Livre de Jonas 1

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 La parole de Yahvé fut adressée à Jonas, fils d'Amittaï:	1 ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר
2 "Lève-toi, lui dit-il, va à Ninive, la grande ville, et annonce-leur que leur méchanceté est montéejusqu'à moi."	2 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני
3 Jonas se mit en route pour fuir à Tarsis, loin de Yahvé. Il descendit à Joppé et trouva un vaisseau àdestination de Tarsis, il paya son passage et s'embarqua pour se rendre avec eux à Tarsis, loin de Yahvé.	3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה
4 Mais Yahvé lança sur la mer un vent violent, et il y eut grande tempête sur la mer, au point que levaisseau menaçait de se briser.	4 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר
5 Les matelots prirent peur; ils crièrent chacun vers son dieu, et pour s'alléger, jetèrent à la mer lacargaison. Jonas cependant était descendu au fond du bateau; il s'était couché et dormait profondément.	5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם
6 Le chef de l'équipage s'approcha de lui et lui dit: "Qu'as-tu à dormir? Lève-toi, crie vers ton Dieu!Peut-être Dieu songera-t-il à nous et nous ne périrons pas."	6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד
7 Puis ils se dirent les uns aux autres: "Tirons donc au sort, pour savoir de qui nous vient ce mal." Ilsjetèrent les sorts et le sort tomba sur Jonas.	7 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה
8 Ils lui dirent alors: "Dis-nous donc quelle est ton affaire, d'où tu viens, quel est ton pays et à quelpeuple tu appartiens."	8 ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה
9 Il leur répondit: "Je suis Hébreu, et c'est Yahvé que j'adore, le Dieu du ciel qui a fait la mer et la terre."	9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה
10 Les hommes furent saisis d'une grande crainte et ils lui dirent: "Qu'as-tu fait là!" Ils savaient en effetqu'il fuyait loin de Yahvé, car il le leur avait raconté.	10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם
11 Ils lui dirent: "Que te ferons-nous pour que la mer s'apaise pour nous?" Car la mer se soulevait deplus en plus.	11 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער
12 Il leur répondit: "Prenez-moi et jetez-moi à la mer, et la mer s'apaisera pour vous. Car, je le sais, c'està cause de moi que cette violente tempête vous assaille."	12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם
13 Les hommes ramèrent pour gagner le rivage, mais en vain, car la mer se soulevait de plus en pluscontre eux.	13 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם
14 Alors ils implorèrent Yahvé et dirent: "Ah! Yahvé, puissions-nous ne pas périr à cause de la vie decet homme, et puisses-tu ne pas nous charger d'un sang innocent, car c'est toi, Yahvé, qui as agi selon ton bonplaisir."	14 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית
15 Et, s'emparant de Jonas, ils le jetèrent à la mer, et la mer apaisa sa fureur.	15 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו
16 Les hommes furent saisis d'une grande crainte de Yahvé; ils offrirent un sacrifice à Yahvé et firentdes voeux.	16 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים
	17 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות