Bereshìt (בראשית) - Genesi 41

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר	1 Deux ans plus tard, le Pharaon eut également un rêve. Il se trouvait sur les bords du Nil
2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו	2 et il voyait monter du Nil sept vaches de belle apparence, bien grasses, qui paissaient au milieu des roseaux.
3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר	3 Mais bientôt sept autres vaches montèrent du Nil: elles étaient laides et très maigres. Elles se rangèrent à côté des premières, sur la rive du Nil,
4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה	4 et ces vaches laides et très maigres mangèrent les sept vaches de belle apparence et bien grasses. C’est alors que le Pharaon s’éveilla.
5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות	5 Il se rendormit et eut un second rêve: sept épis montaient d’une seule tige, ils étaient lourds et bons.
6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן	6 Mais bientôt, sept épis maigres et roussis par le vent d’est poussèrent à côté d’eux,
7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום	7 et ces épis maigres dévorèrent les sept épis lourds et pleins. C’est alors que le Pharaon s’éveilla et se rendit compte que c’était un rêve.
8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה	8 À son réveil, le matin suivant, le Pharaon avait l’esprit troublé. Il convoqua donc tous les magiciens d’Égypte et tous les sages. Pharaon leur raconta les songes qu’il avait eus, mais personne ne pouvait lui en donner la signification.
9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום	9 Alors le chef du service des boissons parla à Pharaon: “Je vais aujourd’hui rappeler ma faute!
10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים	10 Le Pharaon s’était mis en colère contre ses serviteurs, et il m’avait enfermé dans la maison du chef des gardes, moi et le chef du service des pains.
11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו	11 Or dans la même nuit nous avons eu un rêve, lui et moi, et les deux rêves demandaient une interprétation.
12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר	12 Il y avait avec nous un jeune Hébreu, serviteur du chef des gardes, et quand nous lui avons raconté nos rêves, il nous les a expliqués, donnant à chacun la signification du songe qu’il avait eu.
13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה	13 Et tout est arrivé comme il nous l’avait dit: j’ai été rétabli à mon poste, et l’autre a été pendu.”
14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה	14 Pharaon envoya donc chercher Joseph. Vite, on le sortit de la prison; on le rasa et il changea de vêtements pour se présenter devant le Pharaon.
15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו	15 Le Pharaon dit à Joseph: “J’ai eu un rêve et il n’y a personne pour me l’expliquer. Mais j’ai entendu dire que lorsqu’on te raconte un rêve, tu en donnes la signification.”
16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה	16 Joseph répondit au Pharaon: “Ce n’est pas moi, c’est Dieu qui donnera la bonne réponse au Pharaon.”
17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר	17 Le Pharaon raconta donc le songe à Joseph: “Je me tenais au bord du Nil,
18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו	18 et voici que du Nil montaient sept vaches bien grasses et de belle apparence, qui se mirent à paître au milieu des roseaux.
19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע	19 Mais aussitôt derrière elles montèrent sept autres vaches malades, affreuses à voir, et si maigres que je n’en ai jamais vu de si laides dans toute l’Égypte.
20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת	20 Les vaches maigres et laides mangèrent les sept premières vaches, celles qui étaient bien grasses.
21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ	21 Mais quand elles les eurent avalées, on pouvait se demander où elles les avaient mises, car elles étaient toujours aussi laides qu’auparavant. C’est alors que je me suis réveillé.
22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות	22 “Et puis j’ai eu un autre rêve: sept épis montaient d’une seule tige, ils étaient remplis et beaux,
23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם	23 mais bientôt, sept épis secs, maigres, brûlés par le vent d’est, poussèrent à côté d’eux.
24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי	24 Alors les épis maigres avalèrent les sept bons épis. J’en ai parlé aux magiciens, mais personne n’a pu me donner d’explication.”
25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה	25 Joseph dit au Pharaon: “Les deux songes du Pharaon ne font qu’un. Dieu a révélé au Pharaon ce qu’il va faire.
26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא	26 Les sept bonnes vaches sont sept années, et les sept bons épis sont sept années: c’est le même songe.
27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב	27 Les sept vaches maigres et laides qui montaient derrière elles sont encore sept années, comme les sept épis vides, brûlés par le vent d’est: ce sont les sept mêmes années de famine.
28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה	28 C’est ce que j’ai dit au Pharaon: Dieu a fait connaître au Pharaon ce qu’il va faire.
