Bereshìt (בראשית) - Genesi 41

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר	1 After a lapse of two years, Pharaoh had a dream. He saw himself standing by the Nile,
2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו	2 when up out of the Nile came seven cows, handsome and fat; they grazed in the reed grass.
3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר	3 Behind them seven other cows, ugly and gaunt, came up out of the Nile; and standing on the bank of the Nile beside the others,
4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה	4 the ugly, gaunt cows ate up the seven handsome, fat cows. Then Pharaoh woke up.
5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות	5 He fell asleep again and had another dream. He saw seven ears of grain, fat and healthy, growing on a single stalk.
6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן	6 Behind them sprouted seven ears of grain, thin and blasted by the east wind;
7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום	7 and the seven thin ears swallowed up the seven fat, healthy ears. Then Pharaoh woke up, to find it was only a dream.
8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה	8 Next morning his spirit was agitated. So he summoned all the magicians and sages of Egypt and recounted his dreams to them; but no one could interpret his dreams for him.
9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום	9 Then the chief cupbearer spoke up and said to Pharaoh: "On this occasion I am reminded of my negligence.
10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים	10 Once, when Pharaoh was angry, he put me and the chief baker in custody in the house of the chief steward.
11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו	11 Later, we both had dreams on the same night, and each of our dreams had its own meaning.
12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר	12 There with us was a Hebrew youth, a slave of the chief steward; and when we told him our dreams, he interpreted them for us and explained for each of us the meaning of his dream.
13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה	13 And it turned out just as he had told us: I was restored to my post, but the other man was impaled."
14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה	14 Pharaoh therefore had Joseph summoned, and they hurriedly brought him from the dungeon. After he shaved and changed his clothes, he came into Pharaoh's presence.
15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו	15 Pharaoh then said to him: "I had certain dreams that no one can interpret. But I hear it said of you that the moment you are told a dream you can interpret it."
16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה	16 "It is not I," Joseph replied to Pharaoh, "but God who will give Pharaoh the right answer."
17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר	17 Then Pharaoh said to Joseph: "In my dream, I was standing on the bank of the Nile,
18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו	18 when up from the Nile came seven cows, fat and well-formed; they grazed in the reed grass.
19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע	19 Behind them came seven other cows, scrawny, most ill-formed and gaunt. Never have I seen such ugly specimens as these in all the land of Egypt!
20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת	20 The gaunt, ugly cows ate up the first seven fat cows.
21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ	21 But when they had consumed them, no one could tell that they had done so, because they looked as ugly as before. Then I woke up.
22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות	22 In another dream I saw seven ears of grain, fat and healthy, growing on a single stalk.
23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם	23 Behind them sprouted seven ears of grain, shriveled and thin and blasted by the east wind;
24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי	24 and the seven thin ears swallowed up the seven healthy ears. I have spoken to the magicians, but none of them can give me an explanation."
25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה	25 Joseph said to Pharaoh: "Both of Pharaoh's dreams have the same meaning. God has thus foretold to Pharaoh what he is about to do.
26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא	26 The seven healthy cows are seven years, and the seven healthy ears are seven years--the same in each dream.
27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב	27 So also, the seven thin, ugly cows that came up after them are seven years, as are the seven thin, wind-blasted ears; they are seven years of famine.
28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה	28 It is just as I told Pharaoh: God has revealed to Pharaoh what he is about to do.
29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים	29 Seven years of great abundance are now coming throughout the land of Egypt;
30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ	30 but these will be followed by seven years of famine, when all the abundance in the land of Egypt will be forgotten. When the famine has ravaged the land,
31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד	31 no trace of the abundance will be found in the land because of the famine that follows it--so utterly severe will that famine be.
32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו	32 That Pharaoh had the same dream twice means that the matter has been reaffirmed by God and that God will soon bring it about.
33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים	33 "Therefore, let Pharaoh seek out a wise and discerning man and put him in charge of the land of Egypt.
34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע	34 Pharaoh should also take action to appoint overseers, so as to regiment the land during the seven years of abundance.
35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו	35 They should husband all the food of the coming good years, collecting the grain under Pharaoh's authority, to be stored in the towns for food.
36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב	36 This food will serve as a reserve for the country against the seven years of famine that are to follow in the land of Egypt, so that the land may not perish in the famine."
37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו	37 This advice pleased Pharaoh and all his officials.
38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו	38 "Could we find another like him," Pharaoh asked his officials, "a man so endowed with the spirit of God?"
39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך	39 So Pharaoh said to Joseph: "Since God has made all this known to you, no one can be as wise and discerning as you are.
40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך	40 You shall be in charge of my palace, and all my people shall dart at your command. Only in respect to the throne shall I outrank you.
41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים	41 Herewith," Pharaoh told Joseph, "I place you in charge of the whole land of Egypt."
42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו	42 With that, Pharaoh took off his signet ring and put it on Joseph's finger. He had him dressed in robes of fine linen and put a gold chain about his neck.
43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים	43 He then had him ride in the chariot of his vizier, and they shouted "Abrek!" before him. Thus was Joseph installed over the whole land of Egypt.
44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים	44 "I, Pharaoh, proclaim," he told Joseph, "that without your approval no one shall move hand or foot in all the land of Egypt."
45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים	45 Pharaoh also bestowed the name of Zaphnath-paneah on Joseph, and he gave him in marriage Asenath, the daughter of Potiphera, priest of Heliopolis.
46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים	46 Joseph was thirty years old when he entered the service of Pharaoh, king of Egypt. After Joseph left Pharaoh's presence, he traveled throughout the land of Egypt.
47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים	47 During the seven years of plenty, when the land produced abundant crops,
48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה	48 he husbanded all the food of these years of plenty that the land of Egypt was enjoying and stored it in the towns, placing in each town the crops of the fields around it.
49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר	49 Joseph garnered grain in quantities like the sands of the sea, so vast that at last he stopped measuring it, for it was beyond measure.
50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און	50 Before the famine years set in, Joseph became the father of two sons, borne to him by Asenath, daughter of Potiphera, priest of Heliopolis.
51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי	51 He named his first-born Manasseh, meaning, "God has made me forget entirely the sufferings I endured at the hands of my family";
52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי	52 and the second he named Ephraim, meaning, "God has made me fruitful in the land of my affliction."
53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים	53 When the seven years of abundance enjoyed by the land of Egypt came to an end,
54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם	54 the seven years of famine set in, just as Joseph had predicted. Although there was famine in all the other countries, food was available throughout the land of Egypt.
55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו	55 When hunger came to be felt throughout the land of Egypt and the people cried to Pharaoh for bread, Pharaoh directed all the Egyptians to go to Joseph and do whatever he told them.
56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים	56 When the famine had spread throughout the land, Joseph opened all the cities that had grain and rationed it to the Egyptians, since the famine had gripped the land of Egypt.
57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ	57 In fact, all the world came to Joseph to obtain rations of grain, for famine had gripped the whole world.