Matthew 20

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 The kingdom of heaven is like to an householder, who went out early in the morning to hire labourers into his vineyard.	1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו
2 And having agreed with the labourers for a penny a day, he sent them into his vineyard.	2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו
3 And going about the third hour, he saw others standing in the market place idle.	3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק
4 And he said to them: Go you also into my vineyard, and I will give you what shall be just.	4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו
5 And they went their way. And again he went out about the sixth and the ninth hour, and did in like manner.	5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה
6 But about the eleventh hour he went out and found others standing, and he saith to them: Why stand you here all the day idle?	6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום
7 They say to him: Because no man hath hired us. He saith to them: Go you also into my vineyard.	7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם
8 And when evening was come, the lord of the vineyard saith to his steward: Call the labourers and pay them their hire, beginning from the last even to the first.	8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים
9 When therefore they were come, that came about the eleventh hour, they received every man a penny.	9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד
10 But when the first also came, they thought that they should receive more: and they also received every man a penny.	10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד
11 And receiving it they murmured against the master of the house,	11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר
12 Saying: These last have worked but one hour, and thou hast made them equal to us, that have borne the burden of the day and the heats.	12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו
13 But he answering said to one of them: Friend, I do thee no wrong: didst thou not agree with me for a penny?	13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי
14 Take what is thine, and go thy way: I will also give to this last even as to thee.	14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך
15 Or, is it not lawful for me to do what I will? is thy eye evil, because I am good?	15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי
16 So shall the last be first, and the first last. For many are called, but few chosen.	16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
17 And Jesus going up to Jerusalem, took the twelve disciples apart, and said to them:	17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך
18 Behold we go up to Jerusalem, and the Son of man shall be betrayed to the chief priests and the scribes, and they shall condemn him to death.	18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות
19 And shall deliver him to the Gentiles to be mocked, and scourged, and crucified, and the third day he shall rise again.	19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום
20 Then came to him the mother of the sons of Zebedee with her sons, adoring and asking something of him.	20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר
21 Who said to her: What wilt thou? She saith to him: Say that these my two sons may sit, the one on thy right hand, and the other on thy left, in thy kingdom.	21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך
22 And Jesus answering, said: You know not what you ask. Can you drink the chalice that I shall drink? They say to him: We can.	22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל
23 He saith to them: My chalice indeed you shall drink; but to sit on my right or left hand, is not mine to give to you, but to them for whom it is prepared by my Father.	23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי
24 And the ten hearing it, were moved with indignation against the two brethren.	24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים
25 But Jesus called them to him, and said: You know that the princes of the Gentiles lord it over them; and they that are the greater, exercise power upon them.	25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם
26 It shall not be so among you: but whosoever will be the greater among you, let him be your minister:	26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת
27 And he that will be first among you, shall be your servant.	27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד
28 Even as the Son of man is not come to be ministered unto, but to minister, and to give his life a redemption for many.	28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
29 And when they went out from Jericho, a great multitude followed him.	29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב
30 And behold two blind men sitting by the way side, heard that Jesus passed by, and they cried out, saying: O Lord, thou son of David, have mercy on us.	30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד
31 And the multitude rebuked them that they should hold their peace. But they cried out the more, saying: O Lord, thou son of David, have mercy on us.	31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד
32 And Jesus stood, and called them, and said: What will ye that I do to you?	32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם
33 They say to him: Lord, that our eyes be opened.	33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו
34 And Jesus having compassion on them, touched their eyes. And immediately they saw, and followed him.	34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו