son malas desde su niñez, ni volveré a herir a todo ser viviente como lo he hecho.
22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו	22 «Mientras dure la tierra, sementera y siega, frío y calor, verano e invierno, día y noche, no cesarán.»