29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים	29 Voici qu’arrivent pour l’Égypte sept années de grande abondance,
30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ	30 mais après elles viendront sept années de famine. L’Égypte oubliera le temps de l’abondance, car la famine dévorera le pays.
31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד	31 On ne se souviendra plus de l’abondance dans le pays, tant sera grande la famine qui suivra.
32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו	32 “Si le songe a été par deux fois répété au Pharaon, c’est que la chose est bien décidée de la part de Dieu, et que Dieu va se dépêcher de l’accomplir.
33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים	33 Aussi, dès maintenant, il faut que Pharaon choisisse un homme intelligent et sage pour gouverner toute l’Égypte.
34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע	34 Le Pharaon établira des fonctionnaires sur tout le pays de façon à prélever le cinquième des récoltes d’Égypte pendant les années d’abondance.
35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו	35 Les fonctionnaires ramasseront toute la nourriture de ces bonnes années qui viennent et, sous l’autorité du Pharaon, ils feront des réserves de blé dans les villes et les garderont.
36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב	36 Il y aura ainsi de la nourriture en réserve dans le pays, en vue des sept années de famine qui viendront en Égypte, et le pays ne sera pas ruiné par la famine.”
37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו	37 Ce discours plut au Pharaon et à tous ses serviteurs.
38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו	38 Le Pharaon se tourna vers ses serviteurs et leur dit: “Trouverons-nous un homme qui ait comme lui l’esprit de Dieu?”
39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך	39 Puis le Pharaon dit à Joseph: “Après que Dieu t’a révélé tout cela, il n’y a sûrement personne d’aussi intelligent et capable que toi.
40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך	40 C’est donc toi qui seras à la tête de ma maison, et tout le peuple sera soumis à tes ordres. Seul le trône me fera plus grand que toi.”
41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים	41 Le Pharaon dit encore à Joseph: “Regarde, je t’ai donné autorité sur tout le pays d’Égypte.”
42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו	42 Alors le Pharaon enleva son anneau pour le passer au doigt de Joseph, il le revêtit d’habits de lin fin et mit un collier d’or à son cou.
43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים	43 Il le fit monter sur le second de ses chars, et l’on criait devant lui: “Prosternez-vous!” Ce qui revenait à le mettre au-dessus de toute l’Égypte.
44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים	44 Le Pharaon dit alors à Joseph: “Je suis le Pharaon: sans ton ordre, personne ne lèvera la main ou le pied dans tout le pays d’Égypte!”
45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים	45 Le Pharaon donna à Joseph le nom de Sofnat-Panéah, et il lui donna pour femme Asnat, fille de Poti-Phéra, prêtre d’On.
46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים	46 Joseph avait 30 ans quand il se présenta devant Pharaon, le roi d’Égypte. Joseph se retira de devant le Pharaon et commença à parcourir tout le pays d’Égypte.
47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים	47 Pendant les sept années d’abondance, la terre produisit en quantité.
48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה	48 Il rassembla donc toute la nourriture de ces sept années où l’abondance régnait en Égypte, et la mit en réserve dans les villes. Il rassembla à l’intérieur des villes la nourriture qui venait de la campagne.
49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר	49 Ainsi Joseph entassa une quantité de blé impossible à compter, comme le sable de la mer: oui c’était vraiment sans mesure!
50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און	50 Avant l’arrivée de la famine, Asnat, fille de Poti-Phéra, prêtre d’On, donna à Joseph deux fils.
51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי	51 Joseph appela l’aîné Manassé, car, dit-il: “Dieu m’a fait oublier toute ma peine et la maison de mon père.”
52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי	52 Et le second, il l’appela Éphraïm, car, dit-il: “Dieu m’a fait grandir dans le pays de ma misère.”
53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים	53 Après les sept années d’abondance du pays d’Égypte,
54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם	54 arrivèrent les sept années de famine, comme l’avait annoncé Joseph. C’était la famine dans tous les pays, mais en Égypte il y avait du pain.
55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו	55 Puis l’Égypte à son tour connut la faim et le peuple fit appel au Pharaon pour avoir du pain. Le Pharaon dit à toute l’Égypte: “Allez trouver Joseph, et faites ce qu’il vous dira.”
56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים	56 La famine s’aggravait dans tout le pays. Alors Joseph ouvrit les réserves et vendit du blé à l’Égypte au fur et à mesure que la famine s’y installait.
57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ	57 De tous les pays on venait aussi en Égypte pour acheter du blé à Joseph, car la famine était grande sur toute la terre